תבליטי לכיש
תבליטי לכיש (באנגלית: (Lachish reliefs) הם סדרה של תבליטים, המספרים כנראה את סיפור הניצחון האשורי על ממלכת יהודה במהלך המצור על תל לכיש, בזמן מסע סנחריב בארץ ישראל, בשנת 701 לפני הספירה. התבליטים נחקקו ונוצרו בין השנים 681–700 לפני הספירה, כקישוט של הארמון הדרום מערבי של המלך סנחריב בנינווה (בעיראק). הם נמצאים כיום במוזיאון הבריטי בלונדון[1]. חדר הארמון, שבו התגלו התבליטים, בשנים 1845–1847, היה מכוסה במלואו ב"תבליטי לכיש", רוחבו 12 מטר ואורכו 5.10 מטר. תבליט מפורסם נוסף, "ציד האריות של אשורבניפל", נמצא באותו הארמון.
גילוי וזיהוי
התבליטים התגלו על ידי הארכאולוג וההיסטוריון הבריטי אוסטן הנרי לייארד, שהיה בן ה -28, במהלך חפירות בשנים 1845–1847. בהתייחסו לכיתוב מעל דמותו היושבת של סנחריב. לייארד ניתח את הסצנה המתוארת בתבליטים והגיע למסקנה שהם מתארים את כיבוש העיר לכיש בידי סנחריב. הוא כתב:”סדרת תבליטים מעניינת מאוד זו הכילה, יתר על כן, ייצוג ללא ספק של מלך, עיר ועם, שאת שמותיהם אנו מכירים, ואירוע המתואר בכתבי הקודש”[2]. לייארד ציין בספרו כי הנרי רולינסון, המזרחן, אבי מדע האשורולוגיה, לא מסכים עם הזיהוי כלכיש המקראית. רולינסון כתב בשנת 1852: "יחד עם זאת, כמעט ולא ייתכן שכיבוש "לקיטסו" [שם העיר המוזכרת בתבליט], המתוארת בצורה מפורטת ביותר על קירות ארמון סנחריב בנינוה, יכולה להתייחס לעיר זו כלכיש, מאחר ששני השמות נכתבו בצורה שונה לגמרי בכתב יתדות[3]. עם זאת הזיהוי של העיר המתוארת בתבליט כלכיש המקראית התקבל במחקר המדעי
פרשנות
האירועים סביב כיבוש לכיש מתועדים במספר מקורות מהמאה ה-8 לפנה"ס; בתנ"ך, במנסרות אשוריות בכתב יתדות ובחפירות הארכאולוגיות בתל לכיש[4]. כיבוש ערי ממלכת יהודה בידי סנחריב, ללא בירתה ירושלים, מוזכרים במקרא, בספר מלכים, בספר דברי הימים ובספר ישעיהו.
אחר זה, שלח סנחריב מלך-אשור עבדיו ירושלימה, והוא על-לכיש, וכל-ממשלתו עימו--על-יחזקייהו מלך יהודה, ועל-כל-יהודה אשר בירושלים לאמור
— דברי הימים ב' פרק לב, ט
במנסרת סנחריב נטען כי סנחריב השמיד 46 ערים מבוצרות ועיירות ביהודה ולקח שבויים. הוא גם טען שהוא שם מצור על המלך חזקיהו בירושלים "כמו ציפור בכלוב". ההיסטוריון לסטר גראב וחוקרים אחרים רואים כיום את העיר המוצגת בתבליט לכיש כירושלים. הם מציינים כי מכיוון שירושלים לא נכבשה על ידי האשורים, האמן מנינוה שגילף את התבליט "הוסיף פשוט את שם העיר לקיטסו (=לכיש) במקומה". חוקרים אחרים סבורים כי המצור על ירושלים אינו מתואר בתבליטי לכיש מכיוון שירושלים לבסוף לא נכבשה. גודל התבליטים, מיקומם בחדר המרכזי בארמון, מעיד על החשיבות שנתן לקרב זה והניצחון על יהודה[5][6].
ראו גם
לקריאה נוספת
- Grabbe, Lester (2003). Like a Bird in a Cage:The Invasion of Sennacherib in 701 BCE. Continuum International Publishing Group. ISBN 9780826462152.
- Evans, Paul (2009). The Invasion of Sennacherib in the Book of Kings:A Source-Critical and Rhetorical Study of 2 Kings 18-19. IDC Publisher. ISBN 978-9004175969.
- Finkelstein, Israel (2007). The Quest for the Historical Israel: Debating Archaeology and the History of Early Israel: Invited Lectures Delivered at the Sixth Biennial Colloquium. Society of Biblical literature. ISBN 9781589832770.
- Nelson, Thomas (1999). The King James study Bible. Liberty University. ISBN 9781418589141.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Room 10b: Assyria: Siege of Lachish". British Museum. נבדק ב-2012-10-03.
- ^ Discoveries Among the Ruins of Nineveh and Babylon, p128
- ^ Outline of the history of Assyria: as collected from the inscriptions discovered by Austin Henry Layard, Esq. in the ruins of Nineveh (1852), p23
- ^ "Jewish History". Cojs.org. אורכב מ-המקור ב-2013-11-04. נבדק ב-2012-10-03.
- ^ Finkelstein,2007, p 173
- ^ Thomas Nelson (1999-02-15). The King James Study Bible, KJV. Thomas Nelson. ISBN 9781418589141. נבדק ב-2012-10-03.
