רבי פנחס שטיינר
רבי פנחס הכהן שטיינר (ה'תר"ה – י"ט בכסלו ה'תרע"ג; 1845 – 1912) היה רבה של אילוק שבקרואטיה (תחת השלטון האוסטרו-הונגרי) במשך עשרים ושתיים שנה. לפני כן ייסד ישיבה בפקש ועמד בראשה, מתלמידי הכתב סופר.
ביוגרפיה
נולד בפקש שבהונגריה, בנו של ר' יעקב הכהן שטיינר וביילא. בצעירותו למד בתחילה אצל רבי יואל אונגאר בישיבתו בפאקש, ולאחר מבן עבר להאלאש ללמוד אצל רבי אליעזר זוסמן סופר ואצל רבי אברהם צבי אבלס אב"ד שארבוגארד. לאחר תקופה נסע לסענפעטער ללמוד אצל רבי חיים סופר - בעל "מחנה חיים". לאחר מכן החל ללמוד בפרשבורג אצל בעל הכתב סופר ונעשה לאחד מגדולי תלמידיו.
נישא לחיה שרה קאליש בת ר מרדכי קאליש מדעאקי שעל יד גאלאנטא, לאחר נישואיו בניסן ה'תרכ"ח (1868) התגורר בבונהאד. התפרנס מחנות שהייתה בבעלותו. בשנת תרל"ח לבקשת רבי משה פאללאק ששימש כרב עדת החרדים דבונהאד החל למסור שיעורים בקהילה[1]. לאחר מכן שב לפקש, בשנת ה'תר"מ בערך (1880), ייסד בה ישיבה ועמד בראשה. כעבור זמן הגיע לפקש רבו הרב אליעזר זוסמן סופר, תחילה כדיין, לסייע לחותנו הרב יואל אונגר, ששימש אז כרב העיר. לאחר פטירת הרב אונגר התמנה הרב זוסמן סופר תחתיו והקים בפקש ישיבה נוספת. הרב זוסמן סופר עודד את תלמידיו לשמוע גם את שיעוריו של תלמידו הרב שטיינר בישיבתו.
בשנת תר"נ (1890) התמנה הרב שטיינר לשמש כרבה של העיר אילוק וכיהן במשרתו במשך עשרים ושלוש שנה. ייסד ישיבה בעירו, ובין תלמידיו היה בן העיר הרב יוסף נפתלי שטרן. התכתב רבות עם גדולי הרבנים בהונגריה, והוא מופיע בספרי שו"ת רבים, ובהם "נטע שורק", "לבושי מרדכי", "ערוגות הבושם", "המהרש"ג", "פרי השדה" ועוד. היה מקורי לאדמו"רים מבעלז וסיגט.
נפטר בי"ט כסלו תרע"ג (נובמבר 1912), הלווייתו נערכו באילוק, ונקבר בבית העלמין המקומי. בהלווייתו הספידו רבי יוסף לייב סופר, אב"ד פקש, בעל "ילקוט סופר", שנסע כל הלילה כדי להגיע להלוויה[2].
בנו, הרב יוסף משה מאיר שטיינר, כיהן אחריו כרבה של אילוק עד מלחמת העולם השנייה, שבה נספה. בתו ציפורה פראדל נישאה לרב מרדכי אליעזר אהרנגרובר, ששימש בין השאר כאב"ד ווראנוב (אנ') ונספה בשואה.[3]
חיבוריו
- בריתי שלום – חמישה כרכים על התורה
- פתח דבריך – על הש"ס
חיבורים נוספים, ובהם שו"ת "פתח המלביש", "ראשית בכורים" ו"שפתי כהן", שהיו בכתב יד אבדו בשואה.
לקריאה נוספת
- פנחס מילר (עורך), בריתי שלום, בני ברק תשע"א, עמ' תג-תלה ('תולדות מרן המחבר')
- אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך ב, ירושלים תשמ"ז, עמ' 329
- מספר מחברים, בית יוסף להבה – תולדות מהרי"ץ, כרך א, ירושלים תשנ"ג, עמ' שיד (ועוד)
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 424
- יעקב הייזלר, 'עטרת ישראל' – כתבה במלאת 101 שנה לפטירת הרב שטיינר, המבשר התורני, י"ט כסלו תשע"ד, עמ' יח-כ
הערות שוליים
- ^ אהלי שם, ערך איללאק
- ^ אשר אף כתב בכותרת הספדו 'ונקבר בכבוד גדול, בקיבוץ גדולים ותלמידי חכמים ועם רב שיחיו'.
- ^ הדרך להימנע מהתנשאות וגאווה העלולים לבוא בעקבות עשיית המצוות / הרב מרדכי אליעזר אהרנגרובר הי”ד | תורתך לא שכחתי, באתר תורתך לא שכחתי, 2 בנובמבר 2016
