משקל תינוק בלידה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


משקל תינוק בלידה עומד באופן ממוצע על 3.5 קילוגרמים בעולם המערבי. משקל תקין נע בין 2.5 קילוגרמים ל־4.5 קילוגרמים. במזרח אסיה משקלם התקין של תינוקות בלידה הוא 240 גרמים פחות מהנתונים המערביים.[1][2] משקל התינוק בלידה הוא נתון חשוב משום שתינוק שמשקלו בלידה מתחת לטווח התקין בעל סיכויים של פי 100 למות בטרם עת לעומת תינוק הנולד במשקל תקין. השכיחות של משקל נמוך בלידה נמצא בעלייה מאז שנת 2012 ועד היום.[3]

משקלים חריגים

חריגות במשקל התינוק מתבטאת בשתי דרכים עיקריות : משקל נמוך- יכול לנבוע מלידה מוקדמת של הילוד (לידה בחודש מוקדם מהצפוי) או מהעובדה שתינוק נולד בגודל קטן מהרגיל לגילו כלומר עקב קצב גדילה איטי לפני הלידה. הערכת משקל נמוכה של תינוק לגיל ההיריון נחשבת לכזו הנמצאת מתחת לאחוזון 10 לאותו שבוע היריון. כמו כן, הדבר יכול לנבוע משניהם יחדיו. משקל גבוה- נובע בעיקר מהעובדה שהתינוק נולד בגודל גדול מהרגיל לגילו. הערכת משקל גבוהה של הילוד לגיל ההיריון מוגדרת לכזו הנמצאת מעל אחוזון 90 לשבוע ההיריון.[4]

גורמים משפיעים על המשקל בלידה

גנטיקה

משקל התינוק בלידה מושפע מהגנטיקה אותו הוא יורש מהוריו. גנטיקה ומשקל הלידה של ההורים יהווה גורם משמעותי. אם נולדתם במשקל 2.5 קילו לדוגמה, אל תצפו שהילד שלכם יוולד במשקל 3.950. מבחינה גנטית ישנם שני לוקוסים גנטיים הקשורים למשקל התינוק בלידה: ADCY5 ו-CCNL1 (אנ'), (אנ').[5] ישנה מערכת יחסים מורכבת בין הגנים של היילוד לסביבה בה העובר גדל במהלך ההיריון. הגנים העובריים משפיעים על איך שהעובר גדל ברחם והגניים האימהיים משפיעים על האופן בה הסביבה משפיעה על התפתחות העובר. משקל התורשתיות על משקל הלידה נע בין 25-40% .[6]

בריאות ותזונת האם

בריאותה של האם לפני ההיריון, בזמן ההיריון ובזמן הלידה יהווה גורם בעל השפעה מסוימת על משקל העובר. גורם זה משמעותי וחשוב בשמירה על משקל תקין של העובר במהלך ההיריון ועד ללידה. בריאות בהקשר לתזונת האם לפני ההיריון ובזמן ההיריון מהווה גורם ישיר להתפתחות העובר. תזונה לא מאוזנת המחסירה ויטמינים, מינרליים וקבוצות שונות של אבות המזון משפיעה לרעה על התפתחות העובר ויכולה להוביל למשקל נמוך של העובר בלידה. בנוסף, נשים שסובלות מסוכרת בהיריון עלולות להגיע למצב שבו העובר שלהן גדול מהגודל הרצוי. במקרים חריגים בהם מעריכים את גודל העובר במשקל של 4 ק״ג או יותר יומלץ לאם להיכנס ללידה בניתוח קיסרי אלקטיבי. השפעה נוספת יכולה לנבוע ממשקל האם. קשר זה אינו הכרחי, אך סביר שאישה הסובלת מעודף משקל תלד תינוק יחסית גדול, לעומת, אישה שנמצאת בתת-תזונה או שאינה מקבלת את כל הוויטמינים וסוגי המזון הנדרשים לה למהלך ההיריון עלולה ללדת תינוק קטן יחסית.

הרגליי האם

הרגלים שונים של האם בזמן ההיריון ישפיעו בדרכים שונות על משקל היילוד בלידה. למשל: עישון, צריכת אלכוהול וסמים עלולים להשאיר את משקל העובר נמוך יחסית. מחקרים שונים מראים גם את הקשר בין צריכת הקפאין של האם למשקל התינוק בלידה. על פי מחקרים אלה ניתן להסיק כי צריכה מוגברת של קפאין בשליש הראשון של ההיריון תוביל להפלות ספונטניות.[7]נוסף על כך, מראים את הקשר בין צריכת קפאין במהלך ההיריון למשקל נמוך של העובר בלידה (פחות מ-2.5 ק״ג).[8][9] אך, לא ניתן לקבוע את המינון המדויק היוצר את ההשלכות.

