קבר אור החיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבר אור החיים
קבר אור החיים
קבר אור החיים
נתונים כלליים
תאריך פטירה ט"ו בתמוז ה'תק"ג-1743
תאריך הילולה ט"ו תמוז
עיר ירושלים
בית הקברות הר הזיתים
קואורדינטות 31°46′36″N 35°14′21″E / 31.776584°N 35.239135°E / 31.776584; 35.239135
(למפת ירושלים רגילה)
 
קבר אור החיים
קבר אור החיים
מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים

קבר אור החיים (נודע בכינוי: קבר אור החיים הקדוש), הוא קברו של רבי חיים אבן עטר, המפורסם בשם ספרו "אור החיים". הקבר נמצא במורד הר הזיתים מעל קבר זכריה ויד אבשלום. ליד הקבר קבורות שתי נשותיו של הרב חיים אבן עטר וכן הרב יום טוב אלגאזי והרב ברוך מרדכי אטינגר. רבבות פוקדים את הקבר, במיוחד ביום הפטירה, ט"ו בתמוז[1].

היסטוריה

רבי חיים אבן עטר נפטר בירושלים ונטמן בקברו ט"ו בתמוז ה'תק"ג (1743).

במלחמת העצמאות עבר השטח שבו הקבר לשליטת ירדן. בהסכם שביתת הנשק עם ירדן שנחתם ב-3 באפריל 1949 נקבע שישראלים יוכלו לפקוד את המקומות הקדושים בהם קבר אור החיים אך השלטון הירדני לא כיבד את החלק הזה בהסכם[2] וכניסת מתפללים יהודים נמנעה לחלוטין. בזמן השלטון הירדני בהר הזיתים עסק טרקטור ביישור האזור של הקבר. הטרקטור הרס את הקברים שמשמאל לקבר וכשהגיע לקבר עצמו התהפך לוואדי והנהג נהרג. לאחר מספר ניסיונות נוספים שהסתיימו בכישלון, השתכנעו הערבים בקדושת הקבר והעבודות הופסקו[3]

במלחמת ששת הימים עבר השטח שבו הקבר לידי ישראל, ומאז מתאפשרת הגעת מתפללים יהודים ללא הגבלה.

אמונות הקשורות לקבר

מסופר כי במלחמת העולם השנייה, כשהיה חשש שהגרמנים יכבשו את ארץ ישראל, הלך האדמו"ר מהוסיאטין להתפלל בקבר שהוא נושא בידיו ספר תורה. כשחזר אמר שתפילתו התקבלה והגרמנים יובסו בקרב, מאחר שראה על הקבר את שם הויה באותיות של אש[4].

הרב חיים שמואלביץ פקד את הקבר לעיתים קרובות. בתפילתו היה מביט למטה לכיון יד אבשלום ומתפלל בנוסח זה: "רבונו של עולם! כשאדם אומר לחברו 'אני מוחל' אין אלו אלא דברים בעלמא. רק אבא כשהוא אומר 'אני מוחל' מחילתו מחילה. ראה, דוד המלך, כמה רדיפות נרדף על ידי בנו הסורר וכמה צער הצטער בגינו. ובכל זאת, כאב, הוא מחל. רבונו של עולם! הן אתה אב ומחילתך מחילה, אנא אמור 'אני מוחל'!"[5].

רבי מאיר אבוחצירה ממליץ כסגולה "בכל צרה שיש לאדם ילמד בספר "אור החיים הקדוש" וישתטח על מצבתו ותתקבל בקשתו" [6]. המנהג לשים פתקי בקשה בכותל המערבי מיוחס לו[7]. משום כך נפוץ המנהג לשים פתקי בקשה על מצבתו[דרושה הבהרה].

מצבת הקבר

את הנוסח החקוק על המצבה ניסח תלמידו החיד"א.

נוסח המצבה

ציון
נברשתא דדהבא
ההר חמד אלוקים
אבן יקרה, ושיחה קלה
שלו אלקים חשבה לטובה
והארץ האירה מכבודו
כאשר יאירו שבעת הנרות
ירכה וקנה היא העולה
עמו וקרא שמה חפצי בה
מוציא לאור כל תעלומה
הוא זיוה הוא הדרה
ה"ה הרב המופלא וכבוד
ה' מלא המקובל האלוקי
חסידא קדישא כמוהר"ר
חיים ן' עטר ז"ל נתבקש
בישיבה של מעלה, יום
ט"ו לח (ודש) תמוז ש (נת) התק"ג
להנות מזיו
השכינה
הוא המחבר ספר חפץ ה'
וספר פרי תיאר וספר אור
החיים וס (פר) ראשון לציון.
[8]

כיתוב המצבה

לקריאה נוספת

  • זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, עמודים 226–228
  • מדריך כרטא להר הזיתים - 1999.
  • ישראל גליס, קברי צדיקים בארץ ישראל, הוצאת כרטא, 2005.
  • מפת המקומות הקדושים וקברות הצדיקים כרטא, [1996?].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוסף ברנד, אלפים פוקדים את ציון בעל ה"אור החיים", באתר "חרדים", 7 ביולי 2009
  2. ^ "הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון" אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר - הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ - ירושלים - 2009. עמוד 150
  3. ^ דוד רוסוף, "קדושים אשר בארץ" ירושלים תשס"ו, מכון אוצר התורה; בנימין ליפקין, "ארץ אבותינו" ירושלים תשנ"ח, עמוד 57.
  4. ^ בנימין ליפקין, ארץ אבותינו, ירושלים תשנ"ח, עמוד 56; חדשות ותוכן יהודי - TOG
  5. ^ בנימין ליפקין שם, עמוד 60.
  6. ^ מרכז רוחני “מאור החיים” מצפה העמק
  7. ^ כך בספר מסעות ירושלים, שיצא לראשונה בתרצ"א. ראו גם אצל הרב ליפקין שם, עמוד 73.
  8. ^ ירושלים, לונץ, א, תרמ"ב. עמוד 122.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33694768קבר אור החיים