שיחה:בג"ד כפ"ת/ארכיון

כללי המסורה

ואף אני אענה כנגד המברכים, אשמח אם יש מבין המכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ שיש לו יד ורגל בכללי הניקוד. אביר על סוס (שיחה) 11:56, 6 באפריל 2021 (IDT)

אביר על סוס יישר כח גדול על היוזמה. התחלתי לערוך. תרגיש חופשי לבטל מה שלא נראה לך. דויד (שיחה) כ"ד בניסן ה'תשפ"א 17:55 (IDT)

דויד ממליץ מאד לעבור על דקדוק אליהו בהוצאת מוסד הרב קוק עם הערות שוליים של הרב שילוני.

לא התנסחתי נכון במפיק, אבל הכוונה שכמו שהאות ה"א מודגשת במפיק היא נשמעת, כך גם באותיות וא"ו ויו"ד שכשהם באות בחולם או בחיריק הם לא נשמעות כי אפשר לקרוא את המילה גם אם הן לא היו, ורק כאשר הם נשמעות כדוגמאות שציינתי זה נקרא מפיק. אביר על סוס (שיחה) 18:59, 6 באפריל 2021 (IDT)

אביר על סוס אני לא מכיר את הספר הזה. כוונתך ברורה ללא ספק. היום גם נתקלתי במנחת שי שקורא לאות ו' עיצורית בסוף מילה "מפיק". אבל למיטב ידיעתי זה לא מקובל לקרוא לזה כך. במקום זה כתבתי לפני כן בהגדרה (בהערה) שבאות אה"וי עיצורית בסוף מילה אין בכלל את הכלל הזה. לדעתך כעת צריך לתקן משהו בנושא? דויד (שיחה) כ"ה בניסן ה'תשפ"א 17:16 (IDT)

מקובל זה לא אבל זה נכנס תחת הכלל הזה. תסתכל גם בקונטרס של הרב כללי יהו"א שהובא בקישורים חיצוניים. אביר על סוס (שיחה) 17:40, 7 באפריל 2021 (IDT)

אביר על סוס ראיתי ייש"כ, אני מבין שזה מחלוקת, כי לדוגמא הרב ניסן שרוני בספר אם למקרא ור' אליהו גמליאל בספר אמרי לשון וכו' - כותבים בפירוש לא כך, וכן העולם לא קורא למפיק אלא רק באות ה' (גם בערך מפיק (לשון) כתוב שזה רק באות ה'). אני מציע אם כן להוסיף את ההבנה שזה נכנס תחת כלל מפיק ולא תחת הכלל הראשי בהערה, ובע"ה אשכתב גם את הערך על מפיק ואכניס את זה גם כפסקה שם. מה דעתך? דויד (שיחה) כ"ה בניסן ה'תשפ"א 17:56 (IDT)

אז אם כן, כדאי לציין את שתי הדעות. אביר על סוס (שיחה) 18:05, 7 באפריל 2021 (IDT)

דחיק ואתי מרחיק

לדעתי אנחנו צריכים לחלק אותם לשני כללים שונים, ולציין את המוסכם ששונה ביניהם. אביר על סוס (שיחה) 19:19, 6 באפריל 2021 (IDT)

אביר על סוס לא ידוע לי שיש משהו שמוסכם ששונה ביניהם, אבל בע"ה היום אצליח להתיישב על הנושא בספרים יותר בעומק. דויד (שיחה) כ"ה בניסן ה'תשפ"א 17:17 (IDT)

בעברית המודרנית

אביר על סוס, למה התכוונת בפסקה של "בעברית בת זמנינו"? לאדקמיה העברית ללשון? דויד (שיחה) כ"ו בניסן ה'תשפ"א 00:30 (IDT)

אכן. אביר על סוס (שיחה) 00:40, 8 באפריל 2021 (IDT)

תראה את מה שהוספתי הפסקה הזו, ובעיקר את הקישור האחרון שהוספתי ב"קישורים חיצוניים". דויד (שיחה) כ"ו בניסן ה'תשפ"א 01:19 (IDT)

רוצים עזרה?

