שיחה:טעמא דקרא/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

משך חכמה (שיחהתרומות)

חוות דעת מכלולאי פעיל

הוספתי כעת בענין מתי כולם מודים שדורשים טעמא דקרא

האם הוספת הדברים דרושים לעשותן קטע בפני עצמו

וא"כ נא לעשות כי אינני בקי בדבר זה.

טעמא דקרא מושג תלמודי ?

15
משך חכמה (שיחהתרומות)

טעמא דקראעברית: טעמו של המקרא) הוא מושג תלמודי, ופירושו הסבר לציווי מקראי שטעמו אינו מופיע במקרא. ההסבר ניתן על פי סברה.

טעמא דקרא מושג תלמודי

המשפט הזה כלל וכלל לא מיושב על לבי

האם ביאור של המילים טעם המקרא בארמית הופך אותו למושג תלמודי??

שמש מרפא (שיחהתרומות)

היותו מושג שנעשה בו שימוש בתלמוד הופך אותו למושג תלמודי.

משך חכמה (שיחהתרומות)

גם לשיטתך שכל דבר שהתלמוד משתמש בו הוא מושג [ניתן לדון בעצם הדבר]

מותר לתלמוד להשתמש במושגים תורניים וזה לא הופך אותו למושג תלמודי

עיין בתשובתי לאפרון ולמישהו

משך חכמה (שיחהתרומות)

לא הבנתי שום מילה בתשובה שהשיבות

דבר ראשון צריך לדעת

מה זה מושג תלמודי ?

אנא תועיל להסביר לחברי המכלול מה פירוש צמד המילים "מושג תלמודי"

מישהו

מקוה

אפרון

מישהו (שיחהתרומות)

"טעמא דקרא" זה "מושג". יש מחלוקת האם דרשינן "טעמא דקרא" או לא. אם אתה בא להסביר למישהו מה זה "טעמא דקרא" אז ההסבר שלך הוא לא רק תרגום מילולי "טעם של התורה" אלא זה "מושג" בדומה להמוני מושגים אחרים שיש בתלמוד.

אפרון (שיחהתרומות)

אכן

משך חכמה (שיחהתרומות)

לכבוד

מישהו אפרון

ביקשתי דבר פשוט

הגדרה של המילה מושג


הנה התגובה של מישהו

ואדון בה משפט משפט

"טעמא דקרא" זה "מושג". השאלה שלי מה זה מושג. ?

יש מחלוקת האם דרשינן "טעמא דקרא" או לא. מסכים.

אם אתה בא להסביר למישהו מה זה "טעמא דקרא" אז ההסבר שלך הוא לא רק תרגום מילולי "טעם של התורה" אלא זה "מושג". השאלה שלי מה זה מושג ?

בדומה להמוני מושגים אחרים שיש בתלמוד. לא כתבת כאן שום דוגמא.


וכעת אסביר את דעתי.

אי עביד לא מהני זה מושג תלמודי.

כל שאינו בזה אחר זה אפי' בב''א אינו זה מושג תלמודי.

מיגו דזכי לנפשיה זכי לאחריני זה מושג תלמודי.

בכל אלו ובעוד רבים אחרים התלמוד חידש דבר שלא כתוב בתורה

ואכן שמו ראוי לו בכבוד ובדין מושג תלמודי


אבל בטעמא דקרא איני רואה שום מושג חדש.

יש טעם שהתורה כתבה

והשאלה היא אם הטעם נפק''מ להלכה או לא אבל התלמוד לא חידש כאן שום דבר חדש אלא רק הודיע שי''א שהטעם נפק''מ להלכה וי''א שלא נפק''מ להלכה

ואם כבר מתעקשים לקרוא לזה מושג

אז צריך לקרוא לו מושג תורתי או תורני

כי התלמוד בסך הכל מודיע שיש אחד מן התנאים שסובר שיש כאן מושג תורני

אבל אין כאן שום מושג תלמודי.

אבל לענ''ד אין כאן לא זה ולא זה

והאמת שאני אפי' לא מבין למה שיש שמתקשים להבין את זה

וההסבר היחיד שיש לי הוא כח ההרגל שכך התרגלו לחשוב.

