קודרון
קוּדְרוּן (בגרמנית: Kudrun), המכונה לפעמים גודרונליד (Gudrunlied) או גודרון (Gudrun), הוא אפוס גבורה הכתוב על ידי מחבר אנונימי בגרמנית עילית בינונית (אנ'). הפואמה חוברה כנראה באוסטריה או בבוואריה בסביבות שנת 1250. היא מספרת את סיפורם של שלושה דורות של בית השלטון של הטלינגס (Hetelings) בים הצפוני, אך הוא בעיקרו סיפורה של קודרון, שנחטפה על ידי הנסיך הנורמני הרטמוט (Hartmut) שרוצה שתינשא לו. קודרון נשארת נאמנה לארוסה הרוויג (Herwig) ובסופו של דבר ניצלת. אולם לאחר תבוסת הנורמנים, קודרון מבטיחה שהשלום יישמר בין שני העמים על ידי הסדרת נישואים ובריתות.
אף על פי שסביר מאוד שסיפורה של קודרון הוא המצאת המשורר, מקורם של סיפור הוריה בסיפור גרמני נפוץ הידוע בסקנדינביה כ-Hjaðningavíg (אנ') (טֶבַח): הוא מספר כיצד אימה של קודרון, הילדה (Hilde), ברחה כדי להינשא עם אביה, הטל (Hetel), נגד רצונו של אביה של הילדה, האגן (Hagen). בקודרון, הסיפור הטרגי הזה במקור הפך לסיפור שמח המשמש כפרהיסטוריה של קודרון עצמה.
הפואמה בולטת בתפקיד החשוב והפעיל שממלאות דמויותיו הנשיות. הוא נתפס באופן נרחב כאנטיתזה מכוונת לשירת הניבלונגים, שאליה הוא רומז בדרכים רבות.
נראה שקודרון לא הצליחה בקרב קהלים מימי הביניים, והיא שרדה רק בכתב יד אחד. אולם מאז גילויה מחדש, היא זכתה לפופולריות בקרב פילולוגים, והדבר הביא בתקופה המודרנית לקבלתה באופן נרחב יחסית. מבין פואמות הגבורה הגרמניים, היא כונתה "שנייה בשיעור קומתה רק לשירת הניבלונגים".