תרמותרפיה
תרמותרפיה (ידוע גם כהִיפרתרמיה טיפולית, או טיפול בחום, אנגלית: thermotherapy, hyperthermia) היא טיפול רפואי המשמש גם כטיפול במחלת הסרטן המבוססת על חשיפת רקמת גוף לחום של עד 45 מעלות צלזיוס. הטיפול מבוסס על יכולתו של חום לפגוע בתאי סרטן אך לגרום לנזק מינימלי לרקמה הבריאה או על מנת להפוך תאים סרטניים לרגישים יותר להשפעות של טיפולים אחרים כגון קרינה (תרמו-רדיותרפיה) או כימותרפיה. על יד הריגת תאי סרטן ופגיעה בחלבונים ומבנים ברקמה הטיפול ניתן להקטין את הגידול הסרטני. היפרתרמיה מבוצעת בניסויים קליניים אך היא אינה נפוצה כהליך טיפולי שגרתי.
רקע
אפקט פיזיולוגי של חימום
לתרמותרפיה השפעה פיזיולוגית משמעותית על התא הסרטני, הסביבה התומכת בו והרקמה הבריאה באזור המחומם, בנוסף תרמותרפיה משפיעה על פעילותן של תרופות אנטי סרטניות ובעיקר על יכולת החדירה שלהם. התגובה להעלאת טמפרטורת רקמה ל 41-40 מעלות צלזיוס היא עלייה בזרימת הדם, עלייה בחדירות כלי הדם בעור ואדמדמות (edema). בטמפרטורות גבוהות יותר (43-45) חום גורם ל stasis- עצירת הדם ושטפי דם מקומיים. לא כל רקמות הגוף הבריאות מגיבות בצורה דומה לחום. סיבת רגישותם של איברים שונים לחום אינה ברורה ואינה מבוססת סוג התאים ברקמה, דוגמת תאי העצב: האיבר הרגיש ביותר לחום הוא המוח ולעומתו העצבים הפריפריאלים הם מן הרקמות העמידות ביותר לחום.
מנגנון משוער ופעילות אנטי־סרטנית
המנגנון במשוער של ההיפרתרמיה הטיפולית הוא השראת אפופטוזיס ומניעת תיקון נזקי DNA, זאת הסיבה שהיפרתרמיה יעילה ביותר לאחר הטיפול הקרינתי הגורם לנזקים במולקולת ה DNA של תאים מתחלקים. השפעה נוספת של החימום היא הרחבת כלי הדם ושיפור הספקת הדם לרקמה הסרטנית, השיפור בהספקת הדם מסייע לחדירת כימותרפיה וחמצן שגם הוא משפר את יעילות ההקרנה על ידי יצירת רדיקלים חופשיים. להיפרתרמיה גם השפעה אימונולוגית. לאחר הטיפול בהיפרתרמיה, מנסים תאי הגידול להתגונן ממכת החום הבאה על ידי ייצור של חלבוני הלם-חום (Heat-shock proteins) והצגתם על פני דופן התא. חלבונים אלה אינם מוכרים למערכת החיסון כחלבוני הגוף אלא כחלבונים זרים ולכן היא מופעלת כנגדם.
המנגנון האנטי סרטני של תרמותרפיה אינו ברור במלואו, אך אלו הסיבות הידועות עד כה לאפקט המתקבל:[דרוש מקור]
- חימום גורם להגדלת חדירות כלי הדם למקרו מולקולות (מולקולות במשקל גדול מ 1000 kDa) בכללם תרופות ולמבנים מיקרוסקופיים כמו ליפוזומים המשמשים להעברת תרופות, וכתוצאה מכך להגדלת יעילותן.
- חימום גורם לעלייה בנפח הנוזל כתוצאה מנקרוזה (מוות לא מבוקר של תאים הכולל את קריעת הממברנה) סרטניים, כך מתאפשרת חדירת כמות גדולה יותר של תרופה.
- חום מזיק יותר לתאים המשתמשים בנשימה תאית אירובית מאשר באנאירובית. מכיוון שהחום מפריע להשלמת תהליך הנשימה האירובי, מצטברים בתא תוצרי לוואי רעילים, כמו חומצה לקטית, הפוגעים בו. נשימה אירובית אופיינית יותר לתאים צורכי אנרגיה כמו תאים סרטניים ולכן פוגעת יותר בתאים סרטניים מאשר בתאים בריאים.
- רקמה המחוממת לטמפרטורות שבין 44 ל 46 מעלות סובלת מירידה בזרימת הדם, ואיתה ירידה בחמצן ובחומרי תזונה. מניעת דם לרקמה גורמת לתמותה של חלק מתאי הסרטן.
