רב גדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב גדא היה אמורא תלמידו ומשמשו של רב ששת. שם זה הוא ביטוי השם גד בארמית[1] מלשון "מזל".

רקע

רב ששת היה סומא, ומשכך נזקק למשמש שילווה אותו באופן תמידי. אותו משמש גם פעל ליישום הלכותיו ופסיקותיו של רב ששת. בעקבות כך ישב גם רב גדא בכלא של בית הריש גלותא. ישנה גרסה שבה מוזכר בלי התואר 'רב'[2] ולפי זה לא היה אמורא אלא משמשו.

פועלו

בתלמוד מבואר כי רב ששת הלך עם משמשו רב גדא וראה קנים של צורת הפתח, שהיו קצרים יותר מאשר הקנה העליון של גג צורת הפתח. מכיון שלדעתו קנים אלו היו פסולים לשמש כצורת הפתח, הוא הורה למשמשו רב גדא להפיל את הקנים, במטרה לפרסם את פסקו[3]. מפקחי הריש גלותא שהיו אחראים על העירוב כלאו אותו, אך רב ששת הגיע למקום שבן כלאו אותו, והוציא אותו כשהוא אומר לו "גודא צא", מה ששכנע את שומרי בית הכלא להניחו לצאת[2]. לבסוף חזר בו רב ששת מפסקו והודה שצורת הפתח כשרה[4].

הערות שוליים