רבי עובדיה בן דוד
| כינוי | עובדיה המצרי (לפי אשתור) |
|---|---|
| מדינה | הסולטנות הממלוכית |
| תחומי עיסוק | אסטרונומיה, הלוח העברי |
| תלמידיו | יהודה משקוני (שנוי במחלוקת) |
| חיבוריו | פירוש להלכות קידוש החודש בספר "משנה תורה" |
רבי עובדיה בן דוד בן עובדיה היה חכם ותוכן יהודי בן המאה ה־14. מחבר הפירוש על הלכות קידוש החודש בספר "משנה תורה" לרמב"ם.
מעט ידוע לנו אודות רבי עובדיה[א]. הוא כיהן כדיין[2], ובפירושו משתמש לא פעם בביטויים ערביים, וניתן להסיק מדבריו שכתב את הפירוש במצרים[5].
את הפירוש חיבר רבי עובדיה בצעירותו, וסיימו בכ"ה באדר ה'ק"ב (1342)[6][2]. בהקדמתו לפירוש, כתב שמטרתו להביא "ביאורים יפים ומופתים (=הוכחות) מדויקים" לדברי הרמב"ם, ולשומרן לעת זקנותו. הוא מציין, שאף שהרמב"ם ביאר את דרכי חשבון הלוח העברי וראיית הירח, הוא לא הביא את ההוכחות עליהן התבסס. הפירוש נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'רס"ט (1509), ללא ציורי המחבר, כהוספה ל"משנה תורה". הציורים נדפסו לראשונה בויניציאה בשנת ה'של"ד[7].
רבי עובדיה מציין בפירושו שחיבר חיבורים נוספים על חכמת התכונה, וייתכן שהוא המפרש האנונימי של הלכות "יסודי התורה" בספר "משנה תורה"[5]. מחיבורו "קונטרסים בחשבון ימי המחזורים" השתמר בכתב יד החלק העוסק במולד הלבנה במחזורים רס"א–רס"ח (ה'ע"ג–ה'ש"א, 1180–1313) בלוח העברי[4].
אליהו אשתור שיער שהוא "רבי עובדיה המצרי", שהיה רבו של רבי יהודה משקוני[5]; אך צבי לנגרמן מזהה את רבי עובדיה המצרי עם רבי עובדיה בן רבי אברהם הנגיד (השני), מצאצאי הרמב"ם ואחיו של רבי יהושע הנגיד ("עובדיה השני")[8].
קישורים חיצוניים
- "OBADIAH BEN DAVID B. OBADIAH", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
ביאורים
- ^ נחמיה אלוני טען שאביו דוד היה בן עובדיה הגר ומחבר ספר "אלחאוי"[1], אך לדברי אפרים קופפר קשה לומר כך בשל הפרשי השנים[2] ודוד סקליר הראה שמחבר ספר "אלחאוי" היה רבי דוד בן סעדיה הגר בן המאה ה־11[3].
אדולף נויבאואר, ובעקבותיו אליהו אשתור, טענו כי "יוסף הנגיד", ששמו מופיע בראש כתב יד של חיבוריו של רבי עובדיה, הוא בנו של המחבר; אך מדובר בהשערה בלבד וללא יסוד ברור[4].
הערות שוליים
- ^ נחמיה אלוני, "תוספות ותיקונים ל"רשימת ספרים אוטוגרף לר"י ראש הסדר"", קרית ספר מט (תשל"ד), עמ' 658.
- ^ 2.0 2.1 2.2 אפרים קופפר, "להערתו של נ. אלוני "תוספות ותיקונים ..."", קרית ספר נ (תשל"ה), עמ' 340.
- ^ דוד סקליר, "ר' דוד בן סעדיה אלגר וחיבורו אלחאוי", תעודה יד (תשנ"ח), עמ' 103–123; בעמ' 111, הע' 26, הזכיר את טעותו של אלוני.
- ^ 4.0 4.1 "מגנזי המכון לתצלומי כתבי־היד העבריים", קרית ספר נו (תשמ"א), עמ' 745–746.
- ^ 5.0 5.1 5.2 א.שטראוס, תולדות היהודים במצרים וסוריה, כרך שני, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א, עמ' 84–86.
- ^ כך כתב בקולופון לפירושו. הקולופון נשמט במהדורות המודפסות, ומועתק בכתב יד. צילום כתב היד, באתר הספרייה הדיגיטלית של הספרייה הבודליינית.
- ^ "וחדשנו בו התמונות השייכות בפירוש הלכות קדוש החדש" (משנה תורה, חלק ראשון, ויניציאה, ה'של"ד, דף השער).
- ^ יצחק צבי לנגרמן, "עיון מחדש ב'מאמר הייחוד' המיוחס לרמב"ם", תרביץ סה, א (תשנ"ו), עמ' 123.
