מרתה היל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מרתה היל (1 בדצמבר 1900 – 19 בנובמבר 1995)[1] הייתה מורה אמריקאית למחול, שהשפיעה על דורות של תלמידים, היות שכיהנה כ־35 שנים בתפקיד מנהלת תחום המחול בבית הספר ג'וליארד.
ראשית דרכה
היל נולדה באיסט פלסטיין, אוהיו. היא למדה בבית ספר לחינוך גופני בבאטל קריק, מישיגן, וסיימה את לימודיה ב־1920. היא החלה לעבוד שם כמורה למחול, ולימדה בלט והתעמלות שוודית במשך שלוש שנים. בשנת 1923 התקבלה לעבודה כמורה למחול במכללת המדינה למורים של מדינת קנזס. היל לימדה שם במשך שלוש שנים, וב־1926 עברה לניו יורק.
קריירה
לאחר שהגיעה לניו יורק, למדה אצל מורים שונים למחול; אחת הבולטות הייתה מרתה גרהם, שהשפיעה מאוד על היל. בשנת 1927 התקבלה לעבודה בתור מרצה למחול באוניברסיטת אורגון, שם נמנתה על תלמידיה הרקדנית בסי שונברג.
בשנת 1929, משצברה היל מספיק כסף, חזרה לניו יורק. היא הצטרפה ללהקת המחול של מרתה גרהם, השלימה תואר ראשון במכללה למורים של אוניברסיטת קולומביה, והחלה ללמד תלמידי תיכון בבית הספר על שם לינקולן ליד המכללה למורים. בשנת 1930 החלה ללמד באוניברסיטת ניו יורק במחלקה לחינוך גופני של בית הספר לחינוך, ותוך זמן קצר הפכה למנהלת תחום המחול. היל נאלצה לעזוב את להקת המחול של מרתה גרהם ב־1931 בשל אילוצי ההוראה שלה. בשנת 1932, החלה היל ללמד במכללת בנינגטון החדשה בבנינגטון, ורמונט, כמנהלת החוג למחול. היא כיהנה במקביל באוניברסיטת ניו יורק ובבנינגטון עד 1951.
בקיץ 1934 יזמה היל פסטיבל מחול בקיץ בקמפוס מכללת בנינגטון, שהתקיים עד 1942, פרט לשנת 1939, שבה התקיים במילס קולג'. הפסטיבל כלל קורסי מחול בני כמה שבועות. דוריס האמפרי, מרתה גרהם, צ'ארלס וידמן והאניה הולם היו מורים בולטים בפסטיבל.
בשנת 1941 השלימה היל את התואר השני שלה מאוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1948 הקימה בית ספר למחול בקונטיקט קולג'. בפסטיבל הקיץ החדש בקונטיקט הועסקו רבים מאותם מורים וכוריאוגרפים מפסטיבל בנינגטון. היל הייתה מנהלת משותפת של הפסטיבל עד 1952. מאוחר יותר שונה שמו של הפסטיבל לפסטיבל המחול האמריקאי, והוא ממשיך להתקיים באוניברסיטת דיוק בקרוליינה הצפונית.
בשנת 1951, החליט ויליאם שומאן, נשיא בית הספר ג'וליארד, לשכור את היל כדי להקים מחלקה למחול.[1] יחד הגו שומאן והיל את הרעיון הנועז להקים מוסד הכשרה לרקדנים שיתחלק באופן שווה בין בלט לבין מחול מודרני.
בשנת 1952 נישאה היל לד"ר ת'רסטון דייוויס. דייוויס מת ב־1961.
היל המשיכה לכהן כמנהלת תחום המחול בג'וליארד עד 1985, והכשירה דורות של רקדנים. היא המשיכה ללמד בג'וליארד עוד מספר שנים לאחר סיום תפקידה כמנהלת. על תלמידיה נמנים פול טיילור, מיוריאל טופז, פינה באוש, דניאל לואיס, לאר לובוביץ', אני אודוביצקי, יאסוקו טוקונאגה, דניס נאהאט, לינדה קנט, דאדלי ויליאמס, ברוס מרקס, מרסדס אלינגטון, מרתה קלארק, סוזן מרשל, סילביה ווטרס, לאנס וסטרגארד, ג'ני קוגן, רוברט גרלנד, מארק חיים, ביבי ניווירת', ורבים אחרים.
תיעוד
סרט תיעודי על אודות היל, בשם Miss Hill: Making Dance Matter, בבימוי גרג ונדר ויר ובהפקת קרן המחול על שם מרתה היל, הוקרן בבכורה בפסטיבל Dance on Camera בניו יורק בשנת 2014.[2] [3] [4]
לקריאה נוספת
- McPherson, Elizabeth M. (2013), The Bennington School of the Dance: A History in Writings and Interviews, McFarland, ISBN 9780786474172
- The Contributions of Martha Hill to American Dance and Dance Education, 1900-1995 by Elizabeth McPherson, Edwin Mellen Press, 2008.
- Martha Hill and the Making of American Dance by Janet Mansfield Soares, Wesleyan University Press, 2009.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Clarke, Mary (30 בנובמבר 1995). "Martha Hill: Teaching America to dance". The Guardian. p. 26.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Miss Hill: Making Dance Matter First Run Features
- ^ "Dance on Camera 2014". Dance Films Association. אורכב מ-המקור ב-2014-04-10. נבדק ב-2015-01-09.
- ^ "Review: Miss Hill: Making Dance Matter @ Glasgow Film Theatre". The Wee G.
קישורים חיצוניים
- הקרן למחול על שם מרתה היל (אנגלית)
