קווניה
 | |
| טקסט בשפת קוניה עם תעתיק לטיני | |
| אזורים | הארץ התיכונה |
|---|---|
| דוברים | חובבי טולקין בודדים |
| שפת אם | אין |
| כתב | טנגוור ושיטות נוספות |
| משפחה |
|
| לאום | עלפים |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
קְוֶנְיָה[א] (נהגה ˈkʷwɛɲja; באנגלית: Quenya; בטֶנְגְוָּר:
) היא שפה מתוכננת, אחת מכמה שפיתח הבלשן והסופר ג'. ר. ר. טולקין עבור העלפים בלגנדריום שלו.
טולקין הגה את רעיון השפה בסביבות 1910 ושינה מחדש את הדקדוק מספר פעמים עד שהגיע למבנה הסופי. אוצר המילים נשאר די יציב לאורך כל זמן הפיתוח. בהתחלה הוא קרא לשפה בשם "עֲלְפִין", על שם דובריה, אך לאחר מכן שינה את השם מעלפין ל"קֶנְיָה" ולבסוף לקוניה. פינית היוותה מקור השראה חשוב עבור השפה, זאת לצד לטינית ואנגלית עתיקה בהן שלט טולקין. יוונית ווולשית, שפות אחרות שטולקין שלט בהן במידה מסוימת היוו השראה גם הן (וולשית היוותה אחר כך את מקור ההשראה העיקרי לשפת עלפים נוספת, סִינְדָרִין). שפות גרמאניות עתיקות ובמיוחד גותית היוו גם הן מקור להשראה במהלך תהליך הפיתוח של השפה.
תכונה בולטת של שפות העלפים הייתה העובדה שטולקין פיתח עבורן היסטוריה פנימית רחבה ביותר, ברמה שמיישרת קו יחד עם עומק היריעה הספרותית של הלגנדריום עצמו. הוא הרגיש כי השפות שלו מתפתחות ומשתנות לאורך הזמן, בדיוק כמו השפות הממשיות אותן למד–לא בבידוד, אלא כתוצאה של הגירה ומגע בין דוברי השפות הללו.
בלגנדריום של טולקין, קוניה היא רק שפת עלפים אחת מני כמה, המדוברת על ידי העלפים, הנקראים "קְוֶנְדִי" (המדברים בקול). משמעות השם קוניה היא "שפה", או בהשוואה לשפות אחרות שהעלפים יפגשו במהלך ההיסטוריה של הארץ התיכונה, "לשון העלפים". לאחר נדידת העלפים מקוּיוּיֵנֶן והתפצלותם, נחשבה הקוניה לשפתם של שלושת עדות האֶלְדָר (העלפים הנעלים) וַנְיָר, נוֹלְדוֹר וטֵלֵרִי[1] אשר עזבו את הארץ התיכונה במסעם לוַלִינוֹר שבאָמָן כדי לחיות לצד הוַלָאר באֶלְדָמָר. מבין שתי העדות שהגיעו לולינור, מרבית הנולדור חזרו לארץ התיכונה, שם פגשו את העלפים-האפורים (הטלרי שנותרו בבלריאנד), דוברי הסינדרין. הנולדור אימצו לבסוף את הסינדרין והקוניה נותרה כשפה בשימוש ליטורגי ופואמי בעוד שהוניר שנותרו מאחור המשיכו את השימוש בשפה.
בצורה זו, קוניה נהייתה סמל למעמדם הרם של העלפים, בגלל קשרם הקרוב עם הולאר ולאחר מכן השימוש ההולך והפוחת בשפה הפך סמל לדעיכתם של העלפים בעידן השני עד סוף העידן השלישי. בעידן השני למדו אנשי נוּמֶנוֹר את השפה ובעידן השלישי, במהלך אירועי שר הטבעות נלמדה השפה אצל כל העלפים יוצאי הנולדור כשפה שנייה והיא המשיכה לשמש בדיבור וכתיבה, אך שפת האם שלהם הייתה סינדרין של העלפים-האפורים. כשהנולדור עזבו לארץ התיכונה, הניב הנולדורי של השפה התרחק בהדרגה מהניב הוניארי המדובר בולינור, ועבר שינוי צליל ודקדוק.
השפה מופיעה לרוב בשר הטבעות, כמו גם ביצירת הרקע שפורסמה לאחר מותו של טולקין, הסילמריליון. הטקסט הארוך ביותר שפורסם במהלך חייו של טולקין הוא הפואמה: "נָמָרִיֶה" (קינת גלדריאל); טקסטים אחרים אינם בעלי יותר מכמה שורות. במותו, הותיר אחריו טולקין מספר יצירות לא גמורות כתובות בקוניה, לאחר מכן, חוקרי טולקין אספו ואיגדו את יצירותיו הלא גמורות להוצאה בכתבי העת "Parma Eldalamberon" ו-"Vinyar Tengwar" לצד ניתוחים אקדמאים של השפה. טולקין מעולם לא יצר אוצר מילים מספיק גדול כדי שיהיה ניתן יהיה לדבר בשפה, זאת למרות שמעריצים כותבים ויוצרים שירים וסיפורים בשפה מאז שנות השבעים באמצעות יצירת מילים חדשות שגרמו להופעתה של ניאו-קוניה לא טולקינאית לחלוטין.
היסטוריה חיצונית
טולקין החל לפתח את שפת העלפים הראשונה שלו סביב השנים 1910–1911 בזמן שלמד בבית ספר קינגז אדוארד, ברמינגהאם.[2] בסביבות 1915 קרא לשפה בשם קניה ולאחר מכן שינה את הכתיב וההגיה ול"קוניה". טולקין שלט אז ברמות שונות בלטינית, יוונית, ספרדית ומספר שפות גרמאניות עתיקות יותר כגון גותית, נורדית עתיקה ואנגלית עתיקה.[3] הוא המציא מספר מערכות כתב ושתיים או שלוש שפות מתוכננות. הוא התעניין במיוחד באפוס הפיני, הקאלוואלה, דרכו התוודע לשפה הפינית, בה מצא השראה רבה שהייתה דרושה לו להמצאת שפתם של העלפים הנעלים. שנים רבות לאחר מכן כתב: ”זה היה כמו לגלות מרתף יינות מלא בקבוקי יין מדהימים מסוג וטעם שלא חווית מעולם. זה די שיכר אותי.”[3] בהתייחסו למקור ההשראה לשפה הרחיב:
המרכיבים בקוניה הם שונים, אבל התפתחו לכדי אישיות עצמאית שאינה דומה בדיוק לכל שפה שאני מכיר. פינית, שבה נתקלתי כשהתחלתי לבנות 'מיתולוגיה' הייתה בעלת השפעה דומיננטית אבל כעת היא הצטמצמה [בהתייחסו לקוניה מאוחרת]. אולם ההשפעה נותרה במספר צורות: כגון היעדרותם של אשכולי עיצורים בתחילת מילים, היעדרם של עיצורים סותמים b, d, g (למעט בצירופים mb, nd, ng, ld, rd האהובים), החיבה לסיומות inen, -ainen, -oinen- וגם באופנים בתחביר, כגון נטיות סופיות sse- (לעצור ב- או בתוך-), nna- (כיוון אל-, כלפי-) ו-llo- (תנועה מ-); כינויי קניין אישיים מובעים גם הם על ידי סיומות; אין מגדר.
טולקין מעולם לא תיכנן שקוניה או איזו שפה מאלו שהמציא תהפוך לשפת עזר בינלאומית[5] למרות היותו תומך נלהב של אספרנטו כשפת עזר פנים-אירופאית. בקוניה, חתר טולקין למטרה אסתטית כפולה, שתהיה בעלת דקדוק "קלאסי ומוטה".[4] למעשה, רצון זה היה המניע ביצרתה של ה"מיתולוגיה". בזמן פיתוח השפה הרגיש טולקין כי היא זקוקה לדוברים, שיהיו בעלי ההיסטוריה ומיתולוגיה משלהם. שלדעתו יעניקו לשפה את "הטעם הייחודי" שלה.[6][7] לפי טולקין, שר הטבעות "היה לשוני בעיקר בהשראתו, ופיתוחו החל כדי לספק את הרקע הדרוש ל"היסטוריה" של הלשונות העלפיות".[8][7] תהליך זה של יצירת שפה ראשית, ואז טוויית הרקע סביבה עבור דובריה הבדיוניים תואר כייחודי.[9] דימיטרה פימי, חוקרת טולקין, טוענת שטולקין החל את פיתוח השפה לראשונה בתור חיפוש אחר שפה אידיאלית, שתתאים למטרות שהיו חלק בעבודה שלו ליצירת מיתולוגיה לאנגליה. פימי טוענת שטולקין השתמש במכוון בהרמוניה שבסמליות הצליל כדי לאחד צליל עם משמעות ולגרום לקוניה להיראות כשפה אידיאלית, המתאימה בקולה לדיבור בגן העדן של העלפים והפיות של ולינור.
