תראקיה הצפונית
תראקיה הצפונית (בבולגרית: Severna Trakiya, בניגוד לתראקיה המערבית ולתראקיה המזרחית מדרום), המכונה גם תראקיה הבולגרית, מהווה את החלק הצפוני והגדול ביותר באזור ההיסטורי של תראקיה. הוא ממוקם בדרום בולגריה וכולל את השטח מדרום להרי הבלקן וממזרח לנהר המסטה, הגובל ביוון וטורקיה בדרום והים השחור במזרח. הוא מקיף את סרדנה גורה, המישור התראקי העליון ו-90% מרכס הרודופי. האקלים נע בין יבשתי ליבשתי מעבר והררי. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה בבולגריה התרחשה באזור: 45.2° בסדובו בשנת 1916. הנהרות העיקריים של האזור הם מריצה ויובליו. הערים הבולטות כוללות את פלובדיב, בורגס, סטארה זאגורה, סליבן, חאסקובו, ימבול, פאזארדז'יק, אסנובגראד, קרדז'אלי, דימיטרובגראד, קאזאנלק וסמוליאן. תראקיה הצפונית משתרעת על שטח של 42,073 קמ"ר.
האימפריה העות'מאנית יצרה את הפרובינציה האוטונומית של רומליה המזרחית בתראקיה הצפונית בשנת 1878. האזור סופח על ידי נסיכות בולגריה בשנת 1885. [1]
הערות שוליים
