רבי שמואל הילמן
ערך זה עוסק ברבה של מנהיים ומץ. אם התכוונתם לרבה של לונדון, ראו | מקום קבורה | בית הקברות היהודי במץ |
|---|---|
| פטירה |
1665 ה' בטבת תקכ"ה מץ |
| מקום פעילות | קרזמיר (אנ'), מנהיים ומץ |
| תקופת הפעילות | ת"פ–תקכ"ה |
| תפקידים נוספים | ממנהיגי ועד ארבע הארצות |
| רבותיו | רבי אברהם ברודא |
| בני דורו | רבי יהונתן אייבשיץ, רבי יעקב עמדין, רבי יעקב יהושע פלק |
| אב | רבי ישראל הלפרן |
רבי שמואל הילמן (הלפרן) (? - ה' בטבת תקכ"ה, 1665) היה מגדולי דורו, ממנהיגי ועד ארבע הארצות בירוסלב, רב בקרזמיר (אנ') שבמעהרין, מנהיים ומץ.
קורות חייו
|
יזכור אלקים את נשמת אדונינו מורינו ורבינו הגאון הגדול והעניו המפורסם אב"ד ור"מ דקהילתינו יע"א כבוד מוהר"ר שמואל הילמן זצ"ל, בעבור שהרביץ תורה ברבים בכמה קהלות קדושות, יותר מחמשים שנה תני ומתני ולית לי' שיעורא, בעומק חריפתו קולע אל השערה, משיב מלחמה שערה, ובבקיאתו כחד מקדמאי דרא, וכולי עלמא הוי צייתו להני כללא דכייל שמואל חכים ורבי לו יתקרי והולמתו כתרה של תורה וענוה יתירה, מיום אשר נגה עליו אור החכמה כחמה ברה, העמיד תלמידים הרבה בעלי הוראה וסברא ישרה, בעלי קרנים קרני הוד נזר ותפארה זקן ונשוא פנים שוחקת לאגדה ופנים מסברות להלכה ברורה, הוציא האמת לאמתו באמתה של תורה בזכות זה תהא נשמתו בצרור החיים צרורה, עם נשמת אי"ו ושארי צדיקי' בג"ע ובראשם עטרה. אראלי' נצחו המצוקים ותפסו בארון הקודש ביום ש"ק בשעת מנחה זמן פטירת שלשה הצדיקי' מד"י ונקבר למחרתו ביום הראשון חמשה ימים לחדש טבת תי"ו קו"ף כיף הי"א לפ"ק |
| פנקס הזכרות נשמות ממיץ (כת"י) |
נולד לרבי ישראל הלפרן בקראטשין (בן רבי אליעזר ליפמן הלפרין וחתנו של רבי נתן נטע שפירא, ה"מגלה עמוקות")[1]. בצעירותו למד בפראג אצל רבי אברהם ברודא יחד עם רבי יהונתן אייבשיץ.
בשנת ת"פ נתמנה לרבה של קרזמיר, ובשנת תפ"ו נתמנה לרבה של מנהיים שם כיהן במשך עשרים וחמש שנה. בשנת תקי"א, לאחר שעזב רבי יהונתן אייבשיץ את רבנות מץ, המליץ על רבי שמואל שיכהן תחתיו ברבנות[2]. הוא שימש בתפקיד במשך 15 שנה עד לפטירתו. במץ יזם הקמת בית דפוס עברי שהחל בהדפסה מעט לפני פטירתו[3]. רבי בנימין קצנלנבויגן מחבר ספר "אור חכמים" (תקי"ב) היה תלמידו[4].
הצטרף לרבי יעקב עמדין במאבקו כנגד רבי יהונתן אייבשיץ והיה חלק מבית הדין שהקים, לצד רבי יעקב יהושע פלק. רבים ממכתביו הודפסו בספר "שפת אמת" של רבי יעקב עמדין. משנת תקי"ד חדל להתערב במחלוקת[5].
במהלך השנים נתן הסכמות לכ-60 ספרים. לא הוציא לאור את דברי תורתו והם הודפסו בספרי ליקוטים ובקבצי עת.[6]
נפטר בה' בטבת תקכ"ה[7] ונקבר בבית הקברות היהודי במץ. בשנת 1901, בעקבות דרישת השלטון הצבאי לפנות את בית הקברות, הועבר קברו לבית הקברות החדש במץ, שם הוקמה מצבה משותפת לגדולי ישראל: רבי משה הכהן נרול, רבי יונה תאומים-פרנקל, רבי גרשון אשכנזי, רבי יעקב ריישר ורבי אריה ליב גינצבורג[8].
משפחתו
- בנו רבי פייבל הילמן רב בליסא, הנאו, בונא, קלוניא, נפטר בז' באלול תק"ל[9]
- חתנו רבי שמואל לנדא בנו של רבי יחזקאל לנדא (הנודע ביהודה).
- בנו רבי משה הילמן, רב בגלינא
- חתנו רבי אליעזר קצנלבוגן, רב בהגנו והמדינה במברג ועלזאס[10].
- חתנו רבי יהודה ליב פרנקל, רב בדעסויא נפטר י"א בשבט תקס"ו[11].
- אחיו רבי אליעזר ליפמן הלפרן, רב בלובלין, וחלם.
- נינו רבי שמואל יצחק הילמן, היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון.
לקריאה נוספת
- פנחס קצנלנבוגן, יש מנחילין, ענפי עץ האבות - ר' שמואל הילמן, עמוד שעד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרב דובעריש וועבער, "נוספות לתולדות קהילת מיץ", ירושתנו ג (ה'תשס"ט), עמ' שנב–שנד, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ כך לפי פרידמן באוצר הרבנים ועוד, אמנם יש מקורות שהיה בנו של רבי אורי פייבל ובתקופותו היה דיין בשם רבי שמואל הלמן בן רבי ישראל שנפטר בת"פ. הרב דובעריש וועבער, "נוספות לתולדות קהילת מיץ", ירושתנו ג (ה'תשס"ט), עמ' שנב.
- ^ הרב יוסף פראגר, "תולדות קהילת מץ", ירושתנו ב (ה'תשס"ח), עמ' שנד.
- ^ הרב יוסף פראגר, "תולדות קהילת מץ", ירושתנו ב (ה'תשס"ח), עמ' שסז.
- ^ ראה קצנלנבוגן, בנימין בן שאול, אור חכמים, באתר היברובוקס בהסכמה על ספרו "מכירי הייתי לשעבר כאשר יוצק מים על ידי זה ברבות שנים בק"ק מנהיים בישיבתי"
- ^ רבי יקותיאל יהודה גרינוולד בספרו הרב ר' יהונתן איבשיץ, עמוד 93. לטענתו הושפע ממחותנו רבי יחזקאל לנדא ומבני קהילתו במץ.
- ^ ראה תורת חכמי מיץ, באתר אוצר החכמה ועוד
- ^ לפי תמונת מצבת קברו שבבית העלמין במץ הובאה בספר אנציקלופדיה לבית ישראל - יד עמוד 188 (194)
- ^ הרב יוסף פראגר, "תולדות קהילת מץ", ירושתנו ב (ה'תשס"ח), עמ' שסג.
- ^ פרידמן נתן צבי, אוצר הרבנים, עמוד 42
- ^ פרידמן נתן צבי, אוצר הרבנים, עמוד 56
- ^ פרידמן נתן צבי, אוצר הרבנים, עמוד 161