בר"ן נדרים כח מציין את דעת רבי משה קרטבי בעניין הסוגייה שם, השאלה האם זה הרמב"ם שנקרא בערבית: מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי. ואם כן למה הר"ן שינה את לשונו שכותב תמיד רמב"ם כך.
שיחה:רמב"ם/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שאלה יפה.
אך דומני שאין מקומה כאן,
אלא תמצא נחת בפורום לתורה או בפורום אוצה"ח.
בברכת הצלחה
בקשת חכמה אין ספק שהרמב"ם הושפע מאחרים, אני לא מבין למה למחוק את זה, זה לדעתי חלק ממעלותיו של הרמב"ם ולא חסרונותיו, ללמוד לקחת את הפרי ולזרוק את הקליפה.
כנראה שהטרמינולוגיה שלנו שונה.
איך שאני מבין "השפעה" פירושו קבלת מרות במובן מסוים.
וגם אם אתה צודק, יש לזה צליל כפי שאמרתי.
אפרון האם יש לזה אח ורע בהמכלול, לציין בתבנית "הושפע מ..."?
אם זה מופיע בתבנית כנראה שיש, ואכן אצל פילוסופים רבים ומפורסמים מצוינת ההשפעה ממי ועל מי .
אני מקל את דבריך כהנחה זמנית, קודם בדיקה. אולם אם יוברר שאיך לך אח ורע, נוכל להיתלות בכלל זה - כדי למחוק את השורה האווילית הזאת.
[נכון שהושפע מהם, ואין בכך פסול, כי "חכמה בגויים תאמין". אבל לציין זאת ב"תבנית" שזה סוג של כרטיס ביקור, עושה עוול לאחד מגדולי רבותינו הראשונים.
זה כמו לציין בתבנית של הרב שטינמן, את שם המורה הגויית שלו, בבית הספר הגויי שם למד בקטנותו].
זכותך לוודא את טענתי. [זה כבר פולמוס קדום שלך עם עורכים אחרים].
הנקודה הזאת, אם יש תבנית על מושפעים? לא מכיר פולמוס כזה.
למה כל הדוגמאות הם יהודים כופרים?
לא ראית את המשפט לפני "כמעט כל הוגה יהודי שקם אחריו", כל היהודים המאמינים הושפעו ממנו כך שאין אפשרות לפרטם, החידוש הוא ב...
מקוה שהבנתי את שאלתך.
הם גם יהודים הוגים
מסכים שראוי לציין אותם שזה חידוש אצלם אבל גם ראוי לציין בולטים שדרך לימודם מבוסס על תורת הרמב"ם בין באמונה בין בהלכה כגון הרוגוצ'ובר הגר"ח רב קאפח
אפשר גם לראות את זה הפוך, ציונם של (רבנים) ספציפיים שתו"מ זה הפחתת המשמעות של מי שהוא השפיע עליהם.
שומע
אבל נראה לי שגם ראוי לציין שהוא גם השפיע פסק הלכה
המידע שציינת נמצא בתוך התבנית פילוסוף, בערך עצמו כתוב "תפארת גדולתו, וגולת הכותרת של הגותו ההלכתית היא יצירתו המונומנטלית משנה תורה".
עיינתי בפירושו לאבות ה, ו המצויין שם כמקור, ולא מצאתי דבר בעניין.
תוקן.
משה מ, בפרויקט השו"ת - בר אילן. מובא כך "ספר חרדים מצות התשובה פרק ג וכן מצאתי בסוף שטה אחת שהעתיקה הנעלה רבי שמואל בר אברהם שקייל ז"ל בעכו מכתיבת יד הרב רבינו משה מאור הגולה כך היה כתוב שם וגם זה מצאתי בסוף הספר מכתיבת הרב ומלשונו בליל אחת בשבת בארבעה ימים לירח אייר נכנסתי לים וביום שבת עשירי לאייר שנת חמשה ועשרים עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים ונדרתי עלי ששני הימים האלה אצום בהן ואנהוג בהם תענית צבור שלם אני ואנשי ביתי וכל הנלוים עלי ואצוה על בני לעשות כן עד סוף הדורות שיצאו מחלצותם ויתנו צדקה כפי כחם ומנדר שאהא אני יושב לבדי בעשירי באייר לא אראה אדם אלא מתפלל וקורא כל היום ביני לבין עצמי וכשם שלא מצאתי בים אותו היום אלא הקדוש ברוך הוא כך לא אראה אדם ולא אשב עמו אלא א"כ לאנסי, וליל אחת בשבת שלשה ימים לירח סיון יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל ויום זה נדרתי שיהא יום ששון ושמחה ומשתה ומתנות לאביונים אני וביתי עד סוף כל הדורות וביום שלישי בשבת ארבעה ימים לירח מרחשון שנת ששה ועשרים ליצירה יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום ה' ו' ימים לירח מרחשון ובאחד בשבת ט' בחודש יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי שבח לאל ית' על הכל, ושני הימים האלו שהם ששי ותשיעי במרחשון נדרתי שיהיה לי כמו י"ט ותפלה ושמחה בה' ואכילה ושתיה אלהים יעזרני על הכל ויקוים לי נדרי לה' אשלם אמן, וכשם שזכיתי להתפלל בה בחרבנה כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן עכ"ל". אשמח אם תאיר את עיני למה אתה כותב שהמקור הוא מפרק סה? וביסודות התשובה פרק ד? ככה זה בנוסחאות אחרות?
תודה על הפניית תשומת הלב.
ובכן, בתוכנת בר-אילן שלי זה בכלל מופיע במצוות התלויות בארץ פרק ג (ומכאן, ככל הנראה, נבע הרישום המוטעה כאן).
כך שתוכל להבין לבד עד כמה ניתן לסמוך על תוכנת בר אילן. אני הסתמכתי על מהדורה מודפסת ומתוקנת - ראה כאן
אם יש הבדלי מהדורות, כותבים לפי איזה מהדורה הציון.
יש לכתוב: מהדורת מקור הספרים, ירושלים תש"ן
אופס, הכנסתי בינתיים קישור להיברובוקס, גם שם זה ביסודות התשובה פרק ד [דפוס וייניציא [ונציה] שסא]
אגב, ה"חרדים" כותב "רבינו משה מאור הגולה", ותו לא.
מנין הבטחון שהכוונה לרמב"ם, אולי הכוונה לרמב"ן שגם הוא ביקר בירושלים ובחברון (ראו מכתבו בסוף ספר תורת האדם, וראו כאן).
ראיתי שמביאים שדברים אלו של הרמב"ם, היו גם בסוף פירושו של הרמב"ם למסכת ראש השנה (מהדורת בריל, פריז, תרכ"ה). כך מקובל, אבל כנראה יש הוכחות יותר חזקות.
אני יודע שכך מקובל, אבל כעת שמתי אל לבי לדרוש ולחקור מה המקור לכך.
עברתי ואין כל בעיה.
בכלל לדעתי אין סיבה לחשוש בערכים מסוג זה.
שמש מרפא, האם תבנית דרישת השכתוב עדיין נדרשת?
מכלולאים פעילים, בסוף הערך מופיע מין סרגל של 'ציוני דרך עיקריים בחייו' ברמב"ם, אבל הוא השתבש כנראה בייבוא. מישהו יודע לתקן את זה.
אין נושאים ישנים יותר