סלמאן אל הוזייל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בצורה לא אנציקלופדית ומכיל סיפורי עלילות ואגדות, צריך להעביר את כל המיותר לדף השיחה או לוויקיטקסט/ויקיסיפור/ויקיציטוט ולהשאיר כאן רק את המידע האנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בצורה לא אנציקלופדית ומכיל סיפורי עלילות ואגדות, צריך להעביר את כל המיותר לדף השיחה או לוויקיטקסט/ויקיסיפור/ויקיציטוט ולהשאיר כאן רק את המידע האנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
השייח' סלמאן אל הוזייל
השייח' סלמאן אל הוזייל בצעירותו
ביקור של יצחק בן צבי, נשיא מדינת ישראל בביתו של אל הוזייל
יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל, מקבל חרב מהשיח' סלמאן אל הוזייל
ביקור מפקד חיל האוויר השני, אהרון רמז, בביתו של אל הוזייל
השיח' סלמאן אל הוזייל וחמישה מילדיו
השייח' סלמאן אל הוזייל באחרית ימיו

השייח' סלמאן אלהוזיילערבית: سلمان الهزييل ; 1882 לערך - 1982) ידוע גם בשמו המלא סלמאן עלי סלמאן עלי עזאם אלהוזייל נולד בצפון הנגב, ליד קיבוץ שובל והעיר רהט כיום. בשנת 1922 מונה על ידי הבריטים לשמש כשייח' שבט אל הוזייל, ולימים, שייח' השייח'ים של מטה התיאהא בנגב, תפקיד אותו מילא למשך כשישים שנה. שייח' סלמאן אלהוזייל היה נשוי לשלושים ותשע נשים (המספר מתייחס לכל אורך חייו המופלגים), ואלו ילדו לו שבעים וששה ילדים. שמו יצא לתהילה בכל רחבי העולם.

ביוגרפיה

השייח' סלמאן אלהוזייל התגורר בבית האבן, אותו בנה בשנת 1924. הבית בן שלוש הקומות התנשא על ראש גבעה וצפה אל מרחבי שטחי המרעה של שבט אלהוזייל בואכה דרום הר חברון. בית זה נקרא בפי הבדואים "ארמון השייח'" והוא בנוי אבני גזית בשילוב קורות עץ ומתכת. בבית זה התגוררו נשותיו הרבות ובניו. במשכנו זה קיבל את אורחיו הרבים מבני השבטים בנגב, וכן את ראשי מדינת ישראל, מדינאים ואורחים רמי מעלה מארצות שונות בעולם. במלחמת העולם הראשונה סירב להצטרף לכוחות העות'מאנים במלחמה נגד הבריטים, אולם הצטרף מאוחר יותר לכוחותיו של הנסיך פייצל בירדן במרד הערבי נגד הטורקים (כנראה מתוך טינה על שהוציאו את סבו סלמאן עלי להורג ב-1854).

יחסיו של השייח' עם מדינת ישראל קדמו להקמתה. הוא קיבל בזרועות פתוחות את אנשי קיבוץ שובל, כשקם הקיבוץ על אדמותיו כאחד מאחת עשרה הנקודות בשנת 1946. השייח' סיפק להם מזון ומים בימים קשים ורקם איתם יחסי רעות וקרבה. יחסים אלו עמדו לו עם הקמת המדינה כאשר לא נדרש עם אנשי השבט לעזוב את אדמותיו כמו שאירע לשבטים אחרים באזור.

ראשי המדינה חלקו לו כבוד רב והרבו בביקורים ובהתייעצויות איתו. במהלך חייו, ביניהם: ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הנשיא, יצחק בן-צבי, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין מנחם בגין ואחרים. בני משפחתו מספרים כי "השייח' סלמאן אלהוזייל היה לאגדה עוד בחייו". הוא זכה למעמד יוצא דופן לא רק בקרב שבטי התיאהא אלא בכל רחבי הנגב, סיני וירדן, שמו הלך לפניו כאחד ממגדלי הסוסים הטובים בעולם. היו לו סוסים ערביים גזעיים רבים שחלקם היה בעל יחוס מפואר של חמישה דורות ויותר.

