שלישייה מספר 1 לפסנתר (ברהמס)
השלישייה לפסנתר מספר 1 בסי מז'ור, אופ. 8 מאת יוהאנס ברהמס להרכב של צ'לו, כינור ופסנתר הושלמה בינואר 1854, כאשר המלחין היה בן 26, ופורסמה בנובמבר של אותה השנה. הופעת הבכורה של היצירה הייתה ב-13 באוקטובר בעיר דנציג.[1] ברהמס שכתב את היצירה בקיץ 1889, תוך כדי הוספת שינויים רבים, ואף התייחס ליצירה כשלישייה הרביעית שלו לפסנתר.[2][3] גרסה חדשה זו הופיעה לראשונה ב-10 בינואר 1890 בבודפשט ופורסמה בינואר 1891. היצירה כתובה לפסנתר, כינור וצ'לו, והיא היצירה היחידה של ברהמס שקיימת היום בשתי גרסאות שונות, אם כי על פי רוב, כיום היא מנוגנת בגרסה המחודשת.[4]
גרסאות היצירה
ליצירה שתי גרסאות שונות, בכל אחת ארבעה פרקים:
גרסה מקורית (1854):
- Allegro con moto
- Scherzo: Allegro molto
- Adagio non troppo
- Finale: Allegro molto agitato
גרסה מחודשת (1889):
- Allegro con brio
- Scherzo: Allegro molto
- Adagio
- Finale: Allegro
פרק ראשון
סי מז'ור ב-4/4, אלה ברווה בגרסה המחודשת הפרק הראשון בנוי בצורת סונטה. הוא מתחיל עם נושא המנוגן על ידי הצ'לו מהפסנתר. בגרסה המחודשת, ברהמס ביצע שינויים קטנים מאוד ב-80 התיבות הראשונות, חוץ מהשמטת חלק מקטעי הכינור.[5]
פרק שני
סי מינור ב-3/4, טריו וסיום הסקרצו בסי מינור משלב פסאז'ים עדינים עם התפרצויות בפורטיסימו. האווירה החיונית של הפרק הראשון חוזרת בחלק הטריו בפרק זה בסולם סי מז'ור. השינויים היחידים שברהמס ביצע בגרסה המחודשת הם הכפלה של המנגינה בחלק הטריו עבור הצ'לו, ועבודה מחדש על הקודה.
פרק שלישי
סי מז'ור ב-4/4 הפרק הזה, שחוזר לסולם סי מז'ור, מתחיל בנושא אקורדי רחב עם הפסנתר שמאוזן על ידי מנגינה של הצ'לו בסולם סול דיאז מינור. בגרסה המקורית, ברהמס השתמש בנושא שני אחר, ציטוט מהיצירה Schwanengesang של שוברט.[6] - וקטע אלגרו נכלל לקראת סוף הפרק.
פרק רביעי
סי מינור ב-3/4 בחזרה לסי מינור, הנושא של פרק זה כרומטי ועם טונאליות מעורפלת. זהו ככל הנראה הפרק שברהמס שינה בצורה המשמעותית ביותר בגרסה המחודשת, עם החלפה של נושא עיקרי לצ'לו בפה דיאז מז'ור בעלת דמיון ליצירה של בטהובן, בנושא נמרץ של הפסנתר ברה מז'ור (בתיבה 64). לבסוף, הפרק מסתיים באופן נסער בסי מינור.
הערות שוליים
- ^ Struck, Michael (1997). "Zwischen Alter und Neuer Welt. Unbekannte Dokumente zur Uraufführung und frühen Rezeption des Klaviertrios op. 8 von Johannes Brahms in der Erstfassung". In Hortschanksy, Klaus (ed.). Traditionen – Neuansätze. Für Anna Amalie Abert. pp. 663–676.
- ^ Oechsle, Siegfried (2009). "Klaviertrios, Klavierquartette, Klavierquintett". In Sandberger, Wolfgang (ed.). Brahms-Handbuch. Metzler/Bärenreiter. pp. 408–436. ISBN 978-3-476-02233-2.
- ^ Conrad Wilson: Notes on Brahms: 20 Crucial Works (Edinboro, Saint Andrew Press: 2005) p. 8
- ^ Moseley, Roger (2007). "Reforming Johannes: Brahms, Kreisler Junior and the Piano Trio in B, Op. 8". Journal of the Royal Musical Association. 132 (2): 252–305, here 260. JSTOR 30161409.
- ^ Tovey, Donald F. (1929). "Brahms". In Cobbett, Walter Willson (ed.). Cobbett's Cyclopedic Survey of Chamber Music (A–H). pp. 158–182, here 162.
- ^ http://www.kammermusikfuehrer.de/werke/2785