מישהו (שיחהתרומות)

יש הרבה מלים או פעלים "פשוטים" שהם הפכו להיות "מושגים". אם תרצה המחשה מה זה מושג אפשר אולי לומר שביטוי שזכאי לערך אנציקלופדי הוא מוגדר כ'מושג'.

למשל "גאוה" היא "מילה", אבל היא גם "מושג". אז לא נקרא לגאוה "מושג תלמודי" כי המושג הזה קיים בכל מקום, משא"כ "טעמא דקרא" הוא מונח שמופיע רק בתלמוד (או באלו שדנו במושג הזה בעקבותיו).

אם תעביר את הילד שלך קורס מורחב של ראשי פרקים על "מושגים בתלמוד", הגיוני מאוד ש"טעמא דקרא" יהיה אחד מהם.

משך חכמה (שיחהתרומות)

תשובתך תשובה לענין

אני לא אומר שאני מסכים עם התשובה

אך התשובה היא בהחלט תשובה לענין

ויש טעמא דקרא בדבריך.

טעם לטעום ממנו ולחשוב ולהתבונן בדבריך

ויתכן להחליט כדבריך לאחר ההתבוננות.

כי בסך הכל... המושג מושג תלמודי הוא עצמו לא מושג תלמודי...

כך שפלוני בהחלט יכול לחשוב ולפרשו כך ואלמוני יכול לחשוב כך

ועיקר הדבר הוא איך שמקובל בציבור לפרש את המילה מושג תלמודי,

כי המכלול הוא העברת מידע לצבור לפי מושגי הציבור מה שרגיל להשתמש בהם

ואסיים במילה אחת

אשריך.

ספרי קודש (שיחהתרומות)

לא סיימת במילה אחת אלא ב4.

אולי לא שמת לב אבל לא נהוג להגיב בדף שיחה בתגובות ארוכות, ובפרט על ענין שולי. או אולי שמת לב אבל...

משך חכמה (שיחהתרומות)

בענין הסיומת

סיימתי במילה אחת והיא

אשריך


בענין שולי

אני לא נפגע

אבל כדאי לך לדעת שיש אנשים שנפגעים כאשר אומרים להם שהנושא שחשוב להם הוא ענין שולי.

וכל אחד מאתנו יש לו עניינים שלעצמו הם חשובים ולזולת לא

והמכלול כשמו מכלול עורכים


בענין האריכות

מי שמעניין אותו לא הפריע לו מה שהארכתי ואדרבה הוא רואה כאן תועלת.

מי שלא מעניין אותו באמת זה מפריע לו כי הוא לא רוצה להכנס לענין אז פשוט תדלג עליהם ואל תגיב כלל וכלל.


בענין מה שסיימת בשלוש נקודות [...]

לא הבנתי הרמיזה שלך

ספרי קודש (שיחהתרומות)

מה דעתך על מנהג המקום? יש לזה ערך?

משך חכמה (שיחהתרומות)

אי נהוג נהוג.

מישהו (שיחהתרומות)

"ועיקר הדבר הוא איך שמקובל בציבור לפרש את המילה מושג תלמודי,

כי המכלול הוא העברת מידע לצבור לפי מושגי הציבור מה שרגיל להשתמש בהם"

ולעיל:

"וההסבר היחיד שיש לי הוא כח ההרגל שכך התרגלו לחשוב."

לגוש"ע לא יודע אם הייתי מנסח כך מעצמי, עכ"פ הדיון הספציפי כאן לא כ"כ חשוב..)

משך חכמה (שיחהתרומות)

מה שכתבתי הוא על פי דבריך

"שכך מסבירים לילד בקורס למושגי התלמוד".

זה מה שאתה חידשת לי בקו המכלול.

בבא קמא (שיחהתרומות)

בשעטו"מ הרחבתי את הערך והוא נהיה עם תוכן עניינים זוהי תרומתי הצנועה כמשתמש חדש, בתודה בבא קמא

משך חכמה (שיחהתרומות)

תודה רבה על הרחבתך

אמנם הרגשתי חוסר שלא הובא אפילו דוגמא אחת במחלוקות רבי שמעון ורבי יהודה

אין נושאים ישנים יותר