פורטל:גרמניה/מדע וטכנולוגיה/אוסף
| 1 |
אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 -18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים. איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות. איינשטיין זכה לפרסום ברבע הראשון של המאה ה־20 בזכות מאמריו בתורת היחסות, ששינתה את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח המשיכה, יסודות מכניקת הקוונטים, מכניקה ססטיסטית ובהסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליו קיבל פרס נובל ב־1921) ועוד. מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 2 |  וִילְהַלֵם קוֹנרַד פוֹן רֶנטגֶן (בגרמנית: Wilhelm Conrad von Röntgen) (27 במרץ 1845 - 10 בפברואר 1923) היה פיזיקאי גרמני, מגלה קרני X (הקרויות על שמו, קרני רנטגן). על הישג זה היה הזוכה הראשון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1901. על שמו קרויה יחידת המידה למדידת קרינה מייננת, רנטגן והיסוד רנטגניום. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 3 |  יוהאנס קפלר (27 בדצמבר 1571 - 15 בנובמבר 1630), היה אסטרונום, מתמטיקאי ואסטרולוג גרמני, נחשב לדמות מפתח בהתפתחות האסטרונומיה והמדע המודרני במאה ה-17. קפלר תמך במודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, לפיו מרכז היקום אינו כדור הארץ אלא השמש ונודע בעיקר בזכות החוקים שניסח לגבי התנועה הפלנטרית של כוכבי הלכת סביב השמש, הידועים בשם חוקי קפלר, אשר היוו את אחד מהיסודות עליהם בנה ניוטון את חוק המשיכה האוניברסלי. קפלר חי בתקופה בה לא הייתה הבחנה ברורה בין אסטרונומיה ואסטרולוגיה והשפעתם ההדדית של שני התחומים, בנוסף לאמונתו הדתית של קפלר, ניכרת ברבים מכתביו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 4 |  ארנסט ורנר פון סימנס (13 בדצמבר 1816, הנובר, פרוסיה - 6 בדצמבר 1892, ברלין, גרמניה) היה ממציא, מהנדס וטייקון מהפכני גרמני, בן למשפחת אצולה. שמו של סימנס אומץ כיחידת SI של מוליכות חשמלית, סימנס והוא גם מייסד חברת האלקטרוניקה והתקשורת, סימנס. לאורך השנים הקים סימנס הסכמים עם ממשלות שונות לבניית קווי טלגרף, ששברו זה אחר זה שיאים מהפכניים. המצאתו הבאה של סימנס הייתה הגנרטור החשמלי, שהיוותה מפתח עבורו לתחילת הפיתוחים בתחום הנדסת החשמל, עמה איפשר הזרמת אנרגיה מקומית חסכנית. בשנת 1875 סיים סימנס להרכיב את הכבל התת-ימי הארוך בעולם, בין אירופה לאמריקה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 5 | פורשה (גרמנית: Porsche, להאזנה (מידע • עזרה)), חברה גרמנית ליצור מכוניות. החברה נוסדה בשנת 1931 בשטוטגרט כחברה לתכנון וייעוץ הנדסי, על ידי פרופ' פרדיננד פורשה. פורשה שימש קודם לכן כמנהל הטכני וחבר ההנהלה של חברת דיימלר, יצרנית מכוניות מרצדס. ממשרדו בחברה החדשה תכנן פורשה, לבקשתו של אדולף היטלר, את החיפושית - מכונית עממית, אמינה וזולה, שהפכה לאחת המכוניות המוצלחות בהיסטוריה.
