אגאדיר אופלה
 | |
| מידע | |
|---|---|
| שם נוסף | הקסבה של אגאדיר |
| עיר | אגאדיר |
אגאדיר אופלה (בשפות הברבריות: ⴰⴳⴰⴷⵉⵔ ⵓⴼⵍⵍⴰ, בלועזית: Agadir Uflla או Agadir Oufella) היא הקסבה של אגאדיר הממוקמת ממזרח לנמל המסחרי הנוכחי של העיר[1].
טופונומיה
לא ברור אם הייתה קיימת במקום התיישבות כלשהי לפני המאה ה-16[2]. אגאדיר אופלה הוא השם המקומי של הקסבה של אגאדיר. המילה "אגאדיר" פירושה "מבצר". פירוש זה קיים ברוב הדיאלקטים הברברים[3]. "אופלה" היא מילה אמזיגית[א] שמשמעותה "מעל"[4]. השם אגאדיר אופלה אם כן, מרמז על המצודה שבנויה מעל העיר.
היסטוריה
ראשיתה של הקסבה
ראשיתה של הקסבה בשנת 1505, כשאציל פורטוגזי בשם, ז'ואו לופס דה סקווירה (צר'), פעל ביוזמתו, והקים מצודה קטנה בשם סנטה קרוז דה קאפ דה גואה (פור')[5], שהקיפה מעיין שוצף ליד הים. המצודה מוקמה על גבעה בגובה של כ-250 מטר מעל פני הים[6], ושטחה כלל את המעיין בתחומה, ומחוצה לה נבנה נמל קטן שהפך ברבות הימים לנמל אגאדיר[1]. סביב המצודה החלה להתפתח התיישבות אורבנית של מהגרים מפורטוגל ושל מקומיים[7]. במסגרת זו הגיע לאזור הגרעין הראשון של התיישבות יהודית, לרבות יהודים מומרים (נוצרים חדשים)[8].
השלטון הפורטוגזי
בשנת 1513 נמכרה מצודת סנטה קרוז דה קאפ דה גואה למלך פורטוגל, והמושל הראשון דון פרנסיסקו דה קסטרו (1513–1521) השלים את עבודת הביצור, והעביר את האזור שמסביב לסמכותו, ופיתח במקביל קשרים מסחריים עם הילידים. באותה תקופה פקדו את הנמל סוחרים ספרדים, גנואים וצרפתים ששילמו אגרות לשלטונות פורטוגל. לאחר שהפורטוגזים התעמרו באוכלוסייה המקומית[5], הקים בשנת 1531 מוחמד אל שיח' (אנ')[ב] בסיס צבאי בטמרגהט, 12 ק"מ צפונית למצודה, כדי לארגן מצור עליה. הוא הצליח לגרש את הפורטוגזים מרוב בסיסיהם במרוקו לאחר סדרת ניסיונות כיבוש שלא עלו יפה וקרבות עזים, המצודה נפלה לידיו של מוחמד אל שייח', ב-12 במרץ 1541[7].
השלטון המרוקני
כיבוש זה של המצודה, הביא לתחילת קץ שלטונם של הפורטוגזים במרוקו[5]. הנמל פוּתַח אז כדי לשמש מוצא לייצוא קני סוכר, תמרים, שעווה, עורות גולמיים, זהב ועוד. לאחר כיבוש הקסבה בשנת 1541 ותחילת חיי מסחר שוקקים באגאדיר - העיר שנוצרה סביבה, איבדה הקסבה את ייעודה. אך 2 מאות לאחר מכן, במסגרת ההכנות למלחמת מרוקו-הולנד (אנ') מולאי עבדאללה (אנ') השתמש בה שוב ב-1752 כדי להציב שם למעלה מ-2,000 חיילים[6]. 3 שנים לאחר מכן, הקסבה נהרסה לראשונה ברעידת האדמה של ליסבון בשנת 1755[9].
בשנת 1912, בעקבות הסכם פאס בין צרפת למרוקו, הפכה האחרונה לפרוטקטוראט צרפתי, ואז החל פיתוח מחדש של אגאדיר, לרבות הקסבה. אך זו נהרסה שוב ברעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה בעיר ב-29 פברואר 1960[9]. רק החומה החיצונית ושער הכניסה נותרו על תילם[4]. עד הרעידה היו בקסבה האתרים הבאים[10]:
- קיר החומה החיצוני שנתמך במגדלים ובעל דלת מפותלת המיועדת למטרות הגנה.