לחץ נפשי

למתח נפשי של האם במהלך ההיריון יש השפעה שלילית על משקל היילוד בלידתו. אירועים מלחיצים נמצאו משפיעים על משקל התינוק בלידה, במיוחד כאלה המתרחשים בשליש הראשון או השני של ההיריון. במקרים אלו ישנו סיכוי גדול יותר ללדת תינוק בעל משקל נמוך.[10] על פי מחקרים נמצא כי מתח הנובע כתוצאה מחווית של התעללות נפשית ופיזית במהלך ההיריון מעלה את הסיכון ללדת תינוקות במשקל נמוך יותר.[11] התאוריה היא שמתח יכול להשפיע על העובר בשני מנגנונים : במסלול הנוירואנדוקריני, או במסול החיסוני (דלקתי).[12][13]המתח הנפשי גורם לגוף לשחרר הורמוני לחץ הנקראים גלוקוקורטיקואידים שיכולים לדכא את המערכת החיסונית, וכן להגביר את השחרור של הורמון משחרר קורטיקוטרופין מה שיכול להוביל ללידה מוקדמת. ממצאים אלה יכולים להצביע על מאמצים עתידיים שיובילו למניעת משקל נמוך בלידה.[14][13]

טיפול בפגים

פג מוגדר כתינוק שנולד לפני שבוע 37 להיריון. בין השנים 2000- 2008 נולדו בישראל כ־100,867 תינוקות פגים. אחוז הפגים בישראל הוא 8% מסך כלל התינוקות הנולדים בשנה בישראל (כ-100,000).[15]הבעיות העיקריות והאופייניות לפגים נובעות מחוסר בשלות של מערכות הגוף והן שכיחות יותר ככל שמשך ההיריון קצר יותר. ברחם, התינוק נמצא במקום מוגן ובטוח, האור והרעש שמגיע אליו מעומעם ורגוע. המעבר מהרחם לעולם החיצוני הוא מהיר וחד, מה שמאלץ אותו להתמודד עם מציאות של רעש, אור, כאב וידיים שונות המטפלות בו וללא מגע האם באופן רציף בעוד מערכות גופו אינן בשלות לכך.[16] חשוב להכיר את השפה המיוחדת של פגים ולדעת לתת להם את המענה הנכון לצרכייהם ההתפתחותיים. מהרגע שפג נולד כל פג או תינוק במשקל נמוך באופן יחסי מוכנס לאינקובטור כבר בחדר הלידה, ומועבר משם במהירות, בליווי צוות הרופאים מהפגיה, אל הפגיה. בשלב הראשון כאשר מוכנס הפג לפגיה מבצעים בו פעולות חיוניות ראשוניות, בדרך כלל כל זה נעשה ללא ליווי של ההורים. למרות הרצון ללוות את היילוד החדש הדבר עלול להפריע לצוות במילוי תפקידו.כל פגיה היא קצת אחרת אך לכולן עקרון דומה. ישנו חדר בו מצויים היילודים הזקוקים לטיפול המורכב ביותר. זהו חדר "טיפול נמרץ" ,בחדר זה ישנו אינקובטור לכל פג, ומכשירים רפואיים המראים נתונים לגבי הדופק, מספר הנשימות, ריווי חמצן בדם ועוד. פגים הדורשים טיפול מעט פחות אינטנסיבי יהיו בחדר אחר בדרך כלל, וגם שם יש מכשירים דומים ואינקובטורים. חדר שה נקרא "חדר הביניים". ברוב הפגיות קיים חדר נוסף, בו שוהים הפגים בשלבי גדילה מתקדמים הזקוקים לטיפול קל יחסית, בדרך לשחרור הביתה. בחדר זה אין אינקובטורים והפגים שוכבים בעריסות.[17] הפגיה צריכה להיות מקום סטרילי יחסית מחיידקים, משום שפגים רגישים מאד לזיהום. לכן, מקפידים מאד בפגיה על ניקיון, רחיצת ידיים, מקפידים על לבישת חלוקים וכפפות ולעיתים גם מסיכות. הצוות הרפואי בפגיה כולל רופאי ילדים ניאונטולוגים בכירים ומתמחים ברפואת פגים ויילודים, צוות של אחיות המתמחות בתחום, עובדים/ות סוציאליים/ות וצוות של פיזיותרפיסטים.[18]

