שנת 4338: מכתבי פטרבורג
שנת 4338: מכתבי פטרבורג (ברוסית: 4338-й год: Петербургские письма) הוא רומן משנת 1835 מאת ולדימיר אודוייבסקי. זהו רומן עתידני, שעלילתו מתרחשת בשנת 4338, שנה לפני שהשביט של ביאלה היה אמור להתנגש בכדור הארץ כפי שחושב בשנות ה-20 של המאה ה-19, אף על פי שהשביט נשרף מאוחר יותר במאה התשע עשרה. יצירה זו נתפסה במקור כחלק השלישי של טרילוגיה, שהייתה אמורה גם להציג תיאורים של רוסיה בתקופתו של פיוטר הגדול ובתקופה העכשווית של המחבר, בשנות ה-30 של המאה ה-19. החלק הראשון מעולם לא נכתב והחלק השני והעתידני נותרו לא גמורים. חלקים מהם פורסמו בשנת 1835 וב-1840, כאשר הגרסה המלאה ביותר הופיעה בשנת 1926.
העולם המתואר בעבודתו של אודוייבסקי דומה במובנים מסוימים לזה במאה ה-21 ובכל זאת שונה משמעותית מההווה בו אנו פוגשים כיום. חלק מההתקדמות הטכנולוגית הכלולה במכתבי פטרבורג הם נסיעות אוויר וחלל, טלפון, אקלים בשליטה מלאכותית ויכולת צילום. תרופות הזיות ואמת, בצורת משקאות גזיים ו"אמבטיות מגנטיות" המסירות צביעות מחיי החברה. בעתיד צפוי זה, רוסיה וסין הן מרכזי הכוח העולמי.[1] רוסיה וסין איחדו את מאמציהן כדי למנוע התנגשות כדור הארץ עם כוכב לכת אחר. ברומן מתוארת סין כמי שחוותה "קיפאון קטלני" שהסתיים עם שלטונו של הין ג'ין במאה ה-39. הדמות הראשית של הסיפור היא למעשה סטודנט סיני, איפוליט צונגוייב, (לא דמות רוסית, כצפוי) שלומד ב"בית הספר המרכזי" של סנקט פטרבורג. מכתביו לחבריו לתלמידים מהווים את הרומן.[2]