עמוס נוי
 | |
| ד"ר עמוס נוי, משורר וחוקר תרבות ופולקלור | |
| לידה | 1956 (גיל: 68 בערך) |
|---|---|
| תחום יצירה | משורר חוקר תרבות ופולקלור |
עמוס נוי (נולד ב-1956) הוא משורר ישראלי וחוקר תרבות ופולקלור בהווה; איש מחשבים, מתמטיקאי, ועיתונאי בעברו.
ביוגרפיה
נוי נולד בבני ברק לציפורה (מורה בעיסוקה) ודב נוי (חוקר ספרות ופולקלור). בהיותו בן 5 התגרשו הוריו, והוא גדל עם אמו ברמת השרון, ושם גם למד בבית ספר התיכון הראשון שהוקם ביישוב - תיכון השרון.
בשנים 1973–1976 למד לתואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית. בשנים 1981–1984 למד לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. לאחר סיום לימודיו ועד תחילת שנות ה-2000 התמקד בעיקר בתחום ההיי-טק: בשנים 1996–2000 עבד בחברת וריסיטי שהוא היה אחד ממייסדיה, ובשנים 2000–2010 היה עמית מחקר בחברת קיידנס (שרכשה את חברת וריסיטי). במקביל לעבודתו בהיי-טק, עסק נוי בכתיבה עיתונאית בתחומי אומנות ותרבות, ומילא, בין היתר, בשנים 1993–1996, את תפקיד עורך התרבות של המקומון הירושלמי כל העיר.
בעשור הראשון של שנות ה-2000 העביר את מוקדי עיסוקו מהיי-טק וכתיבה בעיתונות, למחקר אקדמי של תרבות ופולקלור ולכתיבת שירה.בשנים 2011–2014 כתב עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ' גלית חזן-רוקם בנושא האינטליגנציה העירונית היהודית-ספרדית בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים.[1] עבודת הדוקטור פורסמה גם כספר בשנת 2017.[2]
בשנים 2011–2015 לימד נוי קורסים בפולקלור ובתרבות לאדינו בכמה מסגרות אקדמיות ובהן: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המכללה האקדמית אחווה ומכון שכטר למדעי היהדות.
בעשור השני של שנות ה-2000 יצאו לאור שני ספרי שירה שכתב.
נוי נשוי לעיתונאית רחל מהגר ואב לשלושה. מתגורר בשכונת ארנונה בירושלים. לנוי שני אחים. אחיו מנישואיו השניים של אביו לתמר נוי הוא חיים נוי, פרופסור בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן.
יצירתו
עדים או מומחים – יהודים משכילים בני ירושלים והמזרח בתחילת המאה ה-20
עבודת הדוקטורט של נוי, שיצאה לאור כספר, עוסקת במשכילים ירושלמים שפעלו מסוף המאה ה-19 עד תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. אנשים אלה, אשר עברו סוציאליזציה (חיברות) ופעלו כמשכילים שוחרי ידע בתקופת שקיעתה של האימפריה העות׳מאנית ובתחילת ימי המנדט הבריטי, ראו את עצמם כאליטה אינטלקטואלית עתידית בתנועת התחייה העברית, אשר תשלב השכלה ונאורות "אירופית" עם תודעה מזרחית של בני הארץ והמקום. אולם בפועל הם מצאו את עצמם נושאים ונותנים על מעמדם: בין מבט אירופי שראה בהם "עדים" – מקורות סבילים וילידיים של ידע גולמי – לבין הדימוי העצמי שלהם כ"חוקרים" משכילים אשר זיקותיהם התרבותיות למורשת המזרח ולנאורות האירופית היו להם נכס תרבותי. הם ניסו להגדיר את עצמם מחדש, ללא הצלחה, בתוך ניגודים שנכפו עליהם – מזרח מול מערב, דת מול חילון, מסורת מול קידמה – ונאלצו לראות כיצד הם מפסידים את הונם הסמלי אל מול יחס אדיש או סולד ביחס לאוצרות הרוח של יהודי המזרח ושל עמי ערב, אשר בהם הם ראו, בצדק, הון סִמלי בעל ערך רב. בין חבריו של חוג זה נמנו, בין השאר, אברהם אלמליח, יוסף מיוחס, ויחזקאל בנימין יהודה. הספר מתמקד ביצירתם המחקרית הענפה והנשכחת ברובה, תוך כדי גילוי מחדש של חומרים שבחלקם היו בלתי ידועים כלל. עבור יצירה זו זכה זכה נוי בפרס יצחק נבון מטעם הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.[3]
