נהר טוב
 | |
| בית הכנסת הנטוש של נהר טוב | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז | מחוז מיקולייב |
| שטח | 6.4817 קילומטר רבוע קמ"ר |
| גובה | 18 מטרים מטרים |
נהר טוב (יידיש: נהרטב, נגרטב. כיום: ברזניגובטה, אוקראינית, Березнегувате) הייתה מושבה חקלאית בפלך חרסון (מחוז מיקולייב כיום), חלק מיהדות פלך חרסון. עד לשואת יהודי אוקראינה נהר טוב היה שטעטל יהודי. מספר שנים לאחר המלחמה והשמדת הקהילה היהודית, התמזג נהר טוב עם הכפר האוקראיני הסמוך ברזניגובטה ולמעשה חדל מלהתקיים כישוב.
היסטוריה
היישוב הוקם ב-1808 במסגרת ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה. המתיישבים הגיעו מפלך ויטבסק, פלך מוהילב ופלך מינסק. היישוב הוקם על גדות הנהג דוברייה (Добрая) ושמו מהווה תרגום לשם הנהר. ב-1810 התגוררו במושבה 384 יהודים, היוו 73 משפחות. ב-1812 התפצל היישוב לשנים: נהר טוב הגדולה, ונהר טוב הקטנה. נכון ל-1815 התגוררו בנהר טוב הגדולה 560 נפשות (72 משפחות) ובנהר טוב הקטנה 183 נפשות (22 משפחות).
ב-1822 הגיע גל חדש של מתיישבים יהודים לפלך חרסון. נהר טוב הגדולה קלטה 290 מתיישבים חדשים (56 משפחות) ונהר טוב הקטנה 95 מתיישבים (14 משפחות). בנוסף למתיישבים יהודים, הגיעו לכפרים גם מתיישבים חקלאיים גרמנים. לפי המרשם ב-1835 התגוררו בשני היישובים 724 ו-231 נפשות בהתאמה. פעל חדר ובית כנסת. למרות הפיצול, שני היישובים התפתחו יחדיו.
במאי 1840 בהוראת ממשל הפלך נפתח ביישוב בית ספר יהודי, בו לימדו בין היתר רוסית. ב-1846 בית ספר זה נסגר עקב חוסר עניין של ההורים בחינוך חילוני לילדיהם. נכון ל-1845 בנהר טוב הגדולה היו 91 מבני אבן ו4 מבני עץ, שהיו ברשות ציבורית. פעלו שתי בתי כנסת ושני מועדונים, מכולת ובית מרחץ. בנהר טוב הגדולה היו 31 מבני אבן ציבוריים, בית תפילה אחד וחנות אחת. היהודים ברובם שמרו על אורח חיים דתי, לצד עובדה בחקלאות. הם קיימו קשרים עם הכפר האוקראיני הסמוך ברזניגובטה. שפת הדיבור הייתה יידיש, ומרבית התושבים ידעו קרוא וכתוב.
ב-1853 הוקם בנהר טוב בית חולים מחוזי, עם 25 מיטות אשפוז. בית חולים זה הפך את היישוב למרכזי מאוד בתחום הרפואה, כיוון שלפני כן בית החולים הקרוב ביותר היה בעיר הבירה חרסון, שהייתה מרוחקת 90 קילומטר מהאזור. בבית החולים הגישו אוכל כשר. ב-1868 הוקם בית ספר חילוני, בו נכון ל-1869 התחנכו 26 בנים ו-16 בנות. הפוגרום הראשון ביישוב התרחש במאי 1881 והשני, באפריל 1899. בפוגרום הראשון ניזוקו 144 ביתי מגורים יהודים ונגרם נזק כלכלי כבד. 39 פורעים, שהגיעו מהכפר ברזניגובטה הסמוך נשפטו והורעשו.
לפי המרשם מ-1897 התגוררו בשני היישובים יחדיו 1711 תושבים, מתוכם 1571 יהודים. בשנים 1898–1899 בית החולים הורחב ל-45 מיטות. פעל בית ספר חילוני בו למדו 41 בנים ו-17 בנות, פעלו שני מחסני עצים ו-3 חנויות. ב-1902 נפתחה ספריה עם כ-2500 ספרים, מתוכם כ-500 ביידיש.
בתוקפת מהפכת 1905 התרחשו ביישוב פוגרומים נוספים. ב-1907 נפתח בית ספר עם כיתת לימוד אחת בבית החולים המקומי, המוסד הכשיר נשים למקצועות רפואה. התנועה הציונית מצאה את דרכה לנהר טוב ב-1913, ומספר תושבים אף עלו לארץ ישראל בהמשך. נכון ל-1916 התגוררו בנהר טוב הגדולה 1,556 תושבים ונהר טוב הקטנה 509 תושבים.
