רציונליזציה (פסיכולוגיה)
רציונליזציה היא מנגנון הגנה במסגרתו ניתנות סיבות הגיוניות לכאורה להצדקת התנהגות המונעת על ידי דחפים אינסטינקטיביים לא מודעים. זהו ניסיון למצוא סיבות להתנהגויות, במיוחד עצמיות. רציונליזציות משמשות להתגוננות מפני רגשות אשמה, לשמירה על הערכה עצמית ולהתגוננות מפני ביקורת. כאשר אדם משתמש במנגנון הגנה זה, הוא בודה הצדקות שעשויות לגרום לו להרגשה טובה יותר ביחס למעשה לא ראוי שעשה. התנהגות מתמשכת כזו עלולה לגרום לאדם לעשות כל מעשה שפל, ועדיין להחשב בעיני עצמו כאדם טוב ומוסרי. במקרים בהם אדם נאלץ לפעול בניגוד למצפונו, מנגנון זו מסייע לו להשקיט את המצפון, מה שעלול לגרום לו להמשיך לחזור על מעשים כאלה גם בנסיבות אחרות.
לרציונליזציה שני שלבים:
- החלטה, פעולה או שיפוט המתקבלים מסיבה נתונה, או ללא סיבה (ידועה) כלל.
- בניית סיבה טובה או הגיונית לכאורה, כניסיון להצדיק את המעשה לאחר מעשה (לעצמו או לאחרים).
רציונליזציה מעודדת התנהגות, מניעים או רגשות לא רציונליים או בלתי מקובלים ולעיתים קרובות כרוכה בהשערות אד-הוק. תהליך זה נע בין מודע לחלוטין (למשל כהתגוננות מפני לעג מאחרים) לבלתי מודע (למשל ליצור חסימה בפני רגשות אשמה או בושה פנימיים). אנשים עושים רציונליזציה מסיבות שונות - לעיתים מתוך אשליה של הכרה אמיתית של מניעיהם.
עם זאת, אין במנגנון הרציונליזציה כדי להסביר כל מסקנה אליה מגיע אינדיבידואל בנוגע להתנהגותו.
ראו גם
לקריאה נוספת
רולף דובלי, אמנות החשיבה הצלולה, תירגם: שמעון ובזגלו הוצאת ידיעות אחרונות
