שיחה:שד (איבר)/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

אלינדב (שיחהתרומות)

ספרא הוספתי ערך משיר השירים השאלה היא האם העריכה נעשתה בצורה נכונה

ספרא (שיחהתרומות)

לא אהבתי.

מה זה מוסיף לערך? והאם זה לא גישום תוכן רוחני? הרי שיר השירים הוא משל, לא נראה לי ראוי לכתוב את זה בערך על איבר גשמי.

אלינדב (שיחהתרומות)

שומע מה שאתה אומר מאידך המשל הוא רוחני לא גשמי ויכול להיות שצריך לנסח בצורה של סמל לאהבת השם לבניו

ספרא (שיחהתרומות)

לא חושב שכדאי להיכנס לנישה הזו. גם אם כן, זה אמור להיות רק כפוף למקור שמפרשן כך את הפסוק.

אלינדב (שיחהתרומות)

ספרא אוקיי אתה אומר לבטל בשמחה רק תגיד

ספרא (שיחהתרומות)

לדעתי, כן.

אלינדב (שיחהתרומות)
דויד (שיחהתרומות)
מוטל (שיחהתרומות)

מה הבעיה? (אם יש, תמחק את הקטע 'בתרבות')

דויד (שיחהתרומות)

שאלתי לאחר שעדכנתי את הערך, כיונתי בעיקר לפסקה "בתרבות" שאיני בטוח לגביה.

ספרא (שיחהתרומות)

התרבות מיותרת בעיני. במקום זאת רצוי להכניס את הסיפור התלמודי על האב שהיניק.

יואל ווייס (שיחהתרומות)

מסכים עם ספרא

מישהו (שיחהתרומות)

נגד הפרק הזה.

"גירוי יצרים" הוא פגיעה בקורא חרדי. הקו המנחה הוא להימנע מתוכן שגורם לגירוי כזה, וכל מקום לפי עניינו. כל הערך הזה די גבולי, הפסקה הזו לדעתי על הגבול - מהצד הלא נכון..

דויד (שיחהתרומות)

יישר כח לכולם. הסרתי.

מוטל (שיחהתרומות)

דויד אני חושב שאת הקטע התלמודי אפשר להחזיר:

בחז"ל הכירו מציאות כזו אצל זכרים של אדם ואף של בהמה, במשנה יש התייחסות לחלב זכר. ובגמרא מובא מעשה ניסי בחסיד שמתה אשתו ונפתחו לו דדים כשל אשה והניק את בנו. מעשה דומה מובא[1] במרדכי היהודי שכשלא מצא מינקת לאסתר, הניקה בעצמו. רבי יודן דרש מעשה זה בבית המדרש וכשגיחכו השומעים בפליאה, הביא להם כראיה את המשנה שדנה בחלב זכר.

  1. ילקוט שמעוני פרשת נח
דויד (שיחהתרומות)

אכן, הייתי בטוח שהשארתי אותו, כנראה פספסתי.

אין נושאים ישנים יותר