תקופת מהפכת אוקטובר מאופיינת בפוגרומים רבים, מחלות (לרבות כולירה וטיפוס הבטן), רעב, תמותה גבוהה וצמצום נרחב במספר חיות המשק. ב-1920 השלטון הקומוניסטי כבר התבסס ביישוב. הוקמו סניפים של המפלגה הבולשביקית וקומסומול, אליהם הצטרפו רבים מתושבי הכפר. ארגונים יהודים ובינלאומיים כמו הג'וינט, יק"א וARA (American Relief Administration) סייעו בשיקום היישוב מנזקי תקופת המפכה. הטרקטור הראשון הגיע לנהר טוב ב-1925, אך לא היה מי שידע לתפעל אותו. רק ב-1926 שישה מתושבי הכפר נשלחו לחרסון לצורך השכרה בתפעול הכלי.
החצי הראשון של שנות ה-20 מאופיין בשיקום והרחבת היישוב. הוקם בית יתומים ובית החולים הרוחב ונקרא עתה "בית חולים עממי של נהר טוב". סגל בית החולים כלל 2 דוקטורים, 5 חובשים ואחיות, 6 אנשי צוות עזר. ב-1926 נהר טוב הגדולה והקטנה אוחדו פורמלית ליישוב אחד בו התגוררו 1,748 תושבים. נכון ל-1928 מספר זה עלה ל-1,983, הפזורים על 421 משקי בית שמתוכם 117 לא עסקו בחקלאות. ב-1928 הוקמה קומונה חקלאית "קים". ב-1930 פעלו בנהר טוב שלושה קולחוזים יהודים: "קים", " על שם לנין" ו"על שם קירוב". הגרמנים התאחדו לקולחוז נפרד "על שם ליבקנכט". בסוף שנות ה-20 כלל מוסדות הדת של נהר טוב נסגרו והבניינים עברו לשימוש של חינוך סוציאליסטי. החל מ-1922 התנועה הציונית פעלה ביישוב רק אופן מחתרתי.
בשנים 1932–1933 היה ביישוב רעב כבד, שהיה חלק מהרעב הסובייטי של שנות ה-30. ב-1935 בית הספר המקומי עבר למתכונות של שבע שנות לימוד. בשנות ה-30 היה כבר חשמל ביישוב. באותן השנים חלק מהתושבים הצעירים החלו לעזוב את היישוב לטובת ערי המחוז.
ערב מלחמת העולם השנייה פעלו ביישוב שלושה קולחוזים, מפעל גבינות, טחנת קמח, בית חיבוץ, בית ספר, מועדון ובית חולים מחוזי, המופעלים בעיקר בידי יהודים. עם פלישת גרמניה לברית המוצעות ביוני 1941 החל פינוי מהיר של התושבים. קולחוז "קים" הצליח לפנות את מרבית תושביו יחד עם חיות המשק. הקולחוזים "לנין" ו"קירוב" איחרו בפינוי ותושביהם, שלא הצליחו לחצות את נהר הדניפר, עקב הריסת גשר בידי צבא גרמניה. התושבים חזרו ליישוב.
ב-18 באוגוסט 1941 כוחות גרמניה הנאצית השתלטו על נהר טוב והנהיגו בו משטר צבאי. בלילה של ה-14 בספטמבר 1941 כלל תושבי הכפר היהודיים נדרשו להגיע באופן מרוכז למועדן במרכז היישוב. ב-7 בבוקר החל מבצע ההשמדה. היהודים חולקו לקבוצות של 25 אנשים, שנורו זו לאחר זו. 865 יהודים נורו למוות בבורות ירי במשך מספר שעות. בור הירי כוסה לאחר מכן בסיוע של תושבי הכפר האוקראיני הסמוך ברזניגובטה.
היישוב שוחרר על ידי הצבא האדום במרץ 1944. כ-170 יהודים חזרו לנהר טוב. שטח הכפר אוכלס מעתה על ידי אוקראינים בעיקר, שחלקם הגיעו מאזורים אחרים של ברית המוצעות. ב-1945 הקולחוז חזר לפעילות. השורדים ביקשו מהנהלת הקולחוז אישור לקבורה מחודשת של הנספים. בקשה זו התקבלה ושלדי הנרצחים הועברו לבית קברות היהודי של היישוב.
ב-1956 החולט לאחד את שטח נהר טוב עם הכפר האוקראיני ברזניגובטה. ב-1982 הוקמה אנדרטה לזכר נספי השואה. היישוב ברזניגובטה ממשיך להתקיים במחוז מיקולייב.
קישורים חיצוניים
- מסע לשדה מנוחה: הקולחוז היהודי האבוד בערבות אוקראינה, ווינט
- История еврейской земледельческой колонии Нагартав (1809-1954)
- Нагартав , אתר ציקלוויקי
- Нагартав, אתר יז'ביקי
- לראות את "נהר טוב" – ביקור באוקראינה
- Nahar Tov Ha'Gdola
