שחיתות בישראל
מקרי שחיתות התקיימו במדינת ישראל מאז קומה, ועד היום. בין פרשיות השחיתות שפורסמו במאה ה-21 נמנות פרשת השחיתות בפרויקט הולילנד, פרשת השחיתות בישראל ביתנו, תיק הרבנים ופרשת מלכה לייפר.
השחיתות נחלקת לשני סוגים: שחיתות שלטונית ושחיתות עסקית.
שחיתות שלטונית
ערך מורחב – שחיתות שלטונית בישראל
במדד תפיסת השחיתות של Transparency International לשנת 2021 קיבלה מדינת ישראל ציון 59 בדירוג מ-0 עד 100, כאשר 100 מציין מדינה ללא שחיתות. ישראל מדורגת במקום ה-36 מתוך 180 המדינות במדד. משנת 2016 הציון במדד זה יורד מעט בכל שנה[1]. הארגון ציין כאירועים המצביעים על שחיתות שלטונית את המחאה נגד בנימין נתניהו ואת משפט נתניהו[2].
בשנת 2008 הצטרפה ישראל לאמנת האו"ם נגד שחיתות[3].
שחיתות עסקית
הארגון הדני GAN Integrity מפרסם מדד לשחיתות עסקית לפי מדינות. בדו"ח לשנת 2020 נכתב: "שחיתות אינה מהווה בעיה עסקית בישראל. במגזר השירותים הציבוריים קיים סיכון בינוני לשחיתות, אך השחיתות אינה ממוסדת באף אחד מהמגזרים במדינה. הממשלה הקימה מסגרת משפטית מקיפה למאבק בשחיתות והאכיפה יעילה. חוק העונשין מתייחס לעבירות שחיתות רבות, בהן שוחד, סחיטה, מעילה וניצול לרעה של תפקיד. מקרים של שחיתות שלטונית זכו לפרסום רב. המקרים נחקרו והאשמים, פקידי ממשל בכירים, נשפטו וקיבלו עונשי מאסר."[4]
מערכת בתי המשפט בישראל נחשבת על ידי אנשי עסקים בין-לאומיים כבעלת סיכון נמוך לשחיתות. עם זאת, נרשמו מקרים רבים של שחיתות במגזר הציבורי[5]. אנשי עסקים דיווחו על תשלום שוחד בתמורה לגישה לשירותים ציבוריים, ועל קשיים בירוקרטיים המחריפים את הבעיה.[6][7]
להלן מספר מקרים ידועים של שחיתות עסקית:
- יורם אוברקוביץ', יו"ר ועד העובדים של חברת החשמל ועסקן ספורט ישראלי. הורשע ב-1997 בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, לאחר שהשתמש בכספי תאגיד לשכור חוקרים פרטיים למטרות פרטיות. הוא נידון לשנת מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 ש"ח.
- דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים בישראל. ב-2013 הורשע בעיכוב דרכונים של עובדים זרים ובהעסקתם של העובדים שלא כדין. נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים וקנס בסך 175 אלף ש"ח.
- ג'קי בן-זקן, איש עסקים. הורשע בשנת 2015 בשמונה עבירות של השפעה בתרמית על ניירות ערך, בקשירת קשר לביצוע פשע ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ונדון ל-26 חודשי מאסר בפועל וקנס של 800,000 ש"ח. ב-2016 הורשע במתן שוחד לשר בנימין בן אליעזר, ונדון ל-4 חודשי מאסר בחפיפה למאסרו הקודם.
- דני דנקנר, מנכ"ל אריסון השקעות, ויו"ר דירקטוריון בנק הפועלים. ב-2015 הורשע בשוחד, בהלבנת הון, הפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר בתחבולה, ונגזרו עליו שנתיים מאסר.
- נוחי דנקנר, איש עסקים. הורשע ב-2016 בעבירות על חוק ניירות ערך ועל חוק איסור הלבנת הון ונידון לשלוש שנות מאסר.
- דן כהן, היה בשנים 1978–1981 שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובין השנים 1991–2001 מילא תפקידים בכירים בחברת החשמל לישראל. בשנת 2009 הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של קבלת שוחד ומרמה. נמלט מישראל ובשנת 2013 הוסגר לישראל מפרו, הורשע ונידון לשש שנות מאסר, ולקנס בסך 10 מיליון ש"ח.
- חברת סימנס שילמה שוחד לבכירים בחברת החשמל לישראל על מנת לקדם את זכייתה של סימנס במכרזים לאספקת טורבינות ומוצרים אחרים מתוצרת החברה. ב-2017 הורשעו חמישה בכירים בחברת החשמל בעבירות שוחד והפרת אמונים, וחברת "סימנס ישראל" הורשעה בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, והוטל עליה לשלם פיצויים בסך 160 מיליון ש"ח[8][9].
ראו גם
- המחאה נגד בנימין נתניהו
- משפט נתניהו
- היום הבין-לאומי למאבק בשחיתות
- האמנה נגד שחיתות
- אמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
לקריאה נוספת
- אסף מצקין, קרוב מדי לקצה: סיפורה של השחיתות הישראלית, תשע"ב - 2012
הערות שוליים
- ^ 2021 Corruption Perceptions Index - Explore Israel’s results, באתר Transparency International, 2021 (באנגלית).
- ^ When the mighty fall, באתר Transparency International, 15 בינואר 2021 (באנגלית).
- ^ מאבק בשוחד ובשחיתות, באתר GOV.IL
- ^ Israel Corruption Report, באתר "GAN Integrity", אוגוסט 2020 (באנגלית).
- ^ עו"ד עדנה הראל-פישר, טוהר מידות ומניעת שחיתות בתכנון ובבנייה בשלטון המקומי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ "Israel Corruption Report". Business Anti-Corruption Portal. באוגוסט 2016. אורכב מהמקור ב-14 בספטמבר 2016. נבדק ב-2 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link) - ^ אריאל פינקלשטיין, המעורבות הממשלתית כמחולל השחיתות המרכזי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25 ביולי 2021
- ^ גור מגידו, פרשת השוחד בחברת החשמל: סימנס העולמית תשלם 160 מ' ש', באתר גלובס, 2 במאי 2016.
- ^ יסמין גואטה, בכירים בחברת החשמל לקחו שוחד של מאות אלפי שקלים - אבל התיקים נסגרו בהסדרי טיעון, באתר TheMarker, 9 במרץ 2017.
