נישאפור
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| מחוז | ח'וראסאן רזאווי |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 264,375[1] |
| ‑ במטרופולין | 448,125 (2016) |
|
neyshabur | |
נישאפור או נישאבור (בפרסית: نیشابور; מפרסית תיכונה: "העיר החדשה של שאפור", "שאפור היפה",[2] או שאפור הבנויה בשלמות) היא העיר השנייה בגודלה במחוז ח'וראסאן רזאווי באיראן. נישאפור היא הבירה ההיסטורית של הרובע המערבי של חוראסאן רבתי, הבירה ההיסטורית של השושלת הטאהרית מהמאה ה-9, הבירה הראשונה של האימפריה הסלג'וקית של המאה ה-11, עיר הבירה של מחוז נישאפור ועיר היסטורית על דרך המשי בצפון-מזרח איראן.
נישאפור ממוקמת במישור פורה למרגלות רכס הרי בינאלוד. נכון לשנת 2016, אוכלוסיית העיר נאמדה ב-264,180 ואוכלוסיית המטרופולין נאמדה ב-448,125, מה שהופך אותה לעיר השלישית הכי מאוכלסת במחוזות המזרחיים של איראן.
תולדות העיר
העיר נוסדה במאה ה-3 על ידי שאפור הראשון כעיר בירה של מחוז סאסאני בשם אברשהר או נישאפור. נישאפור הפכה בשנת 830 לבירת השושלת הטאהרית על ידי עבדאללה בן טאהיר אל-חוראסאני, ולאחר מכן נבחרה כבירת השושלת הסלג'וקית על ידי טוגריל ב-1037. יחד עם מרב, הראת ובלח' הייתה נישאפור אחת מארבע הערים הגדולות של חוראסאן רבתי ואחת הערים הגדולות בעולם הישן בימי הביניים. היא הייתה מקום מושבו של הכוח השלטוני בחלק המזרחי של הח'ליפות, מקום מגורים לקבוצות אתניות ודתיות מגוונות ונקודת מסחר בדרכי סחר בטרנסאוקסאניה, סין, עיראק ומצרים.
בניגוד לשכנתה הקרובה מרב, נישאפור הצליחה להתאושש מהאסונות האלו,[דרושה הבהרה] ולשרוד עד היום כעיר ומחוז מודרניים פעילים בתיירות, חקלאות, בריאות, ייצור תעשייתי ומסחר במחוז ח'וראסאן רזאווי שבאיראן. רבים מהשרידים הארכאולוגיים הישנים וההיסטוריים של העיר השתמרו.
העיר נישאפור היא גם חברה בליגת הערים ההיסטוריות (LHC) וברשת שיתוף פעולה תרבותי בין-עירוני של אונסק"ו.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נישאפור
הערות שוליים
- ^ "Statistical Center of Iran Home".
- ^ E. Honigmann, C. E. Bosworth, Nīshāpūr, Encyclopaedia of Islam, Second Edition, Brill, 2012-04-24
