רבי עמיהוד לוין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב עמיהוד לוין
הרב עמיהוד לוין
לידה ב' בסיוון ה'תש"ה
בלפוריה
פטירה ב' בתמוז ה'תשפ"ג (בגיל 78)
נתניה
השתייכות מגזר חרדי
תחומי עיסוק

רב ראש כולל

חוקר תורני
רבותיו

הרב יחזקאל סרנא

הרב ברוך מרדכי אזרחי
אב הרב משה לוין

הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (ב' בסיוון ה'תש"ה, 14 למאי 1945, בלפוריהב' בתמוז ה'תשפ"ג, 21 ביוני 2023, נתניה) היה רב הקהילה החרדית-ליטאית במרכז העיר נתניה, ובית הכנסת "מנין אברכים", ראש כולל "תפארת נתניה – יד משה", רב בית הכנסת "יד-אהרן", ועורך קובץ תורני "אוריתא".

ביוגרפיה

נולד בבלפוריה לאסתר ולרב משה לוין שהיה רב המושבה. בשנת 1947 עברה משפחתו לקריית חיים שם כיהן אביו כרב היישוב[1]. למד בבית הספר הדתי בקריית שמואל (חיפה). בשנת 1953 בעקבות מינויו של אביו לרב העיר עבר עם משפחתו לנתניה[2].

למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה אצל ראש הישיבה הרב משה צבי נריה ולאחריה בישיבת חברון כנסת ישראל. הוסמך לרבנות על ידי ראשי הישיבה הרב משה חברוני והרב שמחה זיסל ברוידא, כמו גם מהרב בצלאל ז'ולטי ממנו שמע שיעורים באותה תקופה, וכן מהרב שאול ישראלי והרב דוד שלוש. במקביל ללימודיו בישיבת חברון, מסר שיעורים מדי שבוע בישיבת בני עקיבא נחלים. בתקופה זו נסע ללמד בישיבה באנגליה.

בשנת 1970 התגייס לצהל ושירת בחיל השריון בחטיבה 14 איתה גם לחם במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. בהמשך השלים את שירותו ברבנות הצבאית ובמסגרת זו נשלח למחנות צה"ל ומסר שם שיעורים רבים.

לאחר שחרורו מהצבא כיהן כר"מ בכתה י"ב בישיבת כפר הרא"ה, ובמקביל השלים לימודי תואר ראשון במשפטים במסגרת לימודי ערב באוניברסיטת תל אביב. בהמשך השלים תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון וכיהן כמרצה באוניברסיטת תל אביב[3].

כיהן כר"מ במדרשית נעם בפרדס חנה במשך שנה וכן בישיבת הדרום ומסר שיעורים בישיבות נוספות.

בשנת 1977 נפטר אביו, כשנה לאחר מכן החל למלא את מקומו כראש כולל "תפארת נתניה" שהקים אביו במרכז העיר.

לאחר נישואיו התגורר בנתניה ועזב את עיסוקיו האקדמיים לטובת לימוד תורה והפצת תורה בעיר[4]. מסר מדי יום שיעורים בבתי כנסת רבים וכן היה לכתובת לשאלות הלכתיות רבות. מסר שיעורים גם ביישובים הסמוכים לנתניה בבית יצחק-שער חפר בבית יהושע ובאודים. כמו כן קיים קשר עם בני קיבוץ העוגן והיה מקובל לבני הקיבוץ כמסדר חופות וקידושין.

יחד עם חברי ילדותו הקים את בית הכנסת "יד - אהרן" בנתניה כשהוא מכהן כרב המקום.

בשנת 1990 הקימו אברכים מקומיים בית כנסת שהחל לפעול בבית אביו הרב משה לוין - רב העיר, כשהוא מכהן כרב בית הכנסת. בית כנסת זה עבר גלגולים שונים עד שבשנת 2007 קבע את מקומו ברחוב גבע במרכז העיר[5]. מאז, בית הכנסת - הידוע גם בכינוי "מנין אברכים" - משמש כמרכז התורני הגדול במרכז העיר נתניה, ובו מתקיימים באופן יומיומי שיעורי תורה והלכה ומנייני תפילות רבים. בית הכנסת משרת את כלל תושבי העיר ביניהם מאות משפחות חרדיות, מבני הקהילה[6].

נפטר בב' בתמוז ה'תשפ"ג לאחר שחלה שנתיים קודם לכן.[1] נטמן ליד אביו בבית הקברות שיכון ותיקין - בנתניה[7].

משפחתו

הרב לוין הותיר אחריו אשה וחמישה ילדים וארבעה אחים ואחיות.

ספריו

לאחר פטירת אביו החל להו"ל חוברות תורניות בשם "אוריתא" בהן קיבץ דברי תורה שכתב אביו. וכן דברי תורה של רבנים וראשי ישיבות ואברכי כולל מקומיים[10].

בהמשך פתח מכון "אוריתא" למחקר תורני, שהוציא ספרים העוסקים במגוון נושאים תורניים ובהם פרסמו מאמרים מראשי הישיבות מהדור הקודם דברי תורה של אחרונים שהמכון ההדיר שטרם התפרסמו, ועוד. הוציא ככ"ב כרכים.

בשנותיו האחרונות עסק בחקר השואה בראי ההלכה והיהדות ובעקבותיו פרסם שני קובצי מחקר בנושא. בשנת 2011 ההדיר בהוצאת קרן רא"ם[11] את החוברת "אלה מסעי" - יומן מסע הרבנים של הרב קוק והרב זוננפלד[12].

לאחר פטירתו, בני משפחתו מוציאים לאור את דברי תורתו בחוברות "מעיל האפוד".

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0