- המסגד הגדול
- בית חולים
- בניין משרד האוצר והדואר
- בתים, סמטאות וחצרות
- הרובע היהודי - המלאח
- מקדשים, שהחשוב שבהם הוא המאוזוליאום של לאלה יאמנה[11]
הקסבה שופצה בשנת 2020[12]. ב-8 בספטמבר 2023 פגעה בקסבה רעידת אדמה שמוקדה היה בין מרקש לאגאדיר. הרעידה גרמה לנזקים מסוימים בקסבה[13].
על פי החוק המרוקני מיום 23 מרץ 1944, חומות הקסבה הוכרזו כמורשת מוחשית לאומית. החוק מתייחס לכל השטח סביב הקסבה המשתרע במורד הגבעה, עד לכביש שמעל הנמל הישן[5].
הביקורת על איכות שימור ושחזור הקסבה
לאחר שיפוץ הקסבה, נמתחה ביקורת אקדמית על איכות השימור והשחזור. הביקורת לוותה במאמר בשרטוטים וצילומים הממחישים את טענות הביקורת. האלמנטים האדריכליים של הקסבה נבדלו בערכים אסתטיים ואמנותיים, שהעידו על מיומנות ויצירתיות של בעלי המלאכה המרוקאים בתחום בניית עפר. הקסבה הכילה קירות בלתי חדירים, מעוטרים בשִׁינוֹת[ג] בצורת פירמידה, בעלי תפקיד הגנתי על החיילים מפני צליפה. חומות אלו היו מוקפות במגדלים מלבניים. בֵּין הקיר החיצוני והקיר הפנימי, הייתה דרך שהקלה על תנועת חיילים וציוד צבאי ברחבי הקסבה. הדרך הודקה בעפר. מעל זה יצרו ציפוי המונע חלחול של מים. המסדרונות האלה היו מוקפים במספר כלי נשק, כולל שישה רובים כבדים (כנראה תותחים קלים). נטען לכשלים אדריכליים חמורים שלא מאפשרים תמונת מצב המבנה לפני השחזור. זאת בגלל שימוש בחומרים בעלי השפעה שלילית ומעוותת, שהרסו את המאפיינים האדריכליים המקוריים של הקסבה - כך במאמר האקדמי שהוקדש לנושא[5]. מאידך יש לציין, שלא נמצאה במרשתת ביקורת דומה, או גישות דומות לגישת המחבר.
גלריה
חומות אגאדיר אופלה מוארות בלילה
מבט על נמל אגאדיר מאגאדיר אופלה
מבט על אגאדיר מאגאדיר אופלה
חומת אגאדיר אופלה
חומת אגאדיר אופלה
.jpg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ^ אמזיג היא השפה הברברית היחידה במרוקו שמוכרת באופן רשמי כשפה השנייה הרשמית של הממלכה. סימוכין: Basma El Atti. Morocco includes Tamazight as Requirement for Receiving Nationality. The New Arab, 24 January, 2023.
- ^ לימים הסולטן הראשון של השושלת הסעדית של מרוקו (1544–1557).
- ^ כל אחת מקבוצת פתחים שנוצרו בחלק העליון של חומה או מעקה ובעלי צדדים מלוכסנים נקראים בלועזית קרנלים.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Kasbah of Agadir Oufella, Agadir Oufella
- ^ Agadir-Ighir, Encyclopaedia of Islam, Second Edition
- ^ K. Naït-Zerrad, 2002. Dictionnaire des racines berbères, Ḍ-G, Louvain Peeters, p. 734.
- ^ 4.0 4.1 Jihad Dardar, The Resurrection of Agadir Oufella, a Lost Moroccan Landmark, MWN - Morocco World News, Sep. 13, 2020
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 M. Nassir, A Look at the Erroneous Restoration of the Historical Kasbah of Agadir, Morocco, Research Gate, (fromThe International Archives of the Photogrammetry Remote Sensing and Spatial Information Sciences, 2020. pp.1111-1115.)
- ^ 6.0 6.1 The Kasbah of Agadir, a silent witness to the past - History of the Kasbah of Agadir, Barcelo Experience - Agadir
- ^ 7.0 7.1 History of Agadir, Maroc for Ever
- ^ Malyn Newitt, 2005, Expansion in Morocco, A History of Portuguese Overseas Expansion 1400–1668, pp. 66-67
- ^ 9.0 9.1 Rayhan Uddin, Four other times Morocco was struck by deadly earthquakes, MEE - Middle East Eye
- ^ Safaa Kasraoui, Earthquake Death Toll Jumps to 2,681 in Morocco, Marocco World News, Sep. 11, 2023
- ^ Mausoleum of Lalla Yamna, Agadir Oufella
- ^ The rebirth of Agadir Oufella, Agadir Oufella
- ^ Safaa Kasraoui, Earthquake Death Toll Jumps to 2,681 in Morocco, Morocco World News, Sep. 11, 2023
