איסתרק הניסוח הזה שלך לא מספיק ברור,
למעשה מה שצריך לברר הוא איך מחליטים את מינון איזוטופ האב בזמן ה"יצירה".
בפחמן 14 למשל זה מתווסף כשהאורגניזם חי, וכשהוא מת זה לא מתווסף ומתחיל לדעוך משם והלאה.
בדברים אחרים, כמו אורניום-עופרת וכד', איך יודעים על המצב ההתחלתי? נשמע קצת שמניחים שחומר נוצר בצורה כלשהי, ולאחר מכן מניחים שאם זה נוצר בצורה זו אזי החומר הרדיואקטיבי שבו היה אמור להיות במינון מסוים, ואז בודקים כמה הוא כעת וכמה תוצרי הדעיכה שלו כעת (כי חייבים לבדוק יחס, ודאי שלא יודעים את גודל וכמות החומר שהיתה במוצר ביצירתו), ומכריזים על הגיל.
אם זה כך, כמובן יתכן שהמוצר נוצר בצורה אחרת, ואם כן שבשלב ההתחלתי המינון של איזוטופ האב היה אחרת.
שאלת גיל היקום היא משמעותית, יש אומרים שהיקום קיים הרבה לפני יצירת אדם הראשון, אחרים אומרים שהיקום נברא "בצביונו" מכל הבחינות, ואחרים טוענים שיש טעות בתיארוך. כיום פחות טוענים כך כי מדובר על שינוי משמעותי של הרבה סדרי גודל, אבל בהחלט יתכן שהקצב של הרבה דברים היה שונה מהתקופה האחרונה מאז דברים אלו נחקרים. גוף האדם גדל בצורה מטאורית בתקופה הראשונה ואחר כך לא גדל כלל (ב20 שנה האחרונות גבהתי בסנטימטר. אם הגובה שלי 180 ס"מ, למתי היצירה שלי מתוארכת?) קשה למי שלא למד זאת לשער אם זה אפשרי בקצב התפשטות היקום למשל, או בקצב דעיכה של איזוטופ רדיואקטיבי, אבל לפי קצב הדעיכה של אורניום 235 או 238 (לא זוכר) ולפי הריכוז שלו כיום בתוך מחצבות אורניום, יוצא שלפני כך וכך שנים (פחות מגיל כדור הארץ לפי המדע), מרבצי האורניום היו כורים גרעיניים פעילים. אכן, המדע טוען כך, כך יוצא לו מתמטית, אבל מענין לבדוק את זה ואת ההשפעה של זה לפי המדע.
להבנתי כל נושא התיארוך יומרני, אם כי חלקים ממנו כן מבוססים, ויש להביא לאיש מקצוע לערוך עניינים אלו/ללמד אותנו את הקו הכללי.