שיכרון זהוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןשיכרון
Hyoscyamus aureus kz06.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: שיכרון
מין: שיכרון זהוב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Hyoscyamus aureus L

שיכרון זהוב (שם מדעי: .Hyoscyamus aureus L) צמח עשבוני רב-שנתי (בן קיימא) ממשפחת הסולניים, שגדל על קירות, חומות ומחשופי סלעים כמעט בכל חלקי ישראל[1][2][3]. שיכרון זהוב הוא צמח שעיר ודביק בעל פרחים דו-זיווגיים וצהובים ועלים פשוטים ושסועים וכמו רוב בני משפחתו הוא רעיל מאוד בגלל שהוא מכיל אלקלואידים הידועים כסמים מְשַׁנֵּי תודעה (הזיות, שיכוך כאבים) ובעלי השפעה ממריצה על איברי גוף האדם (הרחבת אישונים, האצת פעילות הלב) ועד מוות.

האבקה

שיכרון זהוב בעל פרחים דו-זוויגיים ומנגנון המונע או מפחית האבקה עצמית בין הצלקת ובין 5 המאבקים. הצלקת מבשילה ומוכנה להאבקה לפני פיזור האבקנים מתוך המאבקים הסגורים[4]. פרחי השיכרון מפרישים צוף ומואבקים על-ידי חרקים והם מותאמים להאבקת בטן על ידי החרק המבקר. כלומר, גרגרי האבקה נישאים על חלקו התחתון של המאביק שמסתייע בצלקת ובאבקנים השלוחים קדימה למקום נחיתה ולאחיזה בפרח.

מורפולוגיה

שיכרון זהוב על קיר אבן בירושלים
בוואדי כידוד ליד ערד במדבר יהודה

צמח עשבוני רב-שנתי זקוף או שרוע, גובהו 20 עד 50 ס"מ ובעל פלומת שערות בלוטיות ודביק[5].

הגבעולים זקופים, מזדקפים משתלשלים, מסתעפים ושבירים.

הלוואים נעדרים, הפטוטרות קיימות.

העלים מסורגים, פשוטים, עגולים כמעט בהיקפם, בסיסם מפורץ, שפתם גלונית מאוד, ומפוצלת לאונות השסועות לאונות משניות או בעלי שינון חד[5]. העלים בעלי אונות משולשות חדות או בעלות שינון חד[6].

הפרחים יושבים (ללא פטוטרת), דו-זיווגיים, ובלתי נכונים, בעלי שחלה עילית, בעלי עטיף כפול, הכותרת ארוכה בהרבה מהגביע (בשונה משיכרון פעוט ומשיכרון מרושת אצלם הכותרת ארוכה במקצת מהגביע).

הגביע ירוק, מאוחה עלים ובעל 5 שיניים או אונות, והוא דמוי צינור ופעמון. נפחו גדל עם הבשלת הפרי.

הכותרת מאוחת עלים, דמוית משפך, ארוכה בהרבה מהגביע, לא סימטרית, באורך 25 עד 35 מ"מ; האונות 5, רחבות, מעוגלות ולא שוות, הכותרת צהובה-זהובה לפעמים צהובה חיוורת ולעיתים קרובות עם כתם ארגמן כהה סמוך ללועה[5].

האבקנים 5, כמספר אונות הכותרת, על פי רוב וקבועים בבסיס צינור הכותרת ובולטים כרגיל מתוכה. הזירים דקיקים וארוכים מהמאבקים. המאבקים סגולים בהירים עד לבנים.

השחלה עילית, עמוד השחלה בולטת מצינור הכותרת, הצלקת דמוית גולה[6].

הפרי הלקט מרובה זרעים, בן 2 מגורות, בלתי קוצני, זקוף או רכון, דמוי צינור עד פעמון ואורכו משתנה מ-1.5 עד 3 ס"מ. כלוא בתוך גביע מתפרה שגדל עם הפרי והתקשה, ולאורכו עורקים מוגבהים ובולטים[6]. ההלקט נפתח על ידי מכסה. הפתיחה היא היקפית על ידי סדק רוחב ברקמת הניתוק שהתפתחה סביב, באופן שנוצר מכסה.

הזרעים מגובששים או מגוממים[5].

העלווה מצויה כל השנה, הפריחה בעיקר מסוף פברואר עד תחילת יוני. פירות מסוף מרץ, הפצת הפרי מאמצע יולי עד אמצע אוקטובר[3].

בית גידול ותפוצה

טיפוס התפוצה מזרח ים-תיכוני ומערב אירנו-טורני. תפוצתו העולמית משתרעת במזרח התיכון ( מצרים, סיני, ישראל, ירדן, לבנון, סוריה עד צפון מערב עיראק) והלאה לטורקיה יוון, כריתים קפריסין והאיים במזרח הים האגאי).

בישראל שיכרון זהוב גדל כמעט בכל חבליה. הוא נפוץ חוף הגליל, חוף הכרמל, השרון, פלשת; הגליל העליון, הגליל התחתון, הכרמל, שומרון, השפלה, הרי יהודה, צפון הנגב, הר הנגב, דרום הנגב, בקעת חולה, בקעת כנרות, הגלבוע, מדבר שומרון, מדבר יהודה, ערבות הירדן, בקעת ים המלח, הערבה; החרמון, הגולן, הגלעד, עמון, מואב, אדום[3].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיכרון זהוב בוויקישיתוף


הערות שוליים

  1. ^ Hyoscyamus aureus L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ Hyoscyamus aureus L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏18-07-2023
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 שיכרון זהוב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  4. ^ אמוץ דפני, דן איזיקוביץ, האבקה בראי ישראלי, ישראל: פרדס הוצאה לאור, 2023, עמ' 11, 20-21
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 397-401
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 587-590
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0