מתחילת פיתוח השפות המתוכננות, השתמש טולקין בבלשנות השוואתית ושיטת העץ ככליו העיקריים. הפיתוח התחיל לרוב במערכת הפונולוגיה של השפה אם ואז המשיך ברצף מעתק הגאים נפרד עבור כל אחת משפות הבת שלה.
פיתוח
לאורך חייו, התנסה טולקין ללא הרף בשפות שהמציא ושינה אותן מספר פעמים. לקוניה היו מערכות דקדוק רבות עם הבדלים מהותיים בין שלבי התפתחותה השונים. במהלך שלב הפיתוח הראשוני של קוניה מוקדמת (1910–1920 לערך), נקראה השפה עלפין באנגלית ו"אֶלְדָרִיסַה" בלשון השפה עצמה. קוניה עברה מספר ניסוחים מחדש מרכזיים בדקדוק ובעיקר בהטיות ובמערכת הפרנומינלית, אולם אוצר המילים לא השתנה רבות. לעיתים שינה טולקין משמעויות מילים, אבל כמעט אף פעם לא נטש אותן מרגע שהומצאו. הוא המשיך לחדד את משמעויותיהן ויצר מילים נרדפות חדשות. יתר על כן, האטימולוגיה העלפית הייתה בתנופה מתמדת; טולקין שאב אושר רב בהמצאת אטימונים חדשים עבור אוצר המילים שלו. לאחר פרסום שר הטבעות (בשנים 1954–1955), חוקי הדקדוק של השפה עברו מספר שינויים קטנים וגרסה זו הוגדרה אז כקוניה מאוחרת (1950–1973 לערך).
האיות קניה משמש לפעמים כדי להבחין בין קוניה מוקדמת לבין גרסאות מאוחרות יותר. קניה שונה מקוניה המאוחרת בכך שיש לה היסטוריה פנימית, אוצר מילים וחוקי דקדוק שונים כפי שמתואר ב"Qenyaqetsa".[10] דוגמאות לשוני כוללות שימושים שונים ביחסת האקוזטיב (המושא הישיר) על אשכולי עיצורים בקוניה מאוחרת.[11] פימי מציעה שקניה כפי שהיא מופיעה ב-"Qenyaqetsa" הייתה אמורה להיות שפה מיסטית, שכן, לקסיקון השפה מכיל מספר מילים בעלות קונוטציות נוצריות ברורות כגון צליבה (anatarwesta, 
) ומיסיונר (evandilyon, 
) – מילים אלו לא הופיעו מחדש כחלק מקוניה מאוחרת.
בשנות השלושים המוקדמות, החליט טולקין שהשפה אם של קוניה תהיה ולארין, שפתם של האלים, הולאר, כפי שקרא להם: ”לשון העלפים התפתחה בתחילתה מהולאר, אך הם [העלפים] שינו אותה אפילו כשלמדו אותה, ואף יותר, שידרגו והעשירו אותה ללא הרף בכל עת על ידי המצאה [מילים] משלהם.”[12] בטבלאות ההשוואתיות[12] תוארו מנגנוני שינוי הצליל על ידי טולקין עבור שפות הבת הבאות: קניה, לינדרין (דיאלקט של קניה), טלרין, נולדורין (גונדולינית) ונוספות. את העיצורים עבור השפה האם של העלפים, שאל טולקין ממערכת העיצורים סותמים בת החמישה חלקים של פרוטו הינדו-אירופאית, השפה הקדמונית של סנסקריט, יוונית, לטינית ועוד רבות נוספות; העיצורים הם: שפתיים, שלושה חיכיים (ɟ ,k ו-ɡ͡b) ועיצור חוד-לשוני. הטבלה הראשונה מלמטה מספקת כמה דוגמאות לאשכולים תחיליים ראשיים מהטבלאות.[12]
| ולארין | קניה | לינדרין | טלרין |
|---|---|---|---|
| mb | m, umb | m, umb | m, emb |
| nd | n, and | n, and | n, end |
| ŋgj | ny, indy, iny | ñ, ind | g, ang |
| ŋg | ŋ > n, ing | n, ing | ŋg, eng |
| ŋgw | ŋw > nw, ungw | m, ungw | m, emb |
מאפיין נוסף של השפה המזכיר שפות טבעיות עתיקות כמו יוונית עתיקה, אנגלית עתיקה או סנסקריט הוא המספר הזוגי (dual grammatical number) המשמש בנוסף ליחיד ורבים. הוצע כי טולקין השתמש בדואל כדי להעניק לקוניה "תחושה ארכאית" בתפקידה כשפה עתיקה של העלפים.[13]
בערך עשור לאחר מכן, שינה טולקין את דעתו לגבי מוצא השפה האם. במקום שהעלפים ילמדו מהולאר, העלפים פיתחו לעצמם לשון בשם "קְוֶנְדֵּרִין", שהיא תשמש כשפה האם של כל לשונות העלפים. שורשים רבים שטולקין ייעד במקור עבור הולארין הועברו אז לשורשי קונדרין. משפחת לשונות עלפי האלדר כוללת את השפות קוניה, טלרין, סינדרין וננדורין. תהליך השינוי של אשכולי העיצורים האפיים בקוניה וטלרין מתוארת בטבלאות שיצר טולקין, מתוך "Outline of Phonology":
בקוניה, אשכולים אלו הופשטו לרוב לכדי אפיים תחיליים:
- mb- > m, כמו ב- -mbar* > קווניה: már, מגורים
- nd- > n, כמו ב-ndōrē* > ק. nóre, מדינה
- ñg- > ñ, כמו ב-ñgolodō* > ק. Ñoldo, מעדת הנולדור, גנום
- ñgy > ny, כמו ב- -ñgyar* > ק. nyare, מדקלם
- ñgw > ñw, כמו ב- -ñgwar* > ק. ñware, נשחק, נובל
בניגוד לקניה מוקדמת, הדקדוק של של קוניה הושפע מפינית,[11] שפה צירופית, אבל גם רבות מלטינית, שפה שהיא סינתטית ופוסיונאלית וגם מהשפה היוונית,[14] שממנה ככל הנראה שאב טולקין את הרעיון של קיום דיגלוסיה עם הגיוון המסודר שלה: ה-"Parmaquesta" (שפת הספר, 
), המשומשת רק במצבים מסוימים, כדוגמת ספרות. הפונולוגיה של השפה הושפעה גם היא מפינית, אולם הסממנים אינם ברורים מאוד.[11]
טולקין כמעט מעולם לא שאל ישירות מילים משפות אמיתיות אל תוך קוניה. היוצאים מן הכלל היחידים הם השם אֵאָרֶנְדִיל (אוהב הים, 
), המצוין בפואמה באנגלית עתיקה מאת קיינוולף,[15] או מילים מההשפעה הפינית שהמשיכה אל מעבר לפונולוגיה לאוצר המילים. מספר מילים בקווניה, כגון -tul (לבוא, 
), ו- -anta (לתת, 
) בעלות מקור פיני ברור. אולם צורות אחרות שנראות כאילו הושאלו הן למעשה צירוף מקרים, לדוגמה kirja (ספר, פינית) וקוניה קִירִיָה (ספינה חדת-חרטום, 
).[16] טולקין המציא את השורש הולארין/קונדרין קִירְ- (לחתוך, לבתק,[16] 
) אשר ממנו התגלגלה המילה קיריה. aure הלטינית, למטה, וקוניה אָאוּרֶה (אור-שמש, יום,[17] 
) אינן קשורות. אאורה התגלגלה מהשורשה הולארין/קונדרין אוּר- (חום, להתחמם,[17] 
). השפעה גרמאנית נשקפת יותר בתחביר (קיומה של r- ביחסת הנומינטיב (יחסת הנושא) ברבים היא מאפיין של שפות גרמאניות צפוניות) או פונולוגיה מאשר במילים: אַרְדָה, המילה הקונית ל"ממלכה" (
), חולקת דמיון רב עם המילה הגרמנית: Erde, כדור הארץ, כשהמקור הקוני הוא מהשורש הולארין/קונדרין -gar (
). על פי טום דובויס וסקוט מלור, שם השפה עצמה, קוניה, עלול להיות שאוב משמה של השפה האמיתית קוון (אנ'), שפה הקרובה מאוד לפינית. אולם טולקין מעולם לא התייחס לכך.
כמה בלשנים טענו שניתן לסווג את קווניה כדוגמה לסוג מסוים של שפה מתוכננת שעוזרת ליצור עולם בדיוני. שפות אחרות מסוג זה כוללות את "הלשון הישנה" ממחזור כישור הזמן וקלינגונית ממסע בין כוכבים מאת מארק אוקרנד. נאמר עליהן שהן יוצרות "הקשר סוציו-לשוני שבתוכו ניתן ליצור זהויות קבוצתיות ואינדיווידואליות".
פרסום מסמכים בלשניים
שני כתבי עת, Vinyar Tengwar מגיליון מס' 39 (יולי 1998), ו-Parma Eldalamberon מגיליון מס' 11 (1995), מוקדשים כיום באופן בלעדי לעריכה והוצאה לאור של המוני מאמרים בלשניים שטרם פורסמו של טולקין.[18] טקסטים דקדוקיים חשובים, הנרמזים בסדרה תולדות הארץ התיכונה ומתוארים ככמעט בלתי קריאים או בלתי מובנים למדי, פורסמו בשני כתבי העת הללו. "דקדוק קניה מוקדמת" שנכתב על ידי טולקין בשנת 1925 לערך נערך ופורסם ב-Parma Eldalamberon גיליון מס' 14.[19]
השימוש כיום
ניסיונות של מעריצים לכתוב בשפה החלו בשנות ה-70 כאשר מילון השפה שפורסם כלל רק כמה מאות מילים. מאז שגשג השימוש בשפה בשירים ובטקסטים, בביטויים, בשמות ואפילו בקעקועים. אבל טולקין עצמו מעולם לא תיכנן את שפותיו כדי שיהיו מלאות מספיק לשיחה. כתוצאה מכך, טקסטים עלפיים שזה עתה הומצאו דורשים חידושים ולעיתים המצאת מילים חדשות.[20] השימוש בקוניה התרחב עם השנים ככל שנוצרו מילים חדשות, ויצר מין שפת ניאו-קוניה המבוססת על הקוניה המקורית של טולקין אך משלבת אלמנטים חדשים רבים.
היסטוריה פנימית
השפות העלפיות הן משפחה של מספר שפות ודיאלקטים קשורים. טולקין דימיין לראשונה חברה עלפית עם שפה ייחודית עבור שימוש היום-יום (הדיבור היומיומי), ה-Tarquesta; ושפה גבוהה יותר לשימוש עבור טקסים ותרבות, ה-Parmaquesta.[21]
ורלין פליגר, חוקרת טולקין הציעה שקרבת העלפים לולאר השפיעה על פיתוח שתי השפות (ולארין וקוניה) במונחים של פונולוגיה, מורפולוגיה וסמנטיקה. השוני הלשוני בין הקַלַקְוֶנְדִי (עלפי האור) למוֹרִיקְוֶנְדִי (העלפים האפלים) שהתרחש במהלך נדידת העלפים משתקף בשפותיהם בהתאמה.[22]
קונדרין וקוניה עתיקה
האזכור הראשון לשפה לעלפים נמצא בסילמריליון, ”והם החלו לדבר בלשון ולנקוב בשמות כל אשר ראו. את עצמם כינו קְוֶנְדִי, הדוברים בקולות. כי עד אז לא פגשו בכל יצור חי המדבר או מזמר.”[23] זו הייתה השפה הראשונה של העלפים, והייתה משותפת לכולם, ושמה קונדרין בקוניה. בקרב האלדר, העלפים שיצאו למסע הגדול אל עבר ולינור, קונדרין עתיקה התפתחה לאלדרין. חלק מעדה מהאלדר, עדה בשם הטלרי, נשארו בבלריאנד ונקראו מעתה העלפים האפורים, שמה התפתחה שפתם לסינדרין. שאר האלדר המשיכו במסעם לאלדמר, בית העלפים שבאמן וייסדו את העיר הגדולה טיריון, שם התפחה האלדרין לשפה של ממש, קוניה.[24][25] שפתם של הטלרי שכן המשיכו לאמן והתיישבו באי טוֹל אֶרֶסֵאָה, (האי הבודד) נשתנתה מלשון הוניר והנולדור.[26]
קוניה עתיקה, כפי שתועדה בכתב ה-sarati שהומצא על ידי רוּמִיל איש טיריון, נקראה Yára-Quenya. ככל שעבר הזמן השתנתה גם היא השפה של שתי העדות ששכנו באלדמר.[26] הנולדור דיברו בניב הנקרא נולדורין, והוניר דיברו בוניארין. כשהנולדור הוגלו מולינור בשל מעשי פאנור, הם הביאו עמם את הניב שלהם לארץ התיכונה.[27]
שימוש על ידי העלפים, בני אדם והולאר
השפה הייתה בשימוש על ידי הולאר; אולם במקביל גם העלפים שאלו מילים מלשון הולאר, הנקראת ולארין בקוניה, השפעת הולארין הייתה חזקה יותר בניב הוניארין, שכן אלו הרבו להתרועע עם הולאר. וניארין שאבה מילים מולארין שלא היו קיימות בנולדורין. כדוגמת: tulka (צהוב, מולארין tulukha(n)), ulban (כחול, ככל הנראה מולארין ul(l)u שמשמעותו "מים") ו-nasar (אדום, אם כי לא ידוע המקור בולארין).[28]
על פי פרק 4 ב-The War of the Jewels, "Quendi and Eldar: Essekenta Eldarinwa" מוסבר כי "Quendya היה השם שניתן לקוניה בוניארין, שכן בוניארין, האשכולים ndy ו-ny נותרו ברורים וחדים ולא מוזגו".[29] לעומת זאת, בנולדורין ndy מוזג לבסוף לתוך-ny.[30]
הטלרי שהגיעו לאלדמר מאוחר יותר מהנולדור והוניר, דיברו לשון שונה אך קרובה, שנקראת בדרך כלל טלרין. חלק מהעלפים ראו בה ניב נוסף של קוניה; אולם לשון הטלרי הייתה שונה באופן מהותי מכדי להיחשב כניב. לאחר שהוניר עזבו את טונה, טלרין ונולדורין התקרבו זו לזו במקצת.
הנולדור הגולים שהובלו על ידי פאנור דיברו רק קוניה, וכשנפגשו עם עלפי הסינדר, נתגלה לראשונה השוני בין קוניה וסינדרין.[31] מסופר כי במשתה שנערך כעבור 20 שנה מהגעת הנולדור לארץ התיכונה, כבר דיברו הנולדור סינדרין.[32] שכן, העלפים השלטים בבלריאנד לא היו הנולדור, אלא הסינדר, בראשות תינגול, מלך הסינדר ומלך דוריאת, ממלכת העלפים החזקה בארץ התיכונה ועל כן שפתו היא זו השלטת.[33]
בבלריאנד אסר תינגול את השימוש בשפה בתחומי ממלכתו כששמע על רצח הטלרי, שארי עמו בידי הנולדור בעת משתה אחר: ”לעולם לא תשובנה אוזני לשמוע את קוטלי אחַי באַלְקְוָלוֹנְדֶה! ובכל ממלכתי לא יישָמע קולה, כל עוד עומד בה כוחי. כל הסִינְדָר ישמעו למצוותי לבל ידברו בלשון הנוֹלְדוֹר ולבל ישיבו לדובריה. וכל המדברים בה, כקוטלי־שאריהם וכבוגדי־בשאריהם ייחשבו, ללא מחילה.”[34] בעשותו כך, גם הגביל את אפשרות הסינדר לשפר ולהאיר את שפתם בהשפעות מקוניה וגם האיץ את "הפיחות וההתרוששות הרוחנית" של תרבות הנולדור.[35]
קוניה שדוברה בארץ התיכונה השתנתה מניב הקוניה שדובר באמן בעיקר באוצר המילים, שהושפע מסינדרין. השינוי נוכח גם בהגיה, וייצג את התהליך שעברו מעתקי ההגאים בקרב הנולדורים לפני הגלות שגרמו לנולדורין להתפלג מוניארין. השינוי של z (< s אינטרווקאלית ישנה) ל-r היה העיצור האחרון בנולדורין, השייך לקוניה הגלותית המוקדמת. השינויים הדקדוקיים היו קטנים מכיוון שהנולדור הקפידו ללמוד ולשמר את צורת השפה הישנה.[36]
מהעידן השני ואילך, קוניה הייתה שפה בשימוש ליטורגי אצל אנשי נומנור וצאצאיהם בגונדור ובארנור לשמות הרשמיים של מלכים ומלכות; אולם כפי שסופר באַקַלַבֶּת, הנומנורים זנחו את השימוש בקוניה ועברו להשתמש באדונאית כאשר התמרדו כנגד הולאר. מנהג זה חודש על ידי אראגורן כאשר לקח את הכתר כאלסר טלקונטאר. בעידן השלישי, קוניה הייתה בעלת מעמד המקביל לשפה הלטינית באירופה של ימי הביניים, והיא כונתה על ידי טולקין "לטינית של עלפים".[37]
פונולוגיה
טולקין פירט על ההגייה של שפות העלפים כפי שנהגו על ידי עלפים, בני האדם והוביטים במגוון מקורות. התיעוד על הפונולוגיה המאוחרת של קוניה כלול בנספח ה' של שר הטבעות וב-"Outline of Phonology", אחד הטקסטים של טולקין, שפורסמו ב-Parma Eldalamberon מס' 19.[38]
כפי שצוין לעיל, הפונולוגיה של קוניה הושפעה הכי הרבה מלטינית ועם קצת נגיעות של השפעה פינית. ניתן לראות עובדה זו בכך שקוניה חסרה הרמוניית צלילים ושינוי עיצורים (אנ') הנוכחים מאוד בפינית, כמו כן, ההטעמה בקוניה אינה תמיד על העיצור הראשון במילה. אלמנטים אופייניים בפינית כמו התנועות הקדמיות ö, ä ו-y חסרים בשפה. לעומת זאת, נקודות דימיון בין השתיים כוללות היעדר מנושפות העיצורים או שינוי ההברה: si < ti בשתי השפות.[11] השילוב של פונולוגיה פינית על בסיס לטיני גרמה לכך שהצליל או "ההתנהגות" של השפה מזכירים איטלקית בהרבה מובנים, עובדה שעומדת בקו אחד עם העובדה שאיטלקית הייתה השפה הרומאנית האהובה על טולקין.[39]
הטבלאות מתחת מפרטות את העיצורים והתנועות של נולדורין כפי שדוברה בארץ התיכונה.[38]
עיצורים
מערכת הפונמות בקוניה מתחלקת לשש קבוצות: שפתיים, שיניים (כולל הלשון והחלק האחורי של השן), מכתשיים (כולל הלשון והחלק המכתשי של הלסת), חיכיים, וילוניים וסדקיים. העיצור שיני, חוכך, אטום (/θ/) והעיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי (/z/) מופיעים בוניארין, אך הוחלפו באופן הדרגתי עם /s/ ו-/r/ בהתאמה בנולדורין.[40] יש לציין כי עיצורים סותמים מופיעים רק לאחר עיצורים אפיים ועיצורים נוזליים (קבוצת ⟨r l⟩), משמע כי /g d b/ אינם מופיעים לבדם, אלא תמיד כחלק מאשכולות /ŋɡ rd ld nd lb mb/ ואלו מופיעים רק בין תנועות[41] (ייתכן שתופעה זו אינה נכונה עד סופה בוניארין, שכן קיימת המילה "אַלְדוּדֵנְיֶה", שמה של הקינה על שני העצים שחוברה על ידי העלף אֱלֶמִירֶה מהוניאר[42]). עיצורים טרום-אפיים נפוצים בשפה. הטבלה הבאה מציגה את את העיצורים בנולדורין. אישכול (cluster formation) עיצורים מתרחש רק במרכז המילה למעט שילובים עם תנועות למחצה:
| שפתיים | מכתשיים | חיכיים | וילוניים | סדקיים | |
|---|---|---|---|---|---|
| אפיים | m | n | ŋ | ||
| סותמים | b, p | t, d | k, g | ||
| חוככים | f, v | s | (ç) | x | h |
| רוטטים | r | ||||
| תנועות למחצה | (ʍ) w | j | |||
| צידיים | l |
האורתוגרפיה הקונייתית (בשימוש האלפבית הלטיני) עוקבת אחר חוקי ה-IPA, אבל במספר שינויים: ⟨c⟩ מחליף את ⟨k⟩, [ŋ] מופיעה ללא ⟨ñ⟩ וילונית אחריה (למרות שניתן לזהות מילים כאלו בקוניה מוקדמת, כדוגמת Ñoldor, נולדור), ההברות [ç ʍ] מיוצגות באמצעות ⟨hy hw⟩. באופן דומה, הדיאגרפים ⟨ty ndy⟩ עשויים לייצג את האלופונים החיכיים: [t ⁿd], או בייצוג [c ⁿɟ], למרות שהם אינם פונמות עצמאיות. בנוסף, ⟨h⟩ באשכול ⟨ht⟩ מייצג [ç] אם הוא בא אחרי ⟨e⟩ או ⟨i⟩ ו-[x] שבאים אחרי תנועות אחרות. בהקשרים מסוימים ⟨x⟩ יכול לייצג את האשכול /ks/ כדוגמאת הֶלְקָרַקְסֶה (Helcaraxë).
מורפופונמיקה ואלופונים
חלק מהעיצורים נהגים בצורה שונה כאשר הם מופיעים באשכולים עם עיצורים מסוימים אחרים. מצב זה מופיע במיוחד באשכולות שכוללים את העיצורים /w j/ הדומים או את העיצור סדקי, חוכך, אטום /h/. אשכולות שבהם העיצור השני היה /j/ נהגים כעיצורים מחוככים, ואשכולות שבהם העיצור השני היה /w/ נהגים כעיצורים שפתיים. אשכולות עיצורים שבהם העיצור הראשוני הוא /h/ נהגים כטרום-מנושפים ולא-מוגאים (preaspirated and devoiced).[38]
אשכולות חיכיים
בנולדורין האשכול ⟨hy⟩ נהגה כ-[ç]. טולקין כתב על ההגייה של [ç]: "y אטומה מודגשת, דומה להברה הראשונה ב-huge באנגלית אבל יותר מחוככת". בוניארין, ⟨hy⟩ נהגה כ-[ʃ].[44]
על פי טולקין, האשכול cj/) ⟨ty⟩/) נהגה כ-"'[c] קדמית דגושה', כמו לדוגמה ty בהונגרית, אלא שה-y מתמשכת עוד קצת".[45]
טולקין קבע שהאשכול ⟨ny⟩ ייהגה כמו new באנגלית ([njuː]).[46] בוניארין, האשכולים ⟨ty⟩, ⟨dy⟩, ו-⟨hy⟩ נהגים כ-[tʃ], [dʒ], ו-[ʃ] בהתאמה. על ⟨py⟩ כתב: "דוברי הוניארין וחלק מהנולדור הוגים את האשכול ⟨py⟩ עם y לא-מוגאית. בנוסף, תוך כדי ההתפצלות של ווניארין מקוניה [pç] השתנה ל-[pʃ]".[47]
אשכולות שפתיים
האשכול ⟨hw⟩ נהגה כ-[ʍ], "w אטומה מחוככת 'אמריקאית' (spirantal voiceless w)", מוארכת עם צימצום שפתיים מעוגל יותר ומחוככת יותר מאשר ה-wh אטומה (בהגייה) האמריקאית".[44] לפי טולקין, האשכול ⟨q⟩ המופיע גם כ-⟨qu⟩ נהגה כ-"k מעוגלת-שפתיים העוקבת w שקטה ארוכה",[45] או /kʷ/.[38]
אשכולות סדקיים
האשכולות ⟨hl⟩ ו-⟨hr⟩ נהגים כ-[ɬ] ו-[r̥] בהתאמה, כך גם מקביליהם הסינדריניים ⟨lh⟩ ו-⟨rh⟩. השניים, כמו מקביליהם הסינדריניים התפתחו מ- -sl ו- -sr הקונדריניים. האשכולות הפרימיטיביים -sm ו- -sn התגלגלו ל-⟨m⟩ ו-⟨n⟩ בקוניה; הוצע כי במהלך ההתפתחות היה שלב ביניים בו האשכולות נהגו כ כ-⟨hm⟩ ו-⟨hn⟩, או כפי שנהגו באלדרין: [m̥], [n̥]. שני אלו התמזגו עם ⟨m⟩ ו-⟨n⟩ הקוליים. ל-hl ו-hr האטומים יש היסטוריה ארוכה, אותה טולקין מתאר: ”hr ו-hl הפכו ל-r ו-l קוליים בשפת הנולדור עוד לפני גלותם, והשימוש בהם בצורה זו השתקע ב-Tarquesta, אולם הכתיב [המלא] נשאר. לימים, כשהגולים פגשו את הסינדר ולמדו לדבר בלשונם, העיצורים hr, hl האטומים היו מוכרים להם בצליל, בשל כך, הנולדור שיחזרו אותם ב-Tarquesta בהתאם לכתיב המסורתי. המלומדים כמובן, שמרו על ההיגוי הנכון של העיצורים הללו ב-Parmaquesta כל הזמן.”[48]
פישוט אשכולות
במהלך תקופת הקוניה העתיקה המאוחרת, כאשר תנועות אבדו במילים מורכבות ארוכות, האשכולות שנוצרו כך, או העיצורים שהפכו לסופיים, שונו או פושטו בדרך כלל:[38]
n < -m-
כל הסותמים > t-
r < -d-
t < -th-
n < -nd-
n < -mb, -ng-
n < -ñ-
צירופים עם s < s (as -ts, -st, -ss)-
צירופים עם t < -ht-
תנועות
| קדמיות | אחוריות | |
|---|---|---|
| סגורות | i(ː) | u(ː) |
| חצי־סגורות | e | o |
| חצי-פתוחות | ɛ | ɔ |
| פתוחות | a(ː) | |
בקוניה קיימות חמש תנועות (Quenya ómar) המובחנות באורכן. הקצרות הן /a, e, i, o, u/ וההארוכות המסומנות עם סימן הטעמה עילי (´) הן: /á, é, í, ó, ú/. ההבדל המדויק באורך צליל הקצרות והארוכות אינו ברור, אולם ההגייה שלהן ככל הנראה קרובה להגייתן של תנועות באיטלקית וספרדית מאשר של דיפתונגים באנגלית.[41] על פי פש (Pesch), אין הבדל באורך בתנועות /a, i, u/ ומקבילותיהן הארוכות; על פיו, אורך תנועות אלו דומה לאורך מקבילותיהן בפינית או פולנית. אך ב-/e, o/ ניכר ההבדל. בעוד שהקצרות נהגות כ-[ɛ] ו-[ɔ] בהתאמה בקירוב, הארוכות נהגות כ-[eː] ו-[oː]. הפרשנות מבוססת על אמירה של טולקין שקבע כי é ו-ó כשנהגו נכונה על ידי העלפים היו רק קצת יותר "ארוכות ו'סגורות' יותר" מאשר מקבילותיהן הקצרות: "לא ארוכה וסגורה, וגם לא מאוד רפויה ופתוחה".[49] פרשנות זו מביאה למערכת תנועות בעלת 7 תנועות שונות המובחנות באורכן; מערכת זו מתוארת בטבלה 3.
בנולדורין מאוחרת קיימים 6 דיפתונגים (Quenya ohloni): /iu, eu, ai, au, oi, ui/. כולם נופלים למעט /iu/([ju]) שהוא עולה. בקוניה עתיקה, כל הדיפתונגים היו בעלי צליליות נופלת. על כך כתב טולקין: ”סביר להניח שלפני הגלות, נולדורין ווניארין החליפו שתיהן יחד את iu, ui לעולים,[50] [...] אבל רק /iu/ מוזכר כדיפתונג עולה [ju] בדומה להברה הראשונה ב-yule [juːɫ] באנגלית; מהצד השני, ui נשאר נופל בקוניה גלותית כפי שהוזכר"”.[50]
הברות והטעמה
בקוניה, ההטעמה על ההברות היא קבועה ולא תלויה בצליל (כלומר, משמעות מילה לעולם אינה משתנה בהתאם להטעמה), אולם היא כן נקבעת בחלקה לפי משקל ההברה. במילה בת שתי הברות, ההטעמה תהיה על הראשונה. במילים בעלות שלוש או יותר הברות, ההטעמה יכולה ליפול על ההברה האחת לפני האחרונה (penultimate syllable) או אם זו כבדה, אז לחלופין על זו שלפניה (antepenultimate syllable). כלל הטעמה זה דומה למערכת הטעמות שנמצאה בלטינית. בקוניה, הברות נחשבות לכבדות אם הן מכילות לחלופין: או תנועה ארוכה, או דיפתונג, או עיצור סופי (אלו כוללים את אשכולות העיצורים הבין-תנועתיים: ll, ld, mm, ss, ny, ry ודומיהם). hy ו-hw מסיימים הברה באמצע מילה (medially) ב-Parmaquesta, אבל לא בדיבור היומיומי.[43]
פונוטקטיקה
טולקין הרכיב כללים פונוטקטיים לקוניה המאוחרת, השולטים על הדרך שבה ניתן לצרף את הצלילים ליצירת מילים:
- רק לעיצורים הבאים יש צורות מכפל פונמיות, כלומר, עיצורים מוארכים:
- pp, tt, cc, mm, nn, ss, ll, rr (למרות שישנו היוצא דופן effírië, מוות; בו יש מכפל ff[51]).
אלו מופיעים רק בין מילים.[52] המכפלים הסותמים pp, tt, cc נהגים כמנושפים.
- בעמ' 80 של גיליון 19 של Parma Eldalamberon מסביר טולקין על עיצורים סופיים באלדרין: ”[...] מותרים רק העיצורים השיניים: t, s, d, th, n, r, l (כולם נפוצים למעט th) והעיצור דו-שפתי, אפי m (נפוץ גם); אולם ניתן למצוא גם מילים בתדירות הרבה יותר נמוכה עם האשכולות nt- ובתדירות עוד יותר נמוכה st כסופיים. y, w אינם נחשבים שכן, הם התמזגו באופן טבעי אל תוך הצורות ההברתיוות i, u כדבוקות”. הוא ממשיך ומוסיף על ההיסטוריה שלהם בקוניה: עיצורים שהתמזגו הם: r < d ,t < th ,n < m; העיצורים t, n, r ו-s נשארו ללא שינוי. כך שמהרשימה הראשונה של 8 עיצורים סופיים נשארו 6:
- n, r, l, s, t, nt.[53]
הפונולוגיה של השפה מתירה רק את סוגי העיצורים הבאים במצבים מסוימים:
- עיצורים תחיליים:
- p, t, c, f, s, h, hy, hw, m, n, ñ, v, l, hl, r, hr, y, w.[54]
- קבוצות תחיליות:
- x, ps, ty, ny, ly, qu, ñw. (nw < ñw בנולדורין)[54]
- קבוצות דו-עיצוריות באמצע מילים (medial biconsonantal groups):
- ht, lc, ld, lf, lm, lp, lqu, lt, lv, lw, ly, mb, mn, mp, my, nc, nd, ng, nt, nw (ñw רק בתחילת מילה), ny, ps, pt, qu, rc, rd, rm, rn, rp, rt, rs, rv, rw, ry, sc, st, sw, ts, tw, ty, x.[41]
הערה: אלו שמודגשות הן נפוצות.
- בקוניה אין קבוצות תלת-עיצוריות (triconsonantal) או יותר למעט מספר שילובי אותיות ספציפיים.[ג] על פיהם קיימות 12 הקבוצות הבאות:
- nqu, lqu, rqu, squ, ngw, rhw, nty, lty, hty, rty, sty, lhy.
הבדלים בהגייתן:
- hty נהגה [çc] בנולדורין, [ʃt͡ʃ] בוניארין.[55]
- sty נהגה [sc] בנולדורין, [ʃt͡ʃ] בוניארין (ראו ść מול szcz בפולנית).[56]
- בשאר המקרים y, ו-w נהגים כ-i, u הברתיים לאחר קבוצות עיצורים.[57]
- בשפה אין אשכולות עיצורים סותמים. "אם אלו היו בעבר, כדוגמת pt ,ct, אחד מהשניים [אחד מהעיצורים] או שניהם נהגו פתוחים מחוככים".[57]
דקדוק
דקדוק השפה הוא אגלוטינטיבי (מדבקי) ומוספי ברובו. בשפה קיימות קבוצות פועלים, שמות עצם, כינויי גוף, תארים ומילות יחס; בדומה לרוב השפות האמיתיות. שמות עצם מוטים לפי יחסות ומספר. פועלים מוטים לפי זמנים והבטים (אספקט). בקוניה מוקדמת, שמות תואר הותאמו עם הלוואי, כשאלו הוטו ביחסות ומספר אבל שינוי זה הופסק במעבר לקוניה מאוחרת.[11] סדר המשפט הכללי הוא מסוג SVO, נושא-פועל-מושא. אם לא צוין אחרת, הדוגמאות המובאות בקטעים הבאים מתייחסות לקוניה מאוחרת כפי שזו פותחה על ידי טולקין מאז 1951.
שמות עצם
שמות עצם בקוניה הם בעלי 4 מספרים: יחיד, רבים כללי (plural 1), רבים מסוים/פרטיטיבי (plural 2) וזוגי. בשפת הדיבור של הקוניה המאוחרת, צורת הרבים נוצרה על ידי הוספת סופית לצורה הנומינטיבית (נושא) של שם העצם: עבור plural 1 הסופית היא i- או r-; עבור plural 2 הסופית היא il-. ב-Parmaquesta יש 10 יחסות; והן 4 העיקריות: נומינטיב, אקוזטיב, גניטיב ואינסטרומנטל; שלוש של תואר הפועל: אלאטיב (שהדאטיב היא צורתה המקוצרת), לוקאטיב ואבלאטיב; האחרונה היא יחסה פוסזיבית או תארית. יחסת האקוזטיב הייתה בשימוש ב-Parmaquesta בלבד והוחלפה בנומינטיב בשפת הדיבור של הקוניה המאוחרת.
שמות תואר
בקוניה מאוחרת, סיומות היחיד הן a, -ë, -ëa- והסיומת הנדירה in- שייתכן שהייתה צורה מקוצרת של ina-. צורות הרבים המקבילות הן ë, -i, -ië- ובספק גם inë-. שמות תואר יכולים לשמש כשמות עצם,[58] ככאלו, הם יוטו בדיוק כמו שם עצם רגיל: לדוגמה: vinya (חדש), יכול להיות vinyar ("חדשות") כמו כתב העת "Vinyar Tengwar", היכול להיות מתורגם לבערך: חדשות האותיות.[41]
מילות יחס ותואר הפועל
בקוניה, ישנם קווי דימיון בין מילות היחס ותארי הפועל, שכן היחסות הדקדוקיות כבר מתארות את היחס בין הפועל למושא. לדוגמא:
- an i falmali = i falmalinna(r), "מעל גלים רבים"
מילת היחס an דומה למוספית היחסה nna-.
כינויי גוף
יחד עם שאר חלקי הדקדוק, גם מערכת כינויי הגוף הייתה נתונה לשינויים רבים במהלך חייו של טולקין, והמערכת הנוכחית לא הייתה מלאה עד שרשימת המוספיות הדרושות פורסמה ב-Viniar Tengwar מס' 49 בשנת 2007.[41] בקוניה מאוחרת, לכינויים יש גם צורות נפרדות או עצמאיות, וגם צורות עם סיומות.[59][60]
לכינויים הנפרדים יש גם צורה קצרה וגם ארוכה המשמשות לכינויי גוף כבדים (emphatic) ופשוטים (normal) בהתאמה. דוגמאות לצורות הכבדות כוללות: emmë, elyë, entë (אנחנו, אתם/ן, הם/ן).
אם כינוי גוף הוא מושא המשפט ('אותו', 'אותם' וכו') הוא יכול או להיקשר לפועל, או לבוא אחריו ללא שינוי או לדבוק כמוספית סופית לפועל כשזה יוטה בהתאם אליו; ראו "אני אוהב/ת אותו/ה":[61]
- מקושר: Melinyes
- ללא שינוי: Melin sé
בצורה הדבוקה, s- (סיומת יחיד) ו-t- (סיומת רבים וזוגי) יכולות להתווסף כמושאיים בגוף שלישי לכינוי הגוף הנושאיים:
- utúvie-nye-s, מילולית: have found-I-it; "מצאתי את זה"
- utúvie-lye-s,You have found it/him/her; "מצאת אותו/אותה/את זה
- utúvie-lye-t,You have found them; "מצאת אותם/ן"
קניין
כינויי הקניינות (שלי, שלו וכו') משמשים כדי להביע את הקניינות או שייכות כלפי שמות העצם שהם מתארים. הם מסמנים את הכינוי גוף והמספר של הקניין, והם מוטים לפי מספר ויחסה בהתאם. בעוד שעברית מבחינה בין כינויי קניין זכריים ונקביים יחידים (שלו מול שלה), הבחנה כזו אינה קיימת בקוניה.
כינויי רמז
כינוי הרמז מבחינים בשלוש רמות בין הישויות אליהן מתייחס הדובר:
- sina, "זה";
- tana, "הזה (שם)";
- enta, "ההוא" (שם, רחוק משנינו).
פועלים
על פי טולקין, "הנטיות הדקדוקיות של הפועלים בקוניה הן לרוב סדורות [ללא יוצאים מן-הכלל]", והפועלים הם או בצורה פרסונלית (personal form) או בצורה אימפרסונלית (סתמית, impersonal form). בבלשנות, פועלים אימפרסונלים הם לרוב פועלים שלא יכולים להתאים לנושא, בגלל שאינם מייצגים פעולה, תופעה או מצב הוויה של דבר ספציפי. אולם בקוניה טולקין ייעוד להם תפקיד שונה: "פועל אימרפסונלי הוא פועל שלא הוצמד אליו כינוי גוף, כגון carë (לעשות, נטיית יחיד) או carir (לעשות, נטיית רבים); carin, "אני עושה" (בינוני פועל) היא הצורה הפרסונלית של -car (לעשות, להכין). פועלים יכולים להישלל, כלומר להביע פעולה שלילית באמצעות התחילית השלילית -ua לפני הפועל המתאים בצורתו האימפרסונלית.[62]
טולקין ציין כי כאשר כינוי הגוף הסתמי משמש בנפרד, הפועל אינו מוטה.[63]
הערה: כל הפעלים מוטים לפי זמן בינוני פועל.
- Finwë cára. "פִינְוֶה עושה."
- Quendi cárar. "העלפים עושים."
- Cáranyë. "אני עושה."
- Cárammë. "אנחנו עושים."
- Essë cára. "הוא/היא מכינים."
- Emmë cárar. "אנחנו מכינים."
בקוניה מאוחרת לפועלים יש גם מורפת התאם זוגית t-:
- Nai siluvat elen atta. "מי יתן ושני כוכבים יזרחו."[64]
בצורת הציווי, צורות הרבים והזוגיות אינן מובעות ואין התאם. הפועלים נשארים בצורת היחיד שלהם.[65]
האוגד בקוניה מאוחרת הוא הפועל -na. טולקין קבע כי הוא ישמש רק בצירופים תואריים, שמות עצם וכינויי גוף במצבים מסוימים.[66] בכל שאר המצבים האוגד מושאר בחוץ (העדר אוגד), מה שעשוי לספק זמנים מעורפלים כאשר אין הקשר נוסף:
- Eldar ataformaiti יכול להיות מתורגם כ"עלפים הם דו-צדדיים" או "עלפים היו דו-צדדיים".[67]
- A mára יכול להיות מתורגם כ"A (האות) טובה" או "A הייתה טובה".[66]
תחביר
סדר המילים במשפט יכול להיות גמיש שכן קוניה היא שפה מוטה ומשמעות המילה אינה מוגדרת על פי מיקומה במשפט. עם זאת, יש לה חוקי סדר מילים. התחביר הכללי הוא מסוג SVO. התואר יכול לבוא לפני או אחרי שם העצם אותו הוא מתאר.
אוצר מילים
מכיוון שרבים מכתביו של טולקין על הלשונות העלפיות לא פורסמו, קשה לדעת את גודלו אוצר המילים שהמציא. עד שנת 2008 פורסמו כ-25,000 מילים בלשונות עלפיות.
שמות עצם פרטיים
| עברית | קוניה | סינדרין |
|---|---|---|
| העולם | ambar, cemen | amar, ceven |
| שמיים | menel | menel |
| מים | nén | nen |
| אש | nár | naur |
| זכר | nér | benn |
| נקבה | nís | bess |
| לאכול | mat- | mad- |
| לשתות | suc- | sog- |
| אדיר, גבוה | alta, halla | beleg, daer |
| קטן | pitya, titta | niben, tithen |
| לילה | lóme | dû |
| יום | aurë, ré | aur |
שמות העצם הפרטיים בשפה הם שמות של מקומות ויצורים בארץ התיכונה.[68]
אֶסְטֶה "מרגוע"; יִנְדִיס "הגאה"; מֶלְקוֹר "הקם מלוא כוחו"; נֶסָה "נעורים"; וַרְדָה "הנעלה, הנישאת"; ווֹרוֹנְוֶה "האיתן"; פֵאָנָרוֹ "רוח האש"; סֶאוּרוֹן "הנתעב"; אַינוּלִינְדָלֶה "מנגינת האַינוּר"; אֶלְדָמָר "בית העלפים"; הֶלְקָרַקְסֶה "הקרח השׁוחק"; אִילוּבָטָר "אבי הכל"; אוֹלוֹיוֹסֶה "הצחור־כשלג תמיד"; אוֹנְדוֹלִינְדֶה "שיר באבן"; טוּרַמְבָּר "שׂר הגורל המר"; וַלִינוֹר "ארץ הולאר; וִינְגִילוֹט "פרח-הקצף"; יָבַנָה "מעניקת הפירות"; מָר-נוּ-פַלְמָר "הארץ שמתחת לגלים"; מִינְדוֹן אֶלְדַלְיֵבָה "הצריח הנישׂא של האלדליה"; קְוֶנְטָה סִילְמָרִילִיוֹן "תולדות הסילמרילים".[68]
מילות יחס
דוגמאות למילות יחס:
- ala: [מקום] מעבר; [זמן] אחרי.
- ama: מעלה.
- an: אל עבר.
- et: קדימה, מחוץ ל... [עם שם העצם המשלים ביחסת האבלאטיב]
- haila: הרבה מעבר.
- haiya: רחוק, רחוק מאוד.
- han: מעל ומעבר, בנוסף ל....
- ní: [ללא מגע] בין, מתחת.
- no: 1, מתחת. 2, מעל. 3, אחרי (מקום), מאחורי.
- nu: מתחת, בין.
- ono: 1, מלפנים, מקדימה, לפני [כלל ההקשרים למעט זמן]. 2, אחרי [זמן].
ברכות
המילה המשמשת כפניה מנומסת אל עלף (זכר ונקבה) היא טַר. בין הנומנורים היא הפכה למילה "מלך/מלכה".[69]
נָמָרִיֶה [näˈmäːri.ɛ] היא צורה מוקטנת ל-á na márië, משמע: "תהיה בריא". היא משמשת גם כדי לברך אנשים לשלום בשפה המדוברת.[70]
המילה המקובלת ביותר בקרב הנולדור לבירוך לשלום היא: !máriessë (Hara). "(תישאר) בשמחות".[70]
בשר הטבעות, פרודו באגינס ואחרים השתמשו בברכה נוספת כפנייה לשלום: אֵלֶן סִילָה לוּמֵן אוֹמֶנְטִיאֵלְבוֹ! זוהי ברכה בנוסח גבוה ששימשה בין אנשים שנפגשים בדרכים ופירושה: "כוכב זורח על פגישתנו!"[71]
הנוסח הנפוץ ביותר בקרב הנולדור לפרידה הוא !máriëÁva, "לך בשמחה" או !Márienna, "לשמחה!".[70]
מספרים
על פי כריסטופר טולקין, האלדר משתמשים בשתי מערכות לספירה, אחת על בסיס דואודצימלי (12) והשנייה על השיטה העשרונית. המספרים הבנויים על הבסיס העשרוני נקראים maquanotië, "ספירה על ידיים". המספרים הידועים עבור 1–20 מוצגים למטה; המודגשים מייצגים מילים מקוניה מוקדמת.
| מספרים מונים | מספרים סידוריים | שברים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| No. | קוניה | עברית | No. | קוניה | עברית | No. | קוניה | עברית |
| 1 | min | אחד | 1st | minya | ראשון | 1/1 | kaina, quanta | שלם |
| 2 | atta, tata | שתיים | 2nd | attëa, tatya | שני | 1/2 | peresta, perta | חצי |
| 3 | neldë, nel | שלוש | 3rd | neldëa, nelya | שלישי | 1/3 | nelesta, neldesta, nelta, nelsa | שליש |
| 4 | canta, can | ארבע | 4th | cantëa | רביעי | 1/4 | canasta, casta, cansat | רבע |
| 5 | lempë, lemen, maqua | חמש | 5th | lempëa | חמישי | 1/5 | lepesta, lepsat | חמישית |
| 6 | enquë | שש | 6th | enquëa | שישי | 1/6 | enquesta | שישית |
| 7 | otso | שבע | 7th | otsëa | שביעי | 1/7 | otosta, osta, otsat | שביעית |
| 8 | toldo, tolto | שמונה | 8th | toldëa, toltëa | שמיני | 1/8 | tolosta, tosta, tolsat | שמינית |
| 9 | nertë | תשע | 9th | nertëa | תשיעי | 1/9 | neresta, nesta, nersat | תשיעית |
| 10 | quëan, quain, maquat | עשר | 10th | quainëa | עשירי | 1/10 | *quaista, caista | עשירית |
| 11 | minque | אחד-עשר | 11th | *minquëa, minquenya | אחד-עשר | 1/11 | minquesta | 1/11 |
| 12 | yunquë, rasta | שניים-עשר | 12th | *yunquëa, *rastëa | שניים-עשר | 1/12 | yunquesta, *rastasta | 1/12 |
| 13 | *nelquë, quainel, yunquenta | שלוש-עשר | 13th | *nelquëa, *yunquentëa | שלוש-עשר | 1/13 | *nelquesta, *yunquentesta | 1/13 |
| 14 | canquë, quaican | ארבע-עשר | 14th | *canquëa | ארבע-עשר | 1/14 | *canquesta | 1/14 |
| 15 | lepenquë, quailepen | חמש-עשר | 15th | *lepenquëa | חמש-עשר | 1/15 | *lepenquesta | 1/15 |
| 16 | enenquë, quainquë | שש-עשר | 16th | *enenquëa | שש-עשר | 1/16 | *enenquesta | 1/16 |
| 17 | otoquë | שבע-עשר | 17th | *otoquëa | שבע-עשר | 1/17 | *otoquesta | 1/17 |
| 18 | tolquë, nahta | שמונה-עשר | 18th | *tolquëa | שמונה-עשר | 1/18 | *tolquesta | 1/18 |
| 19 | neterquë, húkea | תשע-עשר | 19th | *neterquëa, hukaiya | תשע-עשר | 1/19 | *neterquesta | 1/19 |
| 20 | *yuquain, yukainen | עשרים | 20th | *yuquainëa, yukainenya | עשרים | 1/20 | *yuquaista, yukainentya | 1/20 |
מילים נרדפות לראשון כוללות esta ו-inga; אולם טולקין לא היה מרוצה מהמילה esta ולכן הגדרתה מוגדרת בשאילתא בנספח "Etymologies" בספר "The Lost Road and Other Writings". המילה maqua (5) מסמלת באופן ספציפי קבוצה בת 5 פריטים, כמו המילה "חמישייה" בעברית. באופן דומה maquat "זוג חמישיות" מתייחסת לקבוצה בת 10 פריטים "עשירייה".
| קוניה | עברית | קוניה | עברית |
|---|---|---|---|
| Min elen Er elen |
כוכב אחד כוכב יחיד |
Min Eleno Er eleno |
[קבוצה של] כוכב אחד [קבוצה של] כוכב יחיד |
| Elen atta | שני כוכבים | Elen atto | [קבוצה של] שני כוכבים |
| Eleni neldë | שלושה כוכבים | Elenion neldë | [קבוצה של] שלושה כוכבים |
| Eleni canta | ארבעה כוכבים | Elenion canta | [קבוצה של] ארבעה כוכבים |
בקניה, מספרים מעל 20 מופיעים כשספרת האחדות מגיעה לפני העשרות, בדומה לשפות רבות אחרות בעולם. לדוגמה, min yukainen משמעה "אחד-עשרים". צורה זו גם משתקפת בטנגור.
מערכות כתב
טולקין השתמש באלפבית הלטיני לכתיבת שפותיו למשך רוב הזמן,[72] אולם הוא גם פיתח מערכות כתב דימיוניות משל עצמו שיתאימו להיסטוריה הפנימית של דוברי השפות שלו.[73]
מערכות כתב עלפיות
טולקין פיתח מערכות כתב רבות עבור העלפים שלו. הידועה מהן היא "הטנגור של פאנור", אולם המוקדמת שהוא פיתח נקראת "הטנגור של רומיל", או "סראטי", אותה פיתח בסביבות 1919. הוא החליט שלפני גלותם, הנולדור השתמשו לראשונה בסראטי כדי לכתוב בקניה. אולם בשובם לארץ התיכונה, השימוש במערכת הכתב הזו נזנח והנולדור עברו להשתמש במערכת הכתב של עלפי הסינדר, ה"קירת" (cirth) או certar בקוניה.[73]
כתב לטיני
האיות הלטיני נועד בעיקרו לייצוג פונמי של השפה, כאשר כל אות תואמת לפונמה ספציפית בשפה. עם זאת, ההגייה של התנועות משתנה בהתאם לאורכן. כללים ספציפיים לעיצורים סופקו בנספח ה' של שר הטבעות. למשל: c מבוטאת תמיד /k/, qu מייצגת /kw/. הכתיב הסטנדרטי של השפה משתמש בכל אותיות האלפבית הלטיני למעט j ו-k, יחד עם אקצנטים ואומלאוט בתנועות; האותיות ñ, þ ו-z מופיעות רק בתחילת מילים. מדי פעם כתב טולקין את השפה בכתב העוקב אחר האורתוגרפיה הפינית (ולא בגרסה הלטינית-רומאנית הסטנדרטית), בו c מוחלף ב-y, k ב-j, ותנועות ארוכות מקבלות מכפל. האקצנט מסמן תנועות ארוכות, בעוד שהאומלאוט מצביע על כך שהתנועה אינה חלק מדיפתונג, למשל ב-ëa או ëo. ה-e הסופית מסומנת באומלאוט כדי להזכיר לדוברי האנגלית שהיא אינה שותקת.
טקסטים
הטקסט הארוך ביותר בשפה המופיע בשר הטבעות הוא הפואמה: "נָמָרִיֶה" (קינת גלדריאל); אולם המשפט הראשון הוא ברכתו של פרודו בגניס: "אֵלֶן סִילָה לוּמֵן אוֹמֶנְטִיאֵלְבוֹ!". דוגמאות אחרות כוללות את המילים שאמר אלנדיל כהגיע לחופי הארץ התיכונה לאחר אירועי האקלבת כפי שצוטטו על ידי אראגון: אֶט אֵאַרֶלוֹ אֵנְדוֹרֶנָה אוּטוּלִיֵן. סִינוֹמֶה מָרוּבָן אַר הִילְדִינְיָר טֶן' אַמְבָּר-מֶטָה! "מן הים הגדול באתי לארץ התיכונה. במקום הזה אשכון, אנוכי ויורשַי עד קץ העולם".[74] ברכתו של זקנעץ בפוגשו את גלדריאל וקלבורן.[75] דוגמה נוספת היא קריאתו של פרודו בתוך מחילת העכבישה שילוב: אַיָה אֵאָרֶנְדִיל אֱלֶנְיוֹן אַנְקָלִימָה! "השבח לאארנדיל, הבהיר בכוכבים![ד][76] בסילמריליון, בנירנית ארנוידיאד, קרב הדמעות לאין-סוף מופיעה צעקת הקרב: אוּטוּלְיֵ'ן אָאוּרֵה! אַיָה אֶלְדַלְיֶה אַר אֲטַנָטָרִי, אוּטוּלְיֵ'ן אָאוּרֵה! "הגיע היום! ראו, אנשי האֶלְדָר ואבות האדם, הגיע היום!" בתשובה לה, מריעים חיילי הצבא: אָאוּטָה אִי לוֹמֶה! "הלילה חולף!".[77]
טקסטים נוספים בקוניה שנכתבו בימי חייו הם הפואמות Oilima Markirya ("הארון האחרון"), Nieninqe ו-Earendel שפורסמו במסה שלו "A Secret Vice" משנת 1931.[78] אולם אלו לא יצאו לאור עד פרסום הספר "The Monsters and the Critics" בשנת 1983, עשור אחרי מותו. תרגום באיכות נמוכה של ארבע שורות מהפואמה Narqelion "סתיו" פורסמו בביוגרפיה שלו מאת המפרי קרפנטר. Narqelion הייתה הפואמה הראשונה שכתב טולקין בכל שפה עלפית. היא נכתבה בלשון הקוניה המוקדמת בסביבות נובמבר 1915 ומרץ 1916. גרסת השיר המלאה פורסמה רק ב-1999.[79]
ראו גם
מקורות ספרותיים
- ג'.ר.ר. טולקין (1954). שר הטבעות–שיבת המלך מהדורה שנייה (1998) בתרגום עמנואל לוטם. הוצאת זמורה-ביתן.
- ג'.ר.ר. טולקין (1990). הסילמריליון. עריכת מקור: כריסטופר טולקין. בתרגום עמנואל לוטם. הוצאת זמורה-ביתן.
- Tolkien, J. R. R. (1994), Christopher Tolkien (ed.), The War of the Jewels, Boston: Houghton Mifflin, מסת"ב 0-395-71041-3
- Tolkien, Christopher & Carpenter, Humphrey (1981). מכתבי טולקין (PDF)
- Quenya.
- Tolkien, J. R. R. (2010). "Outline of Phonology". Parma Eldalamberon No. 19
- Edward J. Kloczko. (2011). Reviews/Parma Eldalamberon 19 [1].
- John Garth. (2011) Quenya Phonology: Comparative Tables, Outline of Phonetic Development, Outline of Phonology (review). מתוך Tolkien Studies. 8. עמ' 107-114
- Solopova, Elizabeth (2009). Languages, Myths and History: An Introduction to the Linguistic and Literary Background of J. R. R. Tolkien's Fiction. New York City: North Landing Books. מסת"ב 978-0-9816607-1-4.
- Elvish Linguistic Fellowship (E. L. F.) Vinyar Tengwar (49). (PDF)
- Parma Eldalamberon 17. (PDF)
- Carpenter, Humphrey (2000). J. R. R. Tolkien: A Biography New York. מסת"ב 978-0-618-05702-3
- Flieger, Verlyn (2002). Splintered Light: Logos and Languages in Tolkien's World. (2nd, revised ed.). Kent State University Press. מסת"ב 0-87338-744-9.
ביאורים
- ^ איות זה משמש לכתיבת השפה בנספחים של הסילמריליון. בגרסה המחודשת של שר הטבעות בעריכת עמנואל לוטם מ-1998 השתנה הניקוד לקְוֶּנְיָה.
- ^ בטבלה מפורטים רק עיצורים פונמיים בשפה המדוברת. /ç/ ו-/ʍ/ הם פונמיים ב-Tarquesta, הנבדלים מ-/hj/ ו/hw/ בכך שהם אינם נהגים כעיצורים ארוכים בשפה המדוברת, אלא רק ב-Parmaquesta. בשפה המדוברת הם מוחלפים באשכולות / hj/ ו-/hw/.[43]
- ^ מקור: Quenya does not tolerate triconsonantal (or longer) combinations, except c, h, g followed by w, or h, t, d followed by y.
- ^ אולם תרגום זה מבוסס על המקור האנגלי: "Hail Eärendil, brightest of stars!"
הערות שוליים
- ^ הסילמריליון, מפתח-העניינים, עמ' 290.
- ^ Conley, Tim; Cain, Stephen (2006). Encyclopedia of Fictional and Fantastic Languages Greenwood Publishing Group. ISBN 978-0-313-33188-6 List of Enteries The Lord of the rings עמ' 10.
- ^ 3.0 3.1 מכתבי טולקין, מכתב מס' 163.
- ^ 4.0 4.1 Parma Eldalamberon 17, מתוך מכתב ל-וו. ר. מתיאוס (W.R. Matthews), מהתאריכים 13-15 ביוני 1964. עמ' 135.
- ^ סולופבה, עמ' 76.
- ^ סולופבה, עמ' 75.
- ^ 7.0 7.1 Tolkien's Foreword To The Second Edition - Lord of The Rings. SCRIBD.
- ^ הסילמריליון, הקדמת המתרגם, עמ' 11.
- ^ סולופבה, עמ' 75–76.
- ^ David Giraudeau, A New Q(u)enya Lexicon. Parma Eldalamberon 12. (PDF)
- ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 Tikka, Petri (2007). "The Finnicization of Quenya". Arda Philology: Proceedings of the First International Conference on J. R. R. Tolkien's Invented Languages, Omientielva Minya, Stockholm 2005. Arda Philology. Vol. 1. Arda Society. עמ' 1–20. מסת"ב 978-9197350013.
- ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 Parma Eldalamberon 19, עמ' 18–28.
- ^ סולופובה, עמ' 77.
- ^ מכתבי טולקין, מכתב מס' 144.
- ^ ג'יי. ר. ר. טולקין: אוטוביוגרפיה, עמ' 79.
- ^ 16.0 16.1 הסילמרילון, מפתח העניינים, עמ' 347.
- ^ 17.0 17.1 הסילמרילון, מפתח העניינים, עמ' 337.
- ^ Bracken, James K. (1998). "J(ohn) R(onald) R(euel) Tolkien, 1892–1973. Journals". In Rettig, James (ed.). Reference works in British and American literature (2nd ed.). Libraries Unlimited. עמ' 525.
- ^ John Garth, he Alphabet of Rúmil & Early Noldorin Fragments Early Qenya & Valmaric .J.R.R. Tolkien (Parma Eldalamberon 13, 2001, and 14, 2003) Tolkien Studies 2, 2005.
- ^ Fauskanger, Helge K. (2009). "Practical Neo-Quenya". Arda Philology: Proceedings of the Second International Conference on J. R. R. Tolkien's Invented Languages, Omientielva Tatya, Antwerp 2007. Arda Philology. Vol. 2. Arda Society. עמ' 16–55.
- ^ ג'ון גארת', עמ' 107–114.
- ^ פליגר, עמ' 87.
- ^ הסילמריליון, עמ' 48.
- ^ הסילמריליון, פרק ו', על פאנור ושחרור מלקור; ראו גם ערך קוניה בנספחים.
- ^ The War of the Jewels, עמ' 421.
- ^ 26.0 26.1 הסילמריליון, עמ' 58.
- ^ Parma Eldalamberon 17, "Words, Phrases and Passages", עמ' 128.
- ^ The War of the Jewels, "Part Four. Quendi and Eldar: Appendix D. *Kwen, Quenya, and the Elvish (especially Ñoldorin) words for 'Language': Note on the 'Language of the Valar'", עמ' 398.
- ^ The War of the Jewels, עמ' 361.
- ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 93.
- ^ הסילמריליון, עמ' 101.
- ^ הסילמריליון, עמ' 106.
- ^ הסילמריליון, עמ' 105.
- ^ הסילמריליון, עמ' 122.
- ^ פליגר, עמ' 136.
- ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 129.
- ^ שר הטבעות–שיבת המלך, עמ' 397.
- ^ 38.0 38.1 38.2 38.3 38.4 Parma Eldalamberon 19, עמ' 68-107.
- ^ מכתבי טולקין, מכתב מס' 223.
- ^ Renk, Thorsten. What is Vanyarin Quenya like?"
- ^ 41.0 41.1 41.2 41.3 41.4 Fauskanger, Helge K. "Quenya – the Ancient Tongue. Elementary Phonology".
- ^ הסילמריליון, עמ' 290.
- ^ 43.0 43.1 Parma Eldalamberon 19, עמ' 88.
- ^ 44.0 44.1 Parma Eldalamberon 19, עמ' 75.
- ^ 45.0 45.1 Parma Eldalamberon 19, עמ' 66.
- ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 74.
- ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 86.
- ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 79.
- ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 106.
- ^ 50.0 50.1 Parma Eldalamberon 19, עמ' 107.
- ^ Quenya-English Dictionary. עמ' 12. (PDF)
- ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 81.
- ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 80.
- ^ 54.0 54.1 Parma Eldalamberon 19, עמ' 103.
- ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 84.
- ^ Parma Eldalamberon 19, עמ' 87.
- ^ 57.0 57.1 Parma Eldalamberon 19, עמ' 82.
- ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 77.
- ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 57.
- ^ Vinyar Tengwar (49), עמ' 51.
- ^ Vinyar Tengwar (49), עמ' 15.
- ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 144.
- ^ Parma Eldalamberon 17, עמ' 76.
- ^ Vinyar Tengwar (49), עמ' 43.
- ^ Parma Eldalamberon 17, "Words, Phrases and Passages in Various Tongues in The Lord of the Rings", עמ' 93-94.
- ^ 66.0 66.1 Vinyar Tengwar (49), עמ' 7.
- ^ Vinyar Tengwar (49), עמ' 7.
- ^ 68.0 68.1 הסילמריליון, מפתח עניינים.
- ^ הסילמריליון, עמ' 343.
- ^ 70.0 70.1 70.2 Parma Eldalamberon 17, עמ' 162.
- ^ The War of the Jewels, עמ' 367.
- ^ Solopova, Elizabeth, עמ' 88.
- ^ 73.0 73.1 De Rosario Martínez, Helios (2011). "A Methodological Study of the Elvish Writing Systems".
- ^ שר הטבעות–שיבת המלך, עמ' 229.
- ^ מכתבי טולקין, מכתב מס' 230.
- ^ שר הטבעות–שני הצריחים, עמ' 316.
- ^ הסילמריליון, עמ' 175.
- ^ Parma Eldalamberon 16, Tolkien Gateway.
- ^ Narqelion, Tolkien Gateway.
קישורים חיצוניים