ב- 1950 הפכה פורשה ליצרנית רכב עצמאית, בבעלות שווה של משפחות פורשה ופיך. בשנת 1951 נפטר פרדיננד פורשה בגיל 75. בשנת 1972 הונפקה פורשה בבורסה של פרנקפורט וגייסה הון ציבורי לראשונה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 6 |  קונראד ארנסט אוטו צוּזֶה (22 ביוני 1910 - 18 בדצמבר 1995) היה מהנדס גרמני וחלוץ בתחום המחשבים. הישגו המרשים ביותר היה השלמת המחשב הראשון, שנשלט על ידי תוכניות המאוחסנות על גבי סרט. מחשב זה כונה "Z3" ובנייתו הושלמה בשנת 1941. ב-1998 הוכח שה-Z3 הוא בעל שלמות טיורינג. ה-Z3 הוא כנראה המחשב הראשון שזכה להגדרה "שלמות טיורינג" אולם הדבר אינו ודאי ותלוי בדקויות של הגדרה. הסיבה היא שהמכונה לא הייתה רב-תכליתית כמו מכונות מאוחרות יותר. צוזה גם תכנן את השפה העילית הראשונה. שם השפה היה פלנקלקול. השפה הושקה בשנת 1948, אך נחשבה לבעלת ערך תאורטי בלבד שכן מעולם לא נעשה בה שימוש בתקופת חייו, והיא גם לא השפיעה ישירות על שפות מחשב מוקדמות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 7 |  ניקולאוס אוגוסט אוטו (14 ביוני 1832, ריינלנד-פפאלץ - 26 בינואר 1891, קלן) היה ממציא גרמני שפיתח את מנוע הבעירה הפנימית הראשון ששרף דלק באופן יעיל בחלל הבוכנה של מנוע בעל מחזור ארבע פעימות. תכנון זה מהווה אבטיפוס לרוב מנועי המכוניות הנמצאים בשימוש כיום. אוטו היה בנו של איכר שניהל גם את משרד הדואר המקומי בעיירה קטנה. בבגרותו עבר אוטו הכשרה במסחר והחל לשמש כאיש עסקים בפרנקפורט ואחר כך בקלן. במקביל, גילה אוטו התעניינות במנועים ובמיוחד במנוע של אטיין לנואר ששימש במכונות תעשייתיות והיה מנוע הבעירה הפנימית השימושי הראשון. אוטו שאף לשפר את יעילותו של מנוע זה והחליט לפרוש מעסקיו האחרים ולהתמקד בפיתוח מנועי גז קטנים שיהוו תחליף למנועי הקיטור הגדולים. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 8 |  מקס קרל לודוויג פלאנק (23 באפריל 1858 – 4 באוקטובר 1947) היה פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה ב-1918 על גילוי קוונט האנרגיה. נחשב לאחד מאבות מכניקת הקוונטים בשל גילוי זה, שבו השתמש כדי להסביר את ספקטרום הקרינה של "גוף שחור". פלאנק נולד בקיל שבצפון גרמניה, הבן הצעיר מבין שישה ילדים. כשהיה בן 9 עברה משפחתו למינכן. כבר בגיל צעיר התגלה כישרונו למדעים מדויקים ואחד ממוריו, הרמן מילר, הביע עניין בצעיר ולימד אותו אסטרונומיה, מכניקה ומתמטיקה. הוא סיים את לימודיו בתיכון מוקדם מהרגיל, בגיל 17. פלאנק הצעיר התעניין גם במוזיקה ולמד שירה ונגינה בפסנתר, באורגן ובצ'לו ואף חיבר מספר שירים ואופרות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 9 |  ארנולד יוהנס וילהלם זוֹמֶרְפלד (5 בדצמבר 1868, קניגסברג, ממלכת פרוסיה – 26 באפריל 1951, מינכן, גרמניה המערבית) היה פיזיקאי תאורטי, חלוץ בתחום מכניקת הקוונטים ופיזיקה אטומית. לזכותו נזקף קבוע המבנה הדק, שאותו הגה בשנת 1916, כמו גם עבודה ראשונית על מספרים קוונטיים ועל קרני רנטגן, ספקטרום פליטה אטומי, ותרומות בתחומי האלקטרומגנטיות ותורת היחסות הפרטית. עבד מרבית שנותיו במכון לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת מינכן. במהלך שנות עבודתו במינכן, זומרפלד "גידל" מספר יוצא דופן של סטודנטים שהפכו לאחר מכן למפורסמים בזכות עצמם, כולל ארבעה דוקטורנטים ושלושה פוסט-דוקטורנטים אשר זכו בפרס נובל. הוא הוצע לפרס נובל 81 פעמים אך לא זכה בו מעולם. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 10 |  רודולף לודוויג מוסבאואר (נולד ב-31 בינואר 1929 במינכן) הוא פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה על עבודתו בחקר קרינת גמא הנוצרת בתגובות גרעיניות. במהלך עבודת הדוקטורט שלו, בשנים 1955-1958, מוסבאואר ביצע סדרת מחקרים במכון מקס פלאנק למחקר רפואי בהיידלברג והיה הראשון שצפה בבליעת קרינה חסרת רתע. גילוי תופעה זו, שקיבלה את השם אפקט מסבאואר, הוא שזיכה אותו בשנת 1961 בפרס נובל בפיזיקה, יחד עם רוברט הופסטדטר מארצות הברית. בתקופת הזכייה בפרס מוסבאואר עבד בקלטק, אך לאחר מספר שנים חזר לגרמניה. לאחר חזרתו, מוקד העניין המחקרי שלו עבר לפיזיקת נייטרינו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
