רבי עזריאל בן יחיאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב עזריאל בן יחיאל (1270 לערך – 1340 לערך) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג.

ביוגרפיה

הרב עזריאל נולד לרבי יחיאל אותו הוא מכנה "החסיד"[1], והיה תלמיד של המהר"ם מרוטנברג, ושל רבינו פרץ מקורביל. היה דיין ברוטנבורג על הטאובר, ככל הנראה עוד בחיי המהר"ם. אחר לאחר מות המהר"ם היה לכתובת לשאלות ותשובות של חכמי אשכנז, שבדבריהם כינו אותו בתואר "מורי"[2]. הרא"ש כותב עליו: "כבר קיימתי דברי מרי הר' עזריאל"[3]. באחת מתשובותיו הוא מזכיר את ספר המרדכי דבר המעיד שהספר כבר היה לפניו.

רק מעט מכתביו שרדו. הוא כתב פירוש בדרך הפשט על מסכת נזיר שהובא בשיטה מקובצת. קטעים מפירוש זה נמצאו בכתב יד של ספריית קרקוב. שרדו גם תשובות של הרב עזריאל, רובם בדיני ממונות. תשובותיו מוזכרות על ידי מהרי"ל ומהרי"ק. כמה מתשובותיו הוכנסו לתוך ספר המרדכי ובמיוחד לאחד מכתבי היד של המרדכי שמכיל הגהות רבות שנלקחו מתשובות של הרב עזריאל[4].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הגהות מרדכי, בבא מציעא, סימן שנד
  2. ^ אברהם יוסף חבצלת, תשובות רבינו עזריאל ב״ר יחיאל, צפונות א, תשמ"ט, עמ' ה', באתר היברובוקס
  3. ^ יהודה בו הרא"ש, זכרון יהודה, סימן צב, באתר היברובוקס
  4. ^ יהודה ליב בילר, מן הגנזים, 4. המרדכי, עמ' 33-42, באתר היברובוקס. הספר באתר הפוך.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33331210עזריאל בן יחיאל