שונית
שׁוּנִית (כנראה מן המילה שן; באנגלית Reef) היא סלע, טור סלעים, רכס חולי, ולעיתים עצמים מלאכותיים הנמצאים מתחת לפני המים או מתנשאים מעליהם ומהווים בית גידול לבעלי חיים ואורגניזמים שוכני קרקעית, מקור השם מריף ג'יי ווינטרפלד לניר.
שוניות רבות נוצרו מתהליך אביוטי; ריבוץ חול (דֶּפּוֹזִיצְיַת חול), סחיפת גלים החושפים סלעים מתוך הקרקע, ותהליכים טבעיים נוספים- אולם השונית הידועה ביותר היא שונית אלמוגים של האזורים הטרופיים אשר התפתחה מתהליכים ביוטיים (מיוצר כתוצאה מפעולתם של אורגניזמים חיים), השונית היא בית גידול של בעלי חיים ואורגניזמים שוכני קרקעית הבונים שלד גירי. שלדים אלה והחומרים הבונים אותם מצטברים ויוצרים מבנה קרבונטי קשיח. שוניות מלאכותיות כגון ספינות טבועות לעיתים נוצרות כדי להגביר מורכבות פיזית בקרקע חולית חסרת מאפיינים פיזיים, במטרה למשוך צוללים למקבץ של אורגניזם, במיוחד דגים.
שונית ביוטית
ערך מורחב – שונית אלמוגים
גורם ביוטי הוא כל גורם סביבה אשר כרוך בהימצאותם של אורגניזמים בסביבה. גורם אביוטי הוא כל גורם סביבתי כימי או פיזיקלי, דהיינו שאינו ביוטי.
קיימות מגוון שוניות ביוטיות, כגון שונית צדפות, אולם השוניות המסיביות והנפוצות ביותר הן שוניות האלמוגים הטרופיות. אף על פי שאלמוגים הם חלק מהתורמים העיקריים לשלד ולגוש החומרים אשר מכילות שוניות אלמוגים, האורגניזם העיקרי האחראי לבנייה וגדילת שונית האלמוגים, כנגד ההתקפה המתמדת של גלי האוקיינוס, הן האצות הסידניות (Coralline algae) ממערכת האצות האדומיות.
סוגי שוניות ביוטיות אלו הם בעלי שמות נוספים תלוי בפוזיציה של השונית ביחס לקרקע. סוגי השוניות כוללים:
- שונית שוליים - שונית המחוברת ישירות לרצועת החוף של אי או יבשת, או גובלת בה.
- שונית מחסום - שונית רציפה המתפתחת לאורך אדן יבשה ויוצרת רצועת גבול בין המים הרדודים בים למים העמוקים יותר, והתוצאה היא לגונה בין החוף לשונית. לדוגמה, שונית המחסום הגדולה.
- שונית אטול - שונית אלמוגים או רצף של איי אלמוגים המקיפים לגונה בצורת טבעת.
קדמת השונית היא חלקה החזיתי של שונית הפונה אל עבר הים הפתוח. על מדרון חזית השונית מצטברים משקעים המורבדים בכיוון הים הפתוח, בחזית השונית יוצרים את דרדרת (טאלוס) חזית השונית. בחזית השונית תתרכז אנרגיה גבוהה בעוד שבתוך הלגונה תהיה אנרגיה נמוכה יותר עם משקעי גרגירים דקים.
ב-1842 צ'ארלס דרווין הסביר את אופן היווצרות שונית אטול, על בסיס תצפיות שערך במהלך מסעו בן ה-5 שנים באוקיינוס השקט;
התאוריה של דרווין מתחילה באי וולקני שנכחד. 
לאחר שהאי וקרקעית הים נרגעים, צמיחת אלמוגים בונים שונית שוליים, לרוב כוללים לגונות רדודות בין היבשה לשונית העיקרית. 
כשמגמת הרגיעה נמשכת, שונית השוליים הופכת ל-שונית מחסום גדולה יותר ורחוק יותר מהחוף עם לגונות גדולות ועמוקות יותר בתוכה. 