אביר על סוס ודויד יש לי מעט ידע ב"ה בנושא. האם תרצו שאעזור או שתעדיפו בעצמכם. פשוט הרבה זמן לא נערך הערך כנראה מחוסר זמן פנוי. אברהם אבנר (שיחה) 13:27, 5 במאי 2021 (IDT)

אברהם אבנר תמיד שמחים לעזרה. המכלול הוא של כולם. דויד (שיחה) כ"ג באייר ה'תשפ"א 15:07 (IDT)

זה אכן ערך מורכב הדורש זמן, הושע את ישראל. אביר על סוס (שיחה) 19:51, 5 במאי 2021 (IDT)

דויד בודק נא לי מה כתבו בן אשר ורס"ג על האות ר' של ימינו אם היא הדגושה או הרפה. למיטב זכרוני לא ידוע מה נשתמר אבל אם ככה כתוב זה חידוש בעיני. אברהם אבנר (שיחה) 20:21, 5 במאי 2021 (IDT)

אברהם אבנר רס"ג כותב "ועניין כפילות הריש הוא לטברינים במקרא, ולבבלים בדבורם לא במקרא...אבל מנהג הבבלים בזה כבר חקרנום ולא מצאנו להם כלל הכוללם". בן אשר כתב כללים מתי הוגים רפי ומתי דגש, ומשמע שרוב המקומות הם בדגש. דויד (שיחה) כ"ה באייר ה'תשפ"א 19:30 (IDT)

הכרעת המבינים

העורכים המבינים צריכים לפתוח דיון מנומק בו נדון: א. איך למנות את מספר יוצאי הדופן האם דחיק ואתי מרחיק ביחד או בנפרד. והאם מונים את היוצאי דופן על דרך הזרות בפ"ע (לכאורה לא כי הוא יוצא דופן אז איך הוא יהיה כלל....) ואיך לציין את הדעה השניה. ב. האם זה דגש חזק או דגש קל. ואיך לציין לדעה השניה. ג. מה הכללים?... ואיך לציין את הדעה השניה. אברהם אבנר. אבקש מחילה מהרב דויד נר"ו (אשר בהזדמנות זו אשאל אותו על האות י הנוספה על הרגיל. אומנם מצאנו הרבה בתנך כמו בכל ספר דברי הימים א וב. עמוס [ב פעמים כמדומה] ועוד כמה פעמים בנך. מנאם הרב מאזוז באחד מספריו) על אשר עיוותתי בערך כמה דברים ורק אחכ שמתי לב אליהם. אציין שאני רכשתי את רוב הידע שלי מספר לחם הבכורים של רבי שאול הכהן (לפני כ180 שנה) ומהרב מאיר מאזוז בדרשותיו ובשיעוריו ומההקדמה שלו לתיקון קוראים איש מצליח. ומעט מכמה ספרים של קדמונים אבל רק קצת. וכנראה יש בזה כמה דעות כאשר יראה הרואה. ואכן הנושא סבוך. אברהם אבנר (שיחה) 00:50, 11 במאי 2021 (IDT)

מבטא הרי"ש

לגבי מבטא הרי"ש: א. לא ברורה לי ההתייחסות לרי"ש רפה ודגושה, אחר שרי"ש לעולם רפה. ב. יש לציין שכיום מקובל לומר שהמוצא של רי"ש הוא או גרוני או מהחיך, אבל יש בזהר [ומובא גם באבן עזרא] שמוצא הרי"ש מהשיניים, וצ"ע. --עזרא ט. (שיחה) 18:54, 12 בינואר 2022 (IST)

עזרא ט. א. ההתייחסות לרפה ודגוש היא משום שהיא מובאת עם האותיות הכפולות ממילא יכול להיות שהיו 2 ביטויים בעבר, בכל מקרה מחקתי את המשפט הזה מטעמים אחרים. ב. לדוג' בספר הגיוני הגייה הסביר מדוע היא נקראת שיניים בעוד ביטויה הוא בעצם מהלשון או מהחיך (איני זוכר בדיוק כעת), בכל מקרה אשמח לראות מקור לכך שהיא מהגרון. דויד (שיחה) כ"ט בסיוון ה'תשפ"ב 01:32 (IDT)

תשאל כל רוסי או דרום אמריקאי :)--עזרא ט. (שיחה) 09:11, 28 ביוני 2022 (IDT)