קבוצת Aix
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 | |
| התאגדות | ארגון לא ממשלתי |
|---|---|
| מדינה | צרפת וישראל |
| מטה הארגון | אוניברסיטת אקס-מרסיי, ישראל, הרשות הפלסטינית |
| מייסדים | פרופ' ג'ילברט בן חיון, סאיב במיה, פרופ' אריה ארנון |
| תקופת הפעילות | 2002–הווה (כ־22 שנים) |
קבוצת Aix היא קבוצת עבודה ישראלית-פלסטינית אשר מטרתה לחבר ולהפיץ ניירות עמדה, כדי להציע תרחישים כלכליים ולגבש המלצות כלכליות שיקדמו תוצאות רצויות לשני הלאומים. הקבוצה מורכבת מכלכלנים מומחים, אקדמאים, אנשי ממשל בהווה ובעבר, ואנשי המגזר הפרטי, פלסטינים, ישראלים וכן מומחים בינלאומיים.
היסטוריה
קבוצת Aix נוסדה בשנת 2002, בחסות אוניברסיטת פול סזאן (בצרפתית: Université Paul Cézanne Aix-Marseille III) בצרפת, בתיאום עם מרכז פרס לשלום בישראל ומרכז DATA ללימוד ומחקר ברשות הפלסטינית. ראש הקבוצה בצד הישראלי הוא פרופסור אריה ארנון מאוניברסיטת בן-גוריון, עמיתו בצד הפלסטיני הוא סאיב במיה, לשעבר סגן שר הכלכלה הלאומית ברשות הפלסטינית.
ועדת ההיגוי
עבודת הארגון מנוהלת על ידי ועדת היגוי דרך NGO הצרפתי. הוועדה מורכבת מכלכלנים, אקדמאים ומומחים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים בארגונים כלכליים שונים המחפשים לזהות תרחישים כלכליים אופטימליים ולספק המלצות שייטיבו עם שני הצדדים, הישראלי והפלסטיני.
ועדת ההיגוי כוללת את
- פרופ' זילבר בן חיון- (יושב ראש הקבוצה, החוג לכלכלה, אוניברסיטת פול סזאן- איקס מרסיי)
- סאיב במיה- (ראש צוות המחקר הפלסטיני, לשעבר סגן שר הכלכלה ברשות הפלסטינית והמתאם הרשמי מהצד הפלסטיני)
- פרופ' אריה ארנון- (ראש צוות המחקר הישראלי המחלקה לכלכלה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמתאם של הקבוצה בצד הישראלי).
- ד"ר רון פונדק
- ד"ר סמיר חזבון
Aix כקבוצת מחקר
קבוצת Aix החלה את פעולתה בחודש יולי 2002, בעקבות סמינר שהתקיים באקס אן פרובנס, ומכאן שמה. מטרת הסמינר הייתה לכנס תחת קורת גג אחת את העמדות הישראליות והפלסטיניות בשאלות כלכליות הנוגעות להסדרי הקבע העתידיים בין שני הצדדים, וליצור פורום משותף לניתוח תרחישים והצעות שונות.
גישת ה"הנדסה לאחור"
"בשנת 2003, הגיעה קבוצת Aix למסקנה שאחת הטעויות שנעשו והתקבעו על ידי שני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, הייתה ביסוס תהליך השלום על 'הדרגתיות', בעוד שהדרך הנכונה להתקדם הייתה לאמץ גישה של 'הנדסה לאחור'. בגישה של הנדסה לאחור, הצדדים מסכימים תחילה לאן הם מעוניינים להגיע, כלומר מהם קווי המתאר להסדר הקבע, ורק לאחר מכן מחליטים אילו שלבים ותהליכים יהיו מיטביים להשגת היעד. הדרגתיות, לעומת זאת, היא גישה מצטברת, הדוגלת בהתקדמות של שלב אחד (ונושא אחד) בכל פעם, ללא כל הסכם וללא כל התייחסות, גם לא מועטה, לתוצאה הסופית. גישה זו אינה נכונה, בייחוד לאור חוסר האיזון בכוחות בין שני הצדדים, ופעם אחר פעם תרמה לכישלון. בעקבות זאת, ותוך הצמדות לגישת 'הנדסה לאחור', יצאה קבוצת Aix במסמך עמדות פלסטיני ישראלי המשותף הראשון שלה, שכותרתו "מפת הדרכים הכלכלית" (2004). במקום לסייע בשלב שלישי של מפת הדרכים לשלום שהציע הקוורטט, מציעה הקבוצה להשתמש בשלב זה כנקודת מוצא קונספטואלית לסדרה של מודלים לקשרים כלכליים בין ישראל ופלסטין[1]." מתוך הספר:"היבטים כלכליים של הסכם קבע בין שתי מדינות ישראל ופלסטין".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- http://aix-group.org
- https://web.archive.org/web/20111203164958/http://www.thepulse.co.il/index.php/201109208407/2011-09-20-09-32-19.html
- http://www.businessweek.com/magazine/trying-to-put-a-price-on-middle-east-peace-08112011.html
- http://reut-institute.org/he/Publication.aspx?PublicationId=3155
- http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416183,00.html
- http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000684198
הערות שוליים
- ^ ." מתוך הספר:"היבטים כלכליים של הסכם קבע בין שתי מדינות ישראל ופלסטין".
