פורמולה 1 עונת 1990
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
|---|---|
| תאריך התחלה | 11 במרץ 1990 |
| תאריך סיום | 4 בנובמבר 1990 |
| מספר עונה | 40 |
| מספר מרוצים בעונה | 16 |
| זוכה באליפות הנהגים | איירטון סנה |
| נקודות הנהג הזוכה | 78 |
| זוכה באליפות היצרנים | מקלארן |
| נקודות היצרן הזוכה | 121 |
|
→
←
| |
במסגרת פורמולה 1 של שנת 1990 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הברזילאי איירטון סנה ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-הונדה.
בעונה זו, נמשכה היריבות הגדולה בין איירטון סנה לבין אלן פרוסט. בתחילת המרוץ הלפני אחרון בעונה, הוביל סנה בדירוג ושניהם היו במקומות הראשונים בזינוק. כבר בהקפה הראשונה של המרוץ, התנגש סנה בפרוסט ושניהם יצאו מהמרוץ, מה שמנע מפרוסט השגת נקודות שהיו משאירות אותו בתמונת האליפות ולמעשה, הכתיר את סנה כאלוף העולם. זו הייתה הפעם השנייה ברציפות בה הוכרעה האליפות בין השניים בגלל התנגשות הדדית.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:
- קביעת משקל מינימלי לרכב ל-505 ק"ג, זאת על מנת להשוות בין המכוניות עם מצלמה עליהן לכאלה ללא מצלמה.
- הגדלת גודל תא הנהג על מנת לאפשר יציאת הנהג מהתא בתוך 6 שניות גם ללא פירוק ההגה.
- שינוי במבנה תא הנהג כדי לאפשר מיגון טוב יותר לאזור הכתפיים.
- הגדלת האור האחורה ל-20 סמ"ר ולעוצמה של 21 וואט.
- הגדלת גודל המראות ל – 10 על 5 ס"מ. בתחילת כל מרוץ, חייבים מארגני המרוץ לוודא כי כל נהג מסוגל לראות דרך המראות את המכוניות הנמצאות מאחוריו.
בעונה זו נלקחו בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג.