קומונה (לוקסמבורג)
הקומונות של לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Gemengen, בגרמנית: Gemeinden) הן יחידות הממשל המקומי הנמוכות ביותר בלוקסמבורג, והן מקבילות לדרגה השנייה במערכת יחידות הממשל המקומי (LAU)[1]. נכון ל-2008 יש בלוקסמבורג 116 קומונות המחולקות בין 12 קנטונים.
מערכת הקומונות נוצרה לראשונה כאשר לוקסמבורג סופחה ב-1795 למחוז הצרפתי פורה (בצרפתית: Forêts). למרות העברת הריבונות להולנדים, מערכת הקומונות שמרה על עצמאותה עד ל-1839, כאשר הן הוטמעו בחוק הלוקסמבורגי. כיוון שללוקסמבורג הייתה ריבונות מועטה לפני שזכתה לעצמאות, והיא הייתה חלק מהפרובינציה הבלגית לוקסמבורג, ערך זה עוסק במערכת הקומונות החל כפי שהיא הייתה מאז 1839.
התפתחות הקומונות
מערכת הקומונות הנוכחית נוצרה בזמן הכיבוש הצרפתי על מנת להתאים למערכת הקומונות הצרפתיות. הקומונות הוגדרו לראשונה ב-1823, אך הפכו לישות ממשית רק כאשר לוקסמבורג זכתה לעצמאות לפי הסכם לונדון[2]. החוק שלפיו מבוקרים יצירת וארגון הקומונות מתוארך ל-24 בפברואר 1843[3], שהוטמע בחוקת לוקסמבורג ב-17 באוקטובר 1868[4].
לאחר קבלת העצמאות היו בלוקסמבורג 120 קומונות. בין 1849 ל-1891 התרחשו מספר אירועי פירוק וחלוקה מחדש שהגדילו את מספר הקומונות ל-130. רוב הקומונות הללו נוצרו בגלל גידול האוכלוסייה הלא-סימטרי באזור הדרומי ובשאר אזורי המדינה; חלק מהקומונות הללו הן רומלנג, שיפלנג וולפרדנג. קומונות נורדסטד, ארפלדנג ושיירן הופרדו מקומונת אטלברוק.
אולם, החל מסוף מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה לוקסמבורג הייתה נתונה לשלטון האימפריה הגרמנית, מספר הקומונות הצטמצם. לוקסמבורג התרחבה, והוחלט לספח אליה ארבע קומונות הנמצאות מסביבה. גל מיזוגים נוסף התרחש בשלהי שנות ה-70, כאשר אזורים דלילי-אוכלוסין בצפון ובמערב לוקסמבורג מוזגו. הקומונות שנוצרו לאחר תהליך זה הן לאק דה לה האוט סורה (סורה עילית), רמברוך ווינקרנג'[2]. בשנת 2006 הוקמו הקומונות קיישפלט וטאנדל לאחר מיזוגן של ארבע קומונות קטנות יותר, ומספר הקומונות פחת לכדי 116 שהוא המספר הנוכחי[5].
סמכויות
מבחינה ההיררכיה של חלוקות מנהליות, הקומונות נמצאות מתחת לקנטונים, שבתורם מהווים חלוקת משנה של מחוזות לוקסמבורג. הארגון של הקומונות משתנה מפעם לפעם, והם ממוזגות או מחולקות לפי המצב הדמוגרפי. בניגוד לקנטונים, שלא השתנו מאז הקמתם, זהותם של הקנטונים לא הוטמעה בגאוגרפיה של לוקסמבורג. אולם, הקנטונים משמשים למטרות טקסיות, ממשל, וסטטיסטיות, אך הם לא מספקים שירותי ממשל מקומי, המסופקים על ידי הקומונות[4].
לקומונות אין סמכות חוקתית על עניינים הנוגעים לאינטרסים הלאומיים של לוקסמבורג, הנתונים לסמכותה של מועצת הסגנים. אולם, הקומונות מחויבות על פי החוק לספק שירותים בתחום החינוך, שמירה על רשת הדרכים המקומית, שמירה על בריאות הציבור וביטחון כלכלי[4]. לקומונות יש תפקידים גם בתחום אספקת המים, גז וחשמל, טיפול רפואי בבתי ספר, תכנון השימוש בקרקעות, תרבות וספורט, ודאגה לאוכלוסיית הקשישים[4].
קומונות לשעבר
עשרים קומונות שהיו קיימות בעבר אינן קיימות כיום כיוון שהן מוזגו במשך השנים. להלן רשימת הקומונות כולל השנים בהן הקומונות התקיימו:
| ארסדורף (1839 – 1979) | אייך (1839 – 1921) | הרלנג (1839 – 1979) | אוברוומפך (1839 – 1978) |
| אסלבורן (1839 – 1978) | פולשטה (1839 – 1979) | הולריך (1839 – 1921) | פרלה (1839 – 1979) |
| בסטנדורף (1839 – 2006) | פוהרן (1839 – 2006) | קאוטנבך (1839 – 2006) | רודנבורג (1839 – 1979) |
| ביגונוויל (1839 – 1979) | האצ'יוויל (1839 – 1978) | משר (1839 – 1979) | רולינגרגראנד (1850 – 1921) |
| בוונז' (1839 – 1978) | האם (1874 – 1921) | אוברפאלן (1839 – 1846) | וילוורווילץ (1839 – 2006)[2] |
ערים
לשתים עשרה קומונות יש מעמד של עיר והן:
- דיקירך
- דיפרדנג'
- דודלנג'
- אכטרנך
- אש-סור-אלזט
- אטלברוק
- קרוונמאכר
- לוקסמבורג
- רמיך
- רומלנג'
- ויאנדן
- וילץ.
קישורים חיצוניים
- רשימת הקומונות של לוקסמבורג, בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
- ^ Statec (2003), p. 9. ברמת החלוקה המנהלית הכללית של המדינה, הקומונות הן הרמה השלישית אחרי שלושת המחוזות ו-12 הקנטונים.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Statec (2003), p. 10
- ^ Mémorial A, 1843, No. 17 (PDF). Service central de législation. Retrieved on 2006-07-21
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Devolution in Luxembourg (PDF). Committee of the Regions. Retrieved on 2006-07-18
- ^ Mémorial A, 2005, No. 191 (PDF). Service central de législation. Retrieved on 2006-07-18
