נוצבו
נוצבו או נוסיבו (ידוע גם בתור נוֹצֶבּוֹ; מקור המילה בלטינית ופירושה "לפגוע" או "אני אפגע")[1] הוא אפקט המתרחש כאשר קיימת ציפייה לתופעה שלילית, וציפייה זו מביאה בפועל לתוצאה שלילית עוד יותר אילולי הייתה הציפייה.[2] לדוגמה, אדם שלוקח תרופות, ונאמר לו על תופעות לוואי שלא קיימות או בדרך כלל מאוד לא חמורות, עלול (בגלל האפקט) לסבול מהחמרה בתופעות ואף לקבל תופעות לוואי חדשות.
למעשה, זהו האפקט ההפוך מפלצבו, ובדומה לו, גם הוא יכול להשפיע בצורה משמעותית על הגוף.
גורמים
אפקט הנוצבו יכול להיגרם על ידי מספר גורמים ובהם דיסאינפורמציה, אמונה טפלה, הַשָּׁאָה, או אי אמון בגורם המטפל. לעיתים, אפילו ידיעה או הזכרה של האפשרות לגורם שלילי בלבד מספיקה.[2]
אתיקה
יש חוקרים הטוענים שקיימת בעיה אתית בנושא. נטען שכיוון שבדרך כלל לכל טיפול רפואי דרושה הסכמה מודעת של המטופל, במקרה בו האפקט קיים, ההסכמה המודעת עלולה להוביל להידרדרות במצבו של מטופל. הדבר יוצר דילמה מוסרית כיצד ניתן לעדכן את המטופל בצורה נכונה ומוסרית אם קיים הסיכון שעצם העדכון עצמו יכול להוות גורם שלילי שיפגע בו.[3]
קיים גם תיעוד למחקרים שהובילו לכאב אמיתי בניסויים שנערכו, בהם פיזית לא נעשה למטופלים דבר.[4] הנושא מעלה דילמות מוסריות רבות ומאתגר את הגדרות זכויות המטופל בנוגע למה שאסור ומה שמותר בניסויים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The nocebo response, Harvard Health, 9 במרץ 2014 (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Winfried Häuser, Ernil Hansen, Paul Enck, Nocebo Phenomena in Medicine, Deutsches Ärzteblatt International 109, יוני 2012, עמ' 459–465 doi: 10.3238/arztebl.2012.0459
- ^ Mark Alfano, Placebo Effects and Informed Consent, American Journal of Bioethics 15, 2015, עמ' 3–12 doi: 10.1080/15265161.2015.1074302
- ^ Costanza Pazzaglia, Elisa Testani, Rocco Giordano, Luca Padua, Expectation to feel more pain disrupts the habituation of laser-pain rating and laser-evoked potential amplitudes, Neuroscience 333, 2016-10-01, עמ' 244–251 doi: 10.1016/j.neuroscience.2016.07.027
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