השייח' היה בעל כושר מנהיגות, חוכמה, אומץ לב, נדיבות והיכולת לשאת ולתת עם כל שלטון. הוא היה בעל הופעה מרשימה: גבה קומה, בעל חזות אצילית, עור בהיר ועיניים כחולות. הוא התפרסם גם ביכולות הריפוי העממי, הגבוהות שלו, באמצעות צמחי מרפא וכוויות. כמו כן שימש כשופט בבית המשפט לענייני בדואים בבאר שבע.

בשנת 1978 עמד השייח' בראש משלחת תנחומים, עם בניו ונכדיו שיצאה אל המלך חוסיין בירדן לאחר שאיבד את אשתו, עליה, בתאונת מטוס. בעת זו ביקש מהמלך חוסיין להרשות למוסלמים ממדינת ישראל לצאת לעומרה ולחאג' דרך ירדן, ושיונפקו להם דרכונים ירדניים זמניים. המלך הסכים, ומאז הפך הנוהל הזה לרשמי ואלפי ערבים אזרחי ישראל עולים מדי שנה לרגל למכה ומדינה בערב הסעודית לקיים את מצוות החאג' והעומרה בזכותו של השייח' המנוח. באותה הזדמנות ביקר את השבטים שעברו מהנגב לירדן ב-1948.

השייח' סלמאן אלהוזייל נפטר בשנת 1982 והוא בן כמאה שנה, כשהוא משאיר אחריו צאצאים רבים. הוא נקבר בבית העלמין של השבט, על הגבעה, מול קיבוץ שובל.

ארמון השייח

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בית השיח' סלמאן אלהוזייל

הבית ו"הארמון" שוכנים בשוליו של אלהוזייל - כפר לא מוכר צמוד לכניסה המערבית של העיר הבדואית רהט המאכלס בתוכו כחצי ממשפחות השבט הידוע, שבחרו להישאר מחוץ לעיר.

בשיג– צריף האירוח המקורי ששימש את השייח' ואורחיו שנים ארוכות, תלויות תמונות רבות על הקירות. בתמונות אלו נראה השייח' עם אורחיו המפורסמים ובהם, נשיאים, ראשי ממשלה, אנשי צבא ואנשי ציבור מוכרים מאוד.

בתמונות אחרות, ובאלבום המוחזק על ידי המשפחה, מופיע השייח' כאיש צעיר בהיר שיער ועיניים בלבוש הבדואי המסורתי והמיתולוגי: גלבייה, כאפיה ועקאל, וחרב מעוקלת באבנטו. התמונות בשחור לבן, אבל האישיות הכריזמטית בולטת מכל תמונה, ולא בכדי, השייח' סלמאן אלהוזייל השני הוא שייח' השייח'ים של מטה התיאהא במשך כששים שנה משנת 1922 ועד מותו בשנת 1982 בגיל מאה שנה. "המועצה לשימור אתרים" החליטה[דרושה הבהרה] לשקם ולשפץ את ארמון השייח' ולהפוך אותו למרכז מורשת ולמוזיאון. נכתבה פרוגרמה חדשה וכעת מחפשים מימון לפרויקט.

חלקו של השייח בהקמת העיר רהט

העיר רהט הוקמה בשנת 1972 כחלק ממדיניות הממשלה לרכז את הבדואים בנגב בשבעה יישובי קבע. השייח' סלמאן אלהוזייל תרם את אדמותיו לטובת הקמת העיר, אך הוא עצמו בחר להישאר עם משפחתו מחוץ לתחומיה. את מעמדה כעיר קיבלה רהט רק בשנת 1994. משנה זו והלאה חלה ירידה במעמדו של השייח', עם עליית כוחה של הרשות המוניציפלית (הדבר קרה גם בשש הרשויות הבדואיות האחרות בנגב). עם מותו של השייח', בשנת 1982 החליף אותו בנו ג'דוע כשייח', אך עם מותו נעלמה השייח'ות כמעט לחלוטין. נכון לשנת 2017 מתגוררים ברהט כ-62,000 תושבים. ראשוני העוברים להתגורר ביישוב היו בדואים משבט אלעוברה ובדואים ממוצא פלאחי חסרי קרקעות שהיו בני חסות של שבט אלהוזייל. והשליטה בעיר עברה בעצם אליהם.

