שיחה:שפייר/ארכיון

אנא תקנו את השגיאה החמורה הרשומה אצלכם. בשפירא נהרגו רק אחד עשר יהודים, בעקבות יוהאן הגמון המקום (הבישופ) והגנתו המאוחרת. הדברים נרשמו בידי שלמה בר שמשון כחמישים שנה מאוחר יותר. (פרק שני בספר מסעי הצלב - הרעיון והתפשטותו)

הטבח בקלן, במגנצא, ובגרמיזא (וורמייזא וורמס) היה אכן עצום ונורא.

בטרואה (טריאש, עירו של רש"י) ושמא מדובר בסיפור שקרה במגנצא (מיינץ) ושהגיע לאזני הגמון טרואה, רב המקום שחט את בנו על מנת שלא ימיר את דתו. הדבר הבעיר את חמת ההגמון וחייליו שהיו אמונים על הגנת היהודים וההגנה קרסה. (ראו שם)

היהודים סמכו על מכתבי האפיפיור אלכסנדר השני משנת ד' תתכ"ג 1096, בהם גינה את הנוצרים הממירים יהודים בכח ושיבח את המגינים על היהודים. (שם)

'''כתב ההגנה''' המקורי של רודריגז '''הגמון שפיירא''' תורגם בידי בן ציון דינור (ישראל בגולה, כרך א עמודים 170-171) והועתק בספר הלימוד לבתי ספר תיכון ואלה תולדות.

המלך היינריך היה חלש, בויכוח נמשך מול האפיפיור ולא היה במקום בעת פרעות "מסע התועים".

אני לא לגמרי בטוח שהבנתי למה כוונתך, עכ"פ, האם השגיאה(ות) עדיין שם?

נכון. כבר תיקנתם.

בזמנו, (כ"ב בחשוון התשפ"א) ראיתי שאיני יכול לערוך ישירות, אז כתבתי בשיחת המשתמש שלי. עתה, חזרתי לשיחת המשתמש שלי שם לא היתה תגובה, וגיליתי שיש לי הרשאה לכתוב כאן, בדף השיחה של הערך, אז העברתי את זה לפה, בלי לבדוק אם הביקורת עדיין בתוקף.

יתכן אכן שכך נהגה שם המקום, אך בכל מקום נכתב שפירא, וזהו גם מקור שם המשפחה הנפוץ.

מן הראוי לציין שתי עובדות אלו, באנציקלופדיה המתקראת יהודית.

כך גם אין זה מובחן שבעבר Spira נהגתה בפרנקית או צרפתית שפיירא - המתחרז עם השמַימה, ויתכן שנהגה בצירי - המתחרז עם קדירה, או בחיריק - המתחרז עם האיש המגיע העירה.

בחזרה לעניין אופן הכתיבה: גם העיר ורמיזה גרמיזא נכתבה כך עם י אחת, ויש לחשוד שהיתה כאן קריצה ורמיזה ללשון הקודש, ובמקרה של שפירא, רמיזה לארמית, במשמעות "הטוב". כך שם המשפחה נהגה כיום במקרים רבות כהגיה הארמית המשוערת שַפִּירָא או בהדגשת ההיגוי האשכנזי אירופאי: שאפּירוֹ, ובאנגלית Shapiro.

מנהג זה של יהודי צרפת וגם אשכנז, ספרד, ופולין, לתת שמות דמוי עבריים למקומות בהם ישבו היה נפוץ למדי, כמו באר לבאדן, עיר חדשה לניאפולי, ארץ הגר למגייר היא הונגריה, טלטלה לטולדו, פה לין לפולין, רוב-נא לרוגנה, שק-מר לסאטמר, כינוי צר לצאר הרוסי, או מלך רשע (כפי שמבטאים רוסיה בחלק ממזרח אירופא), ספרין לסווראן, בא-לחוב לבולוכוב, צלם לקרויץ, רוזן לרוז'ין, שבישא לבוצ'אץ' (לפחות על ידי צ'צקס-עגנון), חמל לעיירה חמלניצקי, גומל להומל (כמבטא הרוסי), קרוקא (עקום) לקרקוב, מר-מרוש במקום מרמורש, דובשך (בארמית) במקום דובצ'ק ועוד.