לא ניתן לעריכה
חלק מתכני אתר זה מקורם בוויקיפדיה העברית. דף שמצויין בסופו ו/או בתחילת הגרסאות הקודמות שלו כי מקורו בוויקיפדיה העברית, הטקסט בדף מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0. (ניתן לעיין שם בדף המקורי, וברשימת התורמים).
תכנים אחרים שנוצרו באתר זה ומתפרסמים בו בלא שמצויין עליהם במפורש אחרת - כל הזכויות עליהם שמורות למכון חכמת התורה (בע"מ, חל"צ), המכון מעניק רשות לשימוש אישי (לא מסחרי ולא ציבורי) בתכנים אלו. יתכן וישנם תנאים נוספים, ראה הבהרה משפטית.
מישהו. ידוע שהדיאלקטיקה שלו (מבחינה תאולוגית) סותרת את היהדות- דהיינו שרוח ההיסטוריה בכוליות שבה, תביא את האנושות לתבונה (סינתזה) בסוף.
שהרי לשיטתו היהדות ח"ו היא חלק (מהתזה והאנטיתזה) והנצרות היא התבונה (סינתזה) ח"ו.
צריך לתקן פה הרבה דברים.
(אפי' שר' חיים דוד הלוי בספרו 'עשה לך רב' חלק ד' משתמש בכלי זה מ"מ הוא נוטה שם לסברתו של דיוויד יום למושג 'לחזות את אחרית...' וכן ידוע לי שהראי"ה קוק השתמש במושג זה, אבל לא לגבי ה'היסטוריה' אלא כלפי התייחסות נכונה לחילונים )
מה הקשר? בוודאי שזה עניין תיקון עולם במלכות ש-די, להיות כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים כבראשונה, ויאתיו כולם לעבדו, ויכירו שם מלכותו, וכו'.
כל החלקים השונים של צלם האלוקים, שמתבטאים בעמים השונים ובאידיאולוגיות השונות בהיסטוריה - שלא בשלמות, יתאחדו יחדיו לכדי אנושות אחת, ועם ישראל יהיו הכוהנים. וכל ספרי הנביאים (בעיקר ישעיה) מלאים בזה העניין עד מאוד. והדברים מפורסמים ואין להאריך בביאורם או בהוכחתם, וכן יראה כל הפוקח עיניו לראות את היסטורית מאת השנים האחרונות. בטוחני גם שאם ננסה לדמיין עולם שבו שולטת הסינתזה של הכול - תמצא איזון כמעט שלם בין התכונות האנושיות השונות. (באיכות ולא בכמות, כלומר וודאי שייחסר ממד הרוממות, וכל החלקים יהיו במינון הנכון אם כי מעט מדי מכולם בהתאמה.)
אלא שדעתו של הגל על היהדות (שלא הובאה בערך) לא הייתה נכונה כלל. ומה איכפת לך מדעותיו בעלמא? העיקר מה שכתוב בערך, דהיינו עיקר שיטתו ולא יישומה הקונקרטי, וזה וודאי אמת.
וכן ידוע שר' נחמן קרוכמל הושפע מאוד מהגל מ"מ לפי רבידוביץ הוא היה שונה למעשה מהגל שהרי לפי הגל המדינה עצם השתלטותה היא המטרה העליונה של קיום האומה ואילו רנ"ק סובר בדיוק את ההפך בהתחזקותו של החלק הרוחני על החלק הממשלתי היא מהווה את תמצית קיום האומה.
השאלה בהצגת הוגי דעות (או הוזי..) גויים, האם עדיף לעמת אותם עם המידע שלנו או רק לתייג שוב ושוב שזו דעתם האישית, היא שאלה שקשה להכריע בה.
מכיון שבטקסט המקורי אין השוואה בד"כ לידיעותינו, אנו מניחים את המצב כך, גם כי יתכן שזה המצב האידיאלי.
התיוג בכל עת כי זו דעתו בלבד, נעשה גם בטקסט המקור, אנו מוסיפים מעט תיוג כזה לפי הצורך.
למעשה, הגותו היא דבר אחד, והתרגום שהוא נתן לה היא דבר קצת נפרד. עכ"פ כלפי שאלת היחס של היהדות והנצרות.