ספרו "שלום לאדון העורב"
ספר שיריו הראשון של נוי, "שלום לאדון העורב" יצא לאור ב-2018,[4] זכה לביקורות אוהדות[5][6][7] ולפרס שרת התרבות לספרי ביכורים בתחום השירה.[8] השיר "אמא אמא סרקיני" המופיע בו הולחן על ידי דודו טסה והוקלט על ידי מרגלית צנעני תחת השם "יאמה".[9][10]
ספרו "קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר"
בשנת 2021 יצא לאור ספר השירים השני של נוי, "קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר",[11] שזכה גם הוא לביקורת אוהדת.[12] על ספר זה זכה נוי בפרס "מקום לשירה" ע"ש חיים גורי לשנת 2022.[13]
כתיבה עיתונאית
במהלך השנים פרסם נוי רשימות בנושאי תרבות, ספרות ופוליטיקה, בעיתונות הישראלית ובאתרי אינטרנט ישראלים מרכזיים, וביניהם: הארץ, ידיעות אחרונות, המוסך, והעוקץ. כמו כן, פרסם שני מדורים קבועים בעיתונות: בשנים 1993–1996 המדור "פתיחה" במוסף כל-העיר לתרבות וספרות, ובשנים 1997–2004 המדור "קורא מן השורה" בכתב העת "העין השביעית".
פרסומיו
ספרי שירה
- שלום לאדון העורב, תל אביב, (עריכה: אלי הירש), תל אביב, עולם חדש, 2018.
- קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר (עריכה: אלי הירש), תל אביב, עולם חדש, 2020.
פרסומים אקדמיים
ספר
- עדים או מומחים – יהודים משכילים בני ירושלים והמזרח בתחילת המאה ה-20 (עורכת: נוגה שטיאסני), תל אביב, רסלינג, 2017 (הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט).
מאמרים בחקר הפולקלור והתרבות
- "על הפּוסחים: יַהְנְדֶס לֹא לִשְׁכֹּחַ? על מלה אחת אצל אבות ישורון", תיאוריה וביקורת, גיליון 41, עמ', 199-221. קיץ 2013
- Do You Want to Hear a Secret?’ Secret-Telling as an Oral Genre" in: Contexts of Folklore - Festschrift for Dan Ben-Amos on His Eighty-Fifth Birthday, Peter Lang, 2019.
- "כשהמזרחים היו מודרנה", בתוך: ההיסטוריה הארוכה של המזרחים – כיוונים חדשים בחקר יהודי ארצות האסלאם, הוצאת הספרים - מכון בן-גוריון, 2021.
מאמרים במדעי המחשב
- Yoram Moses and Amos Noy. 1984. On the Encoding of Relations by Graphs. SIAM J. Algebraic Discrete Methods 5, 4 (Dec 1984), 569–578.
- M. Morley, Y. Hollander and A. Noy, "The e Language: A Fresh Separation of Concerns," in Technology of Object-Oriented Languages, International Conference on, Zurich, Switzerland, 2001 pp. 41.
מבחר פרסומים אחרים
- "הספורט בספרות העברית", בתוך: חיים קאופמן וחגי חריף (עורכים), תרבות הגוף והספורט בישראל במאה העשרים. ירושלים: יד בן-צבי ומכון וינגייט, 2002.
- "הצופן הגנטי" בתוך: עוזי בנזימן (עורך), איפה טעינו: עיתונאים מתבוננים על עצמם - מבחר מגליונות "העין השביעית", ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2007.