מתן היפרתרמיה
היפרתרמיה ניתנת לרוב בשילוב עם כימותרפיה או הקרנות אך יכולה להינתן כטיפול בפני עצמו, בעיקר אצל חולים אשר מיצו את כל שיטות הטיפול האחרות.
מאחר שפגיעת החום היא סלקטיבית, גורמת נזק לתאי סרטן ללא גרימת נזק לתאים בריאים, הטיפול בהיפרתרמיה הוא ללא תופעות לוואי וללא נזק לרקמות הגוף הבריאות. עקב כך ניתן לטפל גם בחולים במצב כללי ירוד ושאינם מתאימים עקב כך לטיפולים אונקולוגיים אחרים.
כיום היפרתרמיה נחשבת לטיפול מבטיח אך ניסיוני בסרטן. הטיפול נחקר בבתי החולים הגדולים בארצות הברית כמו באוניברסיטת דיוק, בבתי חולים גדולים בהולנד כמו באמסטרדם ורוטרדם ובבתי החולים הגדולים ביותר בגרמניה כמו בי"ח שריטה בברלין (הגדול בגרמניה) ובית החולים האוניברסיטאי של מינכן, ובבתי חולים רבים באיטליה. בשנים האחרונות טיפולים אלה הוכנסו גם לבתי חולים רבים באסיה: קוריאה הדרומית, יפן וסין, באוסטרליה, קנדה ועוד. בנוסף לכך טיפולי ההיפרתרמיה מיושמים במרכזים רפואיים פרטיים רבים מאד בכל רחבי אירופה, קנדה, ארצות הברית, אסיה, אוסטרליה ובישראל.
קיימים מספר איגודי היפרתרמיה: אמריקאי, אירופאי, אסיאתי והאיגוד הבינלאומי להיפרתרמיה קלינית בראשו עומד כיום רופא ישראלי.
עבודות קליניות השוואתיות (Randomized) שנעשו בהולנד מראות כי הוספת היפרתרמיה להקרנות בגידולים גניקולוגיים מכפילות כמעט את יעילות הטיפול. בנוסף לכך קיימות עבודות קליניות רבות שאינן השוואתיות המצביעות על יעילות הטיפול בהיפרתרמיה בגידולים רבים כמו גידולים במוח, באזורי ראש-צוואר, בגידולים בריאות, בקיבה, בכבד, בלבלב, במעי הגס, בגידולים גניקולוגיים ועוד.
היפרתרמיה חודרנית ולא-חודרנית
היפרתרמיה לא-חודרנית (non-invasive hyperthermia) יכולה להינתן באופן מקומי, שטחי, לטיפול בגידולים קטנים המצויים לרוב בקרבת העור (היפרתרמיה שטחית=superficial hyperthermia), באופן אזורי לעומק הגוף לגידולים בתוך בגוף (קיבה, לבלב, מעיים, ריאות, מוח וכו') (היפרתרמיה אזורית-עמוקה=Local-regional hyperthermia) או באופן כלל גופי לטיפול במחלה גרורתית (היפרתרמיה כל-גופית=Whole-body hyperthermia).
היפרתרמיה חודרנית (Invasive hyperthermia) ניתנת בבתי חולים רבים בעולם ובארץ. בניתוחים לכריתת גידולי שחלות מחדירים בתום הניתוח מים חמים אינטרה-פריטונאליים כדי להרוס תאי גידול בודדים שנותרו, בסרקומות ומלנומות של הגפים ניתן לנתק אז זרם הדם של הגפה, לחמם את הדם ולהחזירו מחומם לגפה (Hyperthermic linb perfusion) או להחדיר מים חמים לפלאורה לטיפול במזוטליומה של הריאה.
תופעות לוואי
הסיבה העיקרית לאי שימוש באופן סדיר בתרמותרפיה היא תופעות לוואי לא רצויות, הנגרמות למטופל בטמפרטורות האפקטיביות לתגובה אנטי סרטנית. בטווח של שעות אחדות מתחילת הטיפול צפוי להופיע אפופטוזיס, נקרוזה, אדמת עם שטפי דם מקומיים, תגובה דלקתית, הסתננות גרנולוציטים. הנזק הכרוני מתגלה אחרי מספר ימים עד שבועות וכולל פיברוזיס, נקרוזת פרנכימה (מות של תאי הרקמה) והסתננות תאים לימפוציטים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תרמותרפיה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תרמותרפיה |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