משקל התינוק מסביב לעולם

יש הרבה וריאציות למקורות לגביי משקל הלידה מסביב לעולם, שיעור מספר התינוקות הנולדים במשקל נמוך הוא כ־20,000,000 אך נתון זה אינו מדויק זאת משום שבהרבה מקומות לא שוקלים את היילודים בלידה. משקל היילוד מהווה אינדיקציה לבריאות האם והתינוק.[19] על פי נתונים משנת 2013 ל 22 מיליון תינוקות היה משקל נמוך בלידה המהווים 16% מכלל התינוקות שנולדו. בדרום אסיה ישנו השיעור הגבוהה ביותר של תינוקות שלא נשקלו בלידתם שיעור של כ־66%, כמו כן, בעלי אחוז הגבוהה ביותר ברחבי העולם ללידת יילודים במשקל נמוך כ־28%.[20] הבאים בתור מערב ומרכז אפריקה וכל שאר המדינות המתפתחות שלהן 14% של לידת תינוקות במשקל נמוך. יותר מ-96.5 % מהתינוקות הנולדים במשקל נמוך נולדים במדינות מתפתחות ברחבי העולם.[21] משום שהטיפול בתינוקות שכאלה דורש טיפול מיוחד הכרוך בעלויות רבות הדבר יכול להוות נטל כלכלי על קהילות מסוימות ברחבי העולם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Patricia A Janssen, Paul Thiessen, Michael C Klein, Michael F Whitfield, Standards for the measurement of birth weight, length and head circumference at term in neonates of European, Chinese and South Asian ancestry, Open Medicine 1, 2007-07-10, עמ' e74–e88
  2. ^ New birth weight curves tailored to baby’s ethnicity | The Star, thestar.com (באנגלית)
  3. ^ Joyce A. Martin, Michelle J.K. Osterman, Paul D. Sutton, Are Preterm Births on the Decline in the United States? Recent Data From the National Vital Statistics System, PsycEXTRA Dataset, ‏2010
  4. ^ הערכת משקל עובר, באתר www.clalit.co.il
  5. ^ Mark I. McCarthy, the Early Growth Genetics (EGG) Consortium, Marjo-Riitta Jarvelin, Vincent W. V. Jaddoe, Variants in ADCY5 and near CCNL1 are associated with fetal growth and birth weight, Nature Genetics 42, 2010-05, עמ' 430–435 doi: 10.1038/ng.567
  6. ^ Lorentz M. Irgens, Rolv Skjærven, Håkon K. Gjessing, Kari Klungsøyr Melve, Genetic and Environmental Influences on Birth Weight, Birth Length, Head Circumference, and Gestational Age by Use of Population-based Parent-Offspring Data, American Journal of Epidemiology 165, 2007-04-01, עמ' 734–741 doi: 10.1093/aje/kwk107
  7. ^ Paul S. WeathersbeeUniversity of Illinois Urbana-Champaign , MS, Larry K. Olsen , DrPH & J. Robert Lodge, Caffeine and pregnancy, Postgraduate Medicine
  8. ^ אני, ההריון והקפה שלי, באתר www.clalit.co.il
  9. ^ ממה מושפע משקל התינוק בלידה?
  10. ^ Morten Hedegaard, Do Stressful Life Events Affect Duration of Gestation and Risk of Preterm Delivery?, https://www.jstor.org/stable/3702049
  11. ^ Janice Du Mont, Terri L. Myhr, Berit Schei, Claire C. Murphy, Abuse: A risk factor for low birth weight? A systematic review and meta-analysis, CMAJ 164, 2001-05-29, עמ' 1567–1572
  12. ^ Shirish S. Barve, Virginia Rauh, Jennifer F. Culhane, Pathik D. Wadhwa, Stress and Preterm Birth: Neuroendocrine, Immune/Inflammatory, and Vascular Mechanisms, Maternal and Child Health Journal 5, 2001-06-01, עמ' 119–125 doi: 10.1023/A:1011353216619
  13. ^ 13.0 13.1 Pathik D. Wadhwa, Jennifer F. Culhane, Virginia Rauh, Shirish S. Barve, Stress, infection and preterm birth: a biobehavioural perspective, Paediatric and Perinatal Epidemiology 15, 2001, עמ' 17–29 doi: 10.1046/j.1365-3016.2001.00005.x
  14. ^ Janet Rich‐Edwards, Nancy Krieger, Joseph Majzoub, Sally Zierler, Maternal experiences of racism and violence as predictors of preterm birth: rationale and study design, Paediatric and Perinatal Epidemiology 15, 2001, עמ' 124–135 doi: 10.1046/j.1365-3016.2001.00013.x
  15. ^ Doctors - פגים בישראל - תמונת מצב, באתר Doctors
  16. ^ טיפה, טיפול בפגים: טיפים ומידע חשוב להורים, באתר טיפת חלב ברשת, ‏2013-12-31
  17. ^ איך מטפלים בפג בפגיה? - הורות ומשפחה בפורטל דולה, באתר doula.co.il
  18. ^ דולה, באתר http://doula.co.il/233397
  19. ^ Low birthweight, UNICEF DATA (ב־American English)
  20. ^ משקל לידה נמוך, באתר https://data.unicef.org/topic/nutrition/low-birthweight/
  21. ^ Rashidul Alam Mahumud, Marufa Sultana, Abdur Razzaque Sarker, Distribution and Determinants of Low Birth Weight in Developing Countries, Journal of Preventive Medicine and Public Health 50, 2017-1, עמ' 18–28 doi: 10.3961/jpmph.16.087
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0