אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפילת אב הרחמים

אָב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים. וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת. וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרָע מִן הַנְּשׂוּאִים. וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים. וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.

תפילת אב הרחמים מעל הארון קודש בבית מדרשו של הרמ"א

אָב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים היא תפילה הנאמרת בקהילות אשכנז סמוך לקריאת התורה לאחר הוצאת ספר התורה.

רקע

התפילה מופיעה בסידורים אשכנזים קדמונים, והובאה על ידי הרמ"א במפה[1]. לפי הכרעתו של הרמ"א, יש לומר את התפילה הנוכחית בימי החול, לעומת תפילת על הכל יתגדל ויתקדש שנאמרת בקהילות אשכנז בשבת. בפועל פסק זה של הרמ"א לא התקבל, ובכל הסידורים נדפסה התפילה גם בשבת, לאחר תפילת "על הכל".

ברוב הסידורים האשכנזים הישנים[2], הנוסח הוא "ויחון עלינו לפליטת עולמים", (במקום הנוסחא הנפוצה יותר בימינו בכל הסידורים הרגילים[3]: ויחון אותנו לפליטת עולמים"). כך גם המנהג בחסידות באבוב, על פי תקנתו של האדמו"ר הנוכחי הרב בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם. וכך הוא בסידור עבודת השם של חסידות בעלז.

ביאור המילים

"אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים" - אלו עם ישראל שנאמר עליהם ”העמוסים מני בטן” (ספר ישעיהו, פרק מ"ו, פסוק ג').

"ויזכור ברית איתנים" - ה' יזכור את ברית האבות הקדושים שנקראים בשם 'איתנים', על שם היותם היסודות האיתנים של האומה (ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ב', כמו שפירשו חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א עמוד א').

"ויציל נפשותינו מן השעות הרעות" - ימלט את נפשותינו משעות רעות וקשות הבאות לעולם.

״וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרָע מִן הַנְּשׂוּאִים" - יגער ויסיר ה' את היצר הרע שמטעה את בני האדם, מעם ישראל הנשואים מני בטן[4].

"ויחון אותנו לפליטת עולמים" - הקב"ה יחון אותנו במתנת חינם, ותהיה לנו פליטה והצלה עולמית[5].

"וימלא משאלותינו במידה טובה, ישועה ורחמים" - ה' ימלא את בקשותינו שאנו שואלים מעמו, במידה טובה ורחמים שיטיב וירחם עלינו ויושיענו[6].

מנהגים

בספר ליקוטי מהרי"ח[7] כתב שכשהיה רבי שמעון מירוסלב מקדש בליל שבת בין שעה שישית לשביעית שבה יש שנמנעים מלקדש[8], היה אומר פיוט זה ומדגיש את המילים 'ויציל נפשותינו מן השעות הרעות'.

בחצרות נדבורנה וקרעטשניף המנהג לזמר בשבת במנחה את המילים עם הניגון המקובל מרבי מרדכי מנדבורנה[9][10].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קל"ד, סעיף ב'
  2. ^ פירושי סידור התפילה לרוקח, סידור רבי שבתי מפרעמישלא תלמיד הלבוש, סידור האר"י - רבי שבתי, עץ חיים לרבי יעקב חזן מלונדון הלכות קריאת התורה פרק א, מובא בקובץ שיטות קמאי על מסכת גיטין נ"ט, סידור תהלת ה' לבעל התניא
  3. ^ וכן מופיע על ארון הקודש של בית כנסת הרמ"א
  4. ^ על פי חבקוק ג ב
  5. ^ פירושי סידור התפילה לרוקח שם, אך שם גרס 'ויחון עלינו לפליטת עולמים'.
  6. ^ על פי פירושו של בעל הרוקח - 'תפיסת התורה' עמוד תקמט. וכן פירש במחזור ויטרי סימן קס"ה.
  7. ^ סדר קידוש דליל שבת
  8. ^ מגן אברהם, אורח חיים ס' רע"א סוף ס"ק א' בשם האריז"ל
  9. ^ אהרלה סמט שר 'אב הרחמים', באתר כל רגע.
  10. ^ גדולת מרדכי (מנהגיו של רבי מרדכי מנדבורנה מנהגי קריאת התורה סעיף א' (עמ' עט)