- "כלב מהתופת וקוף עם כובע טמבל: קופיקו, פלוטו, וחיות אחרות. דימויי חיות בספרות ילדים עברית", פנים, כתב עת לתרבות, חברה, וחינוך, גיליון 55, עמ' 38–44, 2011.
- עמוס נוי, "פתח דבר", בתוך: יוזף פון אייכנדורף, מחייו של לא יוצלח (תרגם מגרמנית: ידידיה פלס), תל אביב, עם עובד, 2016.
- מרית בן ישראל, עמוס נוי, "אחרית דבר", בתוך: מרים ילן-שטקליס, חיים ומילים - זכרונות אוטוביוגרפיים, שירה, פרוזה, תרגום, רמת השרון, הוצאת אסיה, 2021.
- "אברהם אלמליח", בתוך: אופיר טובול (עורך), קול התור, ראשון לציון, משכל/ידיעות ספרים, 2021.
קישורים חיצוניים
עמוס נוי - מה אנחנו אומרים כשאנחנו אומרים 'אנחנו'? (הרצאה במסגרת סדרת הרצאות של עמותת "אני ישראלי" - אביב 2013), סרטון באתר יוטיוב, 29.06.2013- עמוס נוי (הרצאה) כשהמזרחיים היו מודרנה: ייצוג מזרחים עירוניים בשנות הששים והשבעים, סרטון באתר יוטיוב, 24.07.2017
- המשוררת יודית שחר בשיחה עם המשורר עמוס נוי בפסטיבל דורשירה הראשון - דרך ארץ, סרטון באתר יוטיוב, 18.06.2021
- עמוס נוי, המאמרים של עמוס נוי באתר העוקץ, https://www.haokets.org/writer/עמוס-נוי1/
אתר האינטרנט הרשמי של התסריטים של עמוס נוי (דף) באתר edb
הערות שוליים
- ^ עמוס נוי, צמיחתן של פרקטיקות אתנוגרפיות בקרב אינטיליגנציה יהודית ספרדית ומזרחית בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית ותחילת תקופת המנדט (בהדרכת פרופ' גלית חזן-רוקם), ירושלים: האוניברסיטה העברית, 2014
- ^ עמוס נוי, עדים או מומחים – יהודים משכילים בני ירושלים והמזרח בתחילת המאה ה-20., תל אביב: רסלינג, 2016
- ^ ד"ר עמוס נוי זוכה פרס יצחק נבון מטעם הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, באתר התכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית, 20/12/2018
- ^ עמוס נוי, אלי הירש (ע), שלום לאדון העורב, תל אביב: עולם חדש, 2018
- ^ יותם ראובני, "שלום לאדון העורב": עמוס נוי הופך מצבים אכזריים לבדיחות שחורות, באתר הארץ, 7.02.2019
- ^ מרית בן ישראל, על "שלום לאדון העורב" של עמוס נוי, באתר עיר-האושר, 2019-01-30
- ^ עטרה אופק, שלום לאדון העורב עמוס נוי, באתר המתלהבת
- ^ משרד התרבות והספורט הכריז על הזוכים בפרס שרת התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית לשנת תשע"ז, באתר GOV.IL
- ^ פלוטקין, יובל (2019-12-03). "בגיל 50 ומשהו, עמוס נוי עזב סטארט-אפ מצליח, וגילה שהוא משורר". Ynet. נבדק ב-2022-06-14.
- ^ מרגלית צנעני - יאמה, נבדק ב-2022-06-14
- ^ עמוס נוי, אלי הירש (ע), קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר, תל אביב: עולם חדש, 2020
- ^ רן יגיל, "קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר" עומד בהצלחה במבחן הספר השני, באתר הארץ, 19.05.2021
- ^ פרס "מקום לשירה" ע"ש חיים גורי לשירה עברית 2022 יוענק למשוררים יונית נעמן ועמוס נוי | ישראל היום, באתר ישראל היום, 7 ביוני 2022
