רבי אהרן הכהן מזליחוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראש בית דין
רבי אהרן מזילחוב
לידה תק"מ - תק"ס
למד ב חסידות
רבותיו רבי משה לייב מסאסוב
אב רבי צבי הירש הכהן מאפטא

רבי אהרן כ"ץ מזליחוב היה רב וראש בית דין בז'ליחוב. עסק בהפצת תורת החסידות, מחבר הספר כתר שם טוב וספרי חסידות נוספים, ביניהם הסידור "כתר נהורא" (ברדיטשובער סידור).

תולדותיו

נולד לרבי צבי הירש הכהן מאפטא, בין השנים תק"מ - תק"ס התגורר באפטא, והושפע ככל הנראה מרבי משה לייב מסאסוב שהתגורר בה באותה תקופה וניהל בית מדרש לחסידי העיר[1]. לאחר מכן[2] התמנה לרבה של בילגורייא, ולאחר תקופה מסויימת עבר לזליחוב שם שימש כראש בית דין[3]. במקביל למד את תורת החסידות אצל רבו החוזה מלובלין[4], וכן מספרי בעל התניא אותו מרבה לצטט בספריו.

ספריו

  • ספרו עונג שבת על משניות מסכת שבת, בו הוא מפרש כל משנה ומשנה על פי תורת הקבלה והחסידות. הוא מפרש כל פעולה ופעולה שהאדם עושה בחול ובשבת, מה הכוונה הפנימית שבעשייתה על פי פנימיות התורה. נדפס בשנת תקנ"ג.
  • ספרו המפורסם כתר שם טוב שבו ליקט את כל תורת הבעל שם טוב מספרי התולדות יעקב יוסף. בשנת תקנ"ה הדפיס את ספרו כתר שם טוב חלק ב' בו הוסיף תורות מהבעל שם טוב שהיו מסורים בידו בקבלה איש מפי איש ואין להם מקור נוסף. מנדפס בשנת תקנ"ד.
  • ספרו אור הגנוז לצדיקים הודפס בעילום שם, בו מרבה לצטט מספרי הבעל שם טוב, המגיד ובעל התניא, אותם מזכיר עשרות פעמים, ופעמים בודדות מצטט גם מספרי הנועם אלימלך שלא בשמו. זהותו נחשפה כאשר לאחר מכן הוציא לאור את סידורו המפורסם "כתר נהורא" בה גילה שהוא מחבר הספר אור הגנוז לצדיקים. נדפס בשנת תק"ס.
  • מאוחר יותר הוציא לאור את סידורו כתר נהורא, הידוע בשם 'סידור ברדיטשוב' על שם מקום הסכמתו, קיבל באופן חריג, מלבד את הסכמת גדולי החסידות - האוהב ישראל, הקדושת לוי, והמגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, גם את הסכמתו של רבי עזריאל הורוויץ, מראשי המתנגדים לרבו החוזה מלובלין. בשנת תרפ"ט נדפס הסידור במהדורה שניה בהמלצת ותמיכת רבי אהרן מבעלז ורבי יואל מסאטמאר שגם העיד שאביו הקדושת יום טוב התפלל מתוכו.
  • ספרו נר מצוה בו כלל את יסודי החסידות לפי סדר תרי"ג מצוות. נדפס בפיטרקוב בשנת תרע"א מתוך כתב ידו.
  • ספרים נוספים שחיבר ולא הדפיס מחוסר תקציב הם, הספרים "מקדש השבת" ו"תורה אור"[5] וכן הספרים "רזא דשבת" על מסכת עירובין, ו"מגן אבות" על מסכת אבות.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ מבוא לספרו אור הגנוז עמ' כג
  2. ^ לא ידוע באיזה שנים בדיוק. ראו במבוא לספרו אור הגנוז
  3. ^ בהסכמתו של הקדושת לוי שנפטר בתק"ע הוא מכונה רבה של בילגורייא. בבולגריא שימש כרב ככל הנראה לאחר פטירתו של הקדושת לוי
  4. ^ בסוף אוהל הרבי - אור הנפלאות, הוא נמנה ברשימת תלמידיו
  5. ^ מהדורות מורחבות לספריו הקודמים - "ענג שבת" ו"אור הגנוז לצדיקים"