רב פפא בר אבא רישבא
| תחומי עיסוק | ישנם גרסאות בתלמוד ולפיו היה אמורא |
|---|---|
| תפקידים נוספים | צייד |
| בני דורו | רבי אבא |
רב פפא בר אבא רישבא חי בדור השלישי של האמוראים. נחלקו הדעות אם היה מן האמוראים או לא.
שמו
היה "רישבא" שפירושו בארמית צייד. לפי הערוך יש לנקד רִישְׁבָּא עם חיריק ולא רֵישְׁבָּא עם צירי שמשמעותו נשיא כיוון שהוא נוטריקון ריש בית אב[1].
מהמסופר אודותיו בתלמוד
בתלמוד[2] מובא שהוא נהג לירות חץ בבעלי חיים כדי לצודם, באזור כליותיהן, ובהמשך היה שוחטם לפני מיתתן מהפציעה. אולם כיוון שלפי ההלכה חיות שסופן למות מחמת פציעה או חולי מוגדרות כטרפה ואסורות באכילה, שאלו את רבי אבא, ופסק במקרה זה שהן מותרות כיון שפציעה כזו יש לה רפואה על ידי סם.
אם היה אמורא
בגרסאות המאוחרות של התלמוד הוא מופיע כ'רב' פפא בר אבא רישבא. יש שרצו לזהותו אם רב פפא בר אבא, אך רבי יעקב צבי יאליש שלל זיהוי זה משום שרב פפא בר אבא חי בדור החמישי לאמוראים, ואילו רבי אבא היה בדור השלישי[3]. מאידך במספר כתבי יד קדומים של פירושי הראשונים הוא נזכר יחד עם רבא, בן הדור החמישי[4].
מאידך בגרסאות עתיקות רבות הוא מופיע כ'דבי' פפא בר אבא רישבא, שמשמעותו אנשי ביתו של פפא בר אבא רישבא[5]. רבי יחיאל היילפרין אף מעיר שרבי אברהם זכות לא החשיבו בספרו "יוחסין" בין שאר האמוראים. הוא מוסיף שגרסה זו מוכרחת כיוון שגם בגירסאות התלמוד כיום מובא הלשון שרב פפא בר אבא רישבא "באו" - בלשון רבים, לפני רבי אבא. וכן שלפני זה מוזכר בתלמוד "דבי יוסף רישבא"[6].
לקריאה נוספת
- הרב אהרן הימן, "רב פפא בר אבא רישבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1028, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ רבי נתן מרומי, ערוך השלם, אות ר', ערך רשבא (השני).וראו: הרב יצחק רצאבי, דברי חפץ - ט, מאמר רב בית בא, אות ג'..
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ד עמוד א'.
- ^ רבי יעקב צבי יאליש, בית ועד לחכמים, אות פ', ערך פפא.
- ^ רבי ישעיה דטראני, פסקי הרי"ד - חולין; רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, ערכי תנאים ואמוראים ח"ב, ערך יוסף רישבא.
- ^ דקדוקי סופרים - חולין; כך הגיה שם הגהות הב"ח.
- ^ רבי יחיאל היילפרין, סדר הדורות - חלק ב, אות ר', ערך רב פפא בר אבא רישבא.