לבסוף האי שוקע מתחת לים, ושונית המחסום הופכת ל-שונית אטול כשהיא הופכת ללגונה סגורה.
שונית גאולוגית
הגדרה
גאולוגים מגדירים שוניות ומונחים רלוונטיים (לדוגמה, ביוהרם, ביוסטרום, תל-סידני) כשהם משתמשים בפקטור המשקע, צורת המבנה הפנימי וההרכב הביוטי. אין קונצנזוס על הגדרה אוניברסלית יישומית אחת. להלן הגדרה שימושית המבדילה שוניות מתלים, שניהם נחשבים לתבניות משקעי-אורגניזמים: מאפייני המשקעים הנבנים באמצעות האינטראקציה של האורגניזמים והסביבה שלהם אשר להם יש תבנית סינופטית ומורכבות ביוטית השונה מזו הנמצאת בקצותיה ועל קרקעית הים המקיף אותה. שוניות מוחזקות באמצעות שלד מאקרוסקופי. שוניות אלמוגים הם דוגמה מצוינת לסוג הזה. אלמוגים ואצות סידניות גדלות אחת מעל השנייה ויוצרות שלד תלת-ממדי אשר משתנה בדרכים שונות על ידי אורגניזמים אחרים ותהליכים אנאורגנים. לשם השוואה, תלים חסרים את השלד המאקרוסקופי. תלים נבנים באמצעות מיקרואורגניזמים או אורגניזמים שלא מגדלים תבנית שלדית. תל מיקרוביאלי עשוי להיבנות ברובו או לחלוטין על ידי כחוליות (ציאנובקטריה). דוגמה מצוינת לביוסטרום (שיכבה סלעית דקה המורכבת ממרבצי חומר אורגאני) הנוצר באמצעות כחוליות מתרחשת בימת המלח הגדולה, ביוטה (ארצות הברית), ובמפרץ הכרישים במערב אוסטרליה.
לכחוליות אין שלד, והן כשלעצמן מיקרוסקופיות. כחוליות מעודדות שִׁקּוּעַ או הצטברות סידן פחמתי ועשויים לייצר גופי-משקעים ייחודיים בהרכבם הבולטים על קרקעית הים. כחוליות יוצרות תלים כשהן נמצאות בשפע ולפני התפתחות אורגניזמים מאקרוסקופים קונכייתיים, אולם הם עדיין קיימים היום (סטרומטוליטים הם תלים מיקרוביאלים עם מבנים פנימיים מרובדים.) לדוגמה - חיטחבים וחבצלות ים הם התורמים הנפוצים למשקעים הימיים בתקופת הקרבון מיסיסיפי, והם יצרו תלים שונים מאוד. חיטחבים הם קטנים והשלדים של חבצלות הים מתפוררים. אולם אָחוּ של חיטחבים וחבצלות ים עשויים להתמיד עם הזמן וליצור גופים ייחודיים בהרכבם של תבליטי משקעים.
רצועת הפרוטרוזואיקון מכילה עדויות של מיקרוביאליים ככל הנראה במבנים של שטיח או כיפה בדומה למורכבות שוניות הסטרומטוליטים[1].
צורות גאולוגיות של שוניות
שוניות עתיקות מחופרות בתוך מקטעים סטרטיגרפיים שהן מעניינות במיוחד גאולוגים, מאחר שהן מספקות מידע סביבתי קדום על מיקומם בהיסטוריית כדור הארץ. בנוסף, מבנה שוניות בתוך רצף של סלעי משקע מספקים חוסר המשכיות שעשוי לשמש כמלכודת או צינור עבור דלק מאובנים או מינרליזציה נוזלית בנקודה בה הם הופכים לנפט או לעפרה.
קישורים חיצוניים
- Shears N.T. (2007) Biogeography, community structure and biological habitat types of subtidal reefs on the South Island West Coast, New Zealand. Science for Conservation 281. p 53. Department of Conservation, New Zealand
הערות שוליים