אז גם 'הגליאן' יהודי יאמר כמותו, רק יגיד שההיסטוריה מובלת בידי האלוקים אל שלמות והתפשטות ההכרה שבבסיס היהדות - על כל העולם. וכדברי הרמב"ם.
המצב הנתון הוא סביר לדעתי, אשמח לשמוע דעתך שוב.
אני חושב ששאלתך מאוד הטרוגנית ולא קלה לפיצוח.
מ"מ אנסה להאיר כמה נקודות שאולי יוכלו לתת סוג של התחלה ופתח, ומכאן תוכל לקחת את זה הלאה, אני בא מתוך נקודת הנחה ש'המכלול' בא לתת מענה לציבור וקהל יעד מסוים שבעיקרו אמון על שמירת אורח חיים דתי ותורני ולכן הסינתזה בין החומר הקיים לקו התורני (פילוסופיה יהודית וכדו') מהווה סוג של נוחות לקורא הממוצע אשר כפי שהזכרתי לעיל אמון על רוח התורה והמצוות וממילא איני רואה בכך שום בעיה.
מ"מ במהות החיבור בין 'אתונה לירושלים' לע"ד יש סוג של אידאלים- וכוונתי בזה לרוח החיבור,כשראיתי את מה שכתבת, ישר נזכרתי בדבריו של הגר"א (בכמה מקומות) על רוח המדעים, על חכמת המוסיקה, על חכמת המשולשים וכו' וכפי שביטא זאת להדיא תלמידו ר' ברוך שיק משקלוב בהקדמתו לספרו התרגומי לאוקלידוס "כי התורה והחכמה נצמדים יחד...". ובסיפורו של ר' יונתן זקס 'השותפות הגדולה' מביא המחבר את הבעיתיות שהייתה לנצרות ליישם יעד זה והביטוי הכי גדול לבעיה זו הייתה במעשה הידוע לשמצה 'ציד המכשפות' במאה ה-19 כלפי אנשי רוח ומדע. היהדות לא סובלת מתכנים הכביכול זרים לה, רק צריך למצוא את הסילוגיזם בין שתי צורות החשיבה ולפארה בכלים תורניים.
אתה צודק בדבריך.
המכלול בנוי על הביטוי המעשי הרחב של 'השקפת היחוד' - חיבור של עולם הרוח והידיעות שהועברו במסורת, עם עולם המעשה והטיפול בהשגת צרכי העולם.
גישה זו מכתיבה כי אדרבא, הבה ונכניס את דברי חכז"ל אל ערכי הפילוסופיה והפסיכולוגיה.
אולם המצב הרגשי של קהל היעד, על אף היותו שומר תורה ומצוות ברמה מעשית המחברת בין המושכל למעשה, עדיין, בערכים העוסקים במושגים מעולם החכמה הגויי, השפה מספיק שונה ובלתי מוכרת בשביל ליצור רגש מנותק מעולם הרוח שלנו.
אז ברור שהמצב האידיאלי הוא כן ליצור סינתזה בין השנים, אולם במצב הנתון, הכנסת חומר תורני לערכים האלו יכולה להיות רק בניסוח זהה לשאר הערך, וצריך ניסיון ושליטה רבה בחומר הקיים בשביל ליצור את הסינתזה ברמה מקצועית מספקת. אחרת, המצב רק יורע ב'מס השפתיים' שיוענק ל'דת' בצורה חובבנית, שתביא בסוף לזלזול ותיוג מוטעה.
למעשה מה שכתבתי למעלה הוא שהפתרון המומלץ צריך להיות רוחבי, ובעל גישה אחידה במכלול הערכים. לכן גם אם יוחלט על מגמת שכתוב והוספת תוכן ברמה עמוקה כזו, אמליץ להמתין עם זה עד סיום סופי של שלב הייבוא, וסיום כמעט סופי של שלב סינון התוכן הבעייתי.
נשמח לראותך עורך בעריכות שבתחומי התעניינותך. עריכה אספקלרית מוצלחת במכלול היא על ידי איבחון של הרגש הפנימי שיש לך כקורא של תוכן קיים, וניסוח מחודש של התוכן האובייקטיבי בצורה שתגרום לרגש רצוי אחר.
ונראה שיש לך את הרגישות הזו.