מטה התיאהא

מוצאם של שבטי התיאהא שנוי במחלוקת. יש המשייכים אותם לשבטי דרום ערב שהשתתפו בשליטה על תימן ויש המשייכים את מוצאם לשבט בני הילל מהחג'אז, שתעה במדבר סיני כאשר נדד למדבריות צפון אפריקה. יש הרואים בשבטי התיאהא את צאצאיהם של בני ישראל, התועים במדבר סיני ארבעים שנה. השם "תיאהא" ניתן להם על שום מיקומם לאורך דורות במדבר התיה (הלא הוא "מדבר התועים" בדרום מרכז סיני). ממדבר התיה פרצו והתפשטו אל צפון סיני (ג'בל אל-חלאל), אל הנגב וארץ ישראל. בנדידתם צפונה דחקו את מטה העזאזמה אל רמת הנגב והחנאג'רה אל הנגב המערבי. על פי עארף אל-עארף, מושל מחוז באר שבע בתקופת המנדט הבריטי, מפורסמים שבטי התיאהא בנדיבותם לאורח, בנאמנותם ומסירותם. מטה התיאהא כולל בתוכו ארבעה תתי מטה: נטוש, חֻכּוכּ, קדיראת וד'ולם. בעוד שנטוש וחקוק נחשבים לבעלי מוצא גינאולוגי משותף, הרי ששבטי הקדיראת והד'ולם קשורים אל התיאהא בקשרי ברית היסטוריים.

שבט אלהוזייל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שבט אל הוזייל

עארף אל-עארף כותב בספרו תולדות באר שבע ושבטיה, כי בני שבט אלהוזייל מחשיבים את עצמם למשפחה הקדומה והנכבדה ביותר בין שבטי התיאהא. "הם רואים עצמם כמנהיגיהם של כל התיאהא". מוצא שבט אלהוזייל מתת המטה בריכאת אשר בסיני. בשיא תהילתו שלט שבט אלהוזייל ברוב חלקי הנגב. דבר זה היה בתקופת שלטונו רב העוצמה והמעללים של שייח' סלמאן עלי אלהוזייל שעמד בראש מטה התיאהא משנות ה – 30 של המאה ה – 19 ובמשך כשלושים שנה שלט ברוב שטחי סיני והנגב עד ואדי עראבה ועד הר חברון. שבט אלהוזייל חייב את כל מי שעבר מעבר הירדן לעזה לשלם מס ומתנות לשייח' בהיכנסו לשטחי הנגב. על רקע מעשים אלו ועל רקע היריבות קשה עם שייח' שבט אלעטאונה על הנהגת המטה בנגב, התעמת השייח' עם הטורקים. בשנת 1854 נתפס בעורמה בעזה, והובא שייח' סלמאן עלי אלהוזייל על ידי הטורקים לצידון ומשם לדמשק, שם נתלה. שייח' סלמאן אלהוזייל השני נכדו של סלמאן עלי, מונה לשייח' שבט אלהוזייל בשנת 1922 ומאוחר יותר נקבע כשייח' השייח'ים של מטה התיאהא כולו עד מותו בשנת 1982. לשבט אלהוזייל יש קשר רב שנים עם הקיבוצים שהוקמו באזור במיוחד עם קיבוץ שובל השכן. כיום מונה השבט כ –5,600 איש המתגוררים ברהט וסביבותיה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • עארף אל-עארף, תולדות באר שבע ושבטיה, ירושלים, הוצאת אריאל ומרכז ג'ו אלון, 2000
  • יוסף ברסלבי, הידעת את הארץ, ארץ הנגב, הקיבוץ המאוחד, 1946.
  • יוסקה בן דוד, הבדווים בישראל – היבטים חברתיים וקרקעיים, המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע ומכון ירושלים לחקר ישראל, 2004.
  • עלי אלהוזייל, השייח' סולימאן אלהוזייל, שייח' השייח'ים של הנגב, עם הפנים אל הנגב, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2001.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0