אוגנדה

הרפובליקה של אוגנדה
Republic of Uganda
Jamhuri ya Uganda

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	למען האל ומולדתי
המנון לאומי	הו אוגנדה, ארץ היופי
ממשל
משטר	דמוקרטיה למחצה
ראש מדינה	נשיא
שפה רשמית	אנגלית, סווהילי
עיר בירה	קמפלה 0°19′N 35°25′E (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
שטח יבשתי	241,038 קמ"ר (82 בעולם)
אחוז שטח המים	15.39%
אזור זמן	UTC +3
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - תאריך	מבריטניה 9 באוקטובר 1962
ישות קודמת	האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	49,579,694 נפש (30 בעולם)
צפיפות	205.69 נפש לקמ"ר (71 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 48.21% גילאי 15 - 24 20.25% גילאי 25 - 54 26.24% גילאי 55 - 64 2.91% גילאי 65 ומעלה 2.38%
כלכלה
תמ"ג (2022)	45,559 מיליון $ (93 בעולם)
תמ"ג לנפש	919$ (190 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2021)	0.550 (159 בעולם)
מטבע	שילינג אוגנדי‏ (UGX)
שונות
סיומת אינטרנט	ug
קידומת בין־לאומית	256
(למפת אוגנדה מוגדלת)   קמפלה גולו לירה מבאלה ג'ינג'ה אנטבה קבאלה מורוטו ארוא מבארארה פורט פורטל דרום סודאן קניה רפ. דמ. קונגו רואנדה טנזניה אגם ויקטוריה אגם אלברט אוגנדה (למפת אוגנדה רגילה)   קמפלה גולו לירה מבאלה ג'ינג'ה אנטבה קבאלה מורוטו ארוא מבארארה פורט פורטל דרום סודאן קניה רפ. דמ. קונגו רואנדה טנזניה אגם ויקטוריה אגם אלברט אוגנדה

יוורי מוסבני, נשיא אוגנדה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אוּגַנְדָה (באנגלית: Republic of Uganda; בסווהילי: Jamhuri ya Uganda) היא מדינה משוונית במזרח אפריקה השוכנת לחופו של אגם ויקטוריה. זו מדינה ללא מוצא לים אשר גובלת בצפון עם דרום סודאן, במזרח עם קניה, בדרום עם טנזניה, בדרום-מערב עם רואנדה ובמערב עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בירתה והעיר הגדולה ביותר בה היא קמפלה.

אוגנדה זכתה לעצמאות בשנת 1962 במסגרת חבר העמים הבריטי, ומשטרהּ רפובליקה נשיאותית. לאורך שנות עצמאותה חלו בה הפיכות רבות, אולם משנת 1986 עומד בראשה הנשיא יוורי מוסווני.

מקור שמה של אוגנדה הוא בממלכת בוגנדה, הגדולה מבין הממלכות המסורתיות אשר נמצאות בתחומה של המדינה.

שוק מקומי באזור הכפרי

בנייה מקומית בקמפלה- עיר הבירה

:פיל בשמורת המלכה אליזבת

אננסים טריים בשוק הכפרי

שעות השיא בנתיבי התחבורה בעיר קמפלה

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אוגנדה

מעט ידוע על ההיסטוריה של אזור זה עד להגעת אנשים שאינם מאפריקה, אף על פי שידוע כי חיו שם לפחות מאז האלף הראשון לפני הספירה. מהעדויות המועטות על ההיסטוריה של אוגנדה ידוע שבמהלך המאה ה-16 פרחה באזור ממלכת בוניורו קיטרה. לפי המסורת המקומית נפרדה ממלכת בוניורו קיטרה מממלכת קיטרה המוקדמת יותר אך הדעות בנוגע לקיומה של ממלכת קיטרה חלוקות. כאשר הגיעו סוחרים ערבים בשנות השלושים של המאה ה-19, הם נתקלו במספר ממלכות באזור שכנראה נוסדו במאה ה-16. ביניהן הייתה ממלכת אנקולה. אך הממלכה הגדולה ביותר והחשובה ביותר בין ממלכות האלו אשר עדיין קיימת היא ממלכת בוגנדה.

בשנות השישים של המאה ה-19 הגיעו לאזור חוקרים בריטים בחיפושיהם אחר מקורות הנילוס, ובסוף שנות השבעים הגיעו לאזור מיסיונרים אירופאים אשר הכירו לתושבי המקום את הנצרות. האזור הוחכר ב־1888 לחברת מזרח אפריקה הבריטית וב־1894 הפך באופן רשמי למדינת חסות של האימפריה הבריטית, כששטחים נוספים וממלכות שכנות צורפו לאזור. שטח החסות הסופי הנקרא אוגנדה נוצר ב־1914.

בשנת 1962 הוענקה לאוגנדה עצמאות במסגרת חבר העמים הבריטי. בשנת 1966 הודח ראש הממשלה הראשון של אוגנדה, מילטון אובוטה, ובתגובה להדחה הוא ביצע הפיכה, תפס את מושכות השלטון והכריז על עצמו כנשיא. המתח שנוצר הביא להתערבות של הצבא, כאשר בשנת 1971 ביצע מפקד הצבא אידי אמין הפיכה, פיזר את הפרלמנט העמיד את עצמו בראשות המדינה והנהיג דיקטטורה רצחנית. שלטונו של אידי אמין עלה בחייהם של כ־300,000 מבני אוגנדה, והוא הסתיים בשנת 1979 בעקבות מלחמתה עם טנזניה ופעילות כוחות גרילה אוגנדיים. בשנת 1976 אוגנדה עלתה לכותרות בעקבות מבצע אנטבה, שבמהלכו השתלט כוח ישראלי מוטס על שדה התעופה באנטבה ושחרר עשרות ישראלים ממטוס חטוף.

לאחר נפילת אמין, הייתה תקופת מעבר בה שלט יוסוף קירונדה לול ולאחריה חזר מילטון אובוטה למדינה וכיהן שוב כנשיא בין השנים 1980–1985, במהלכן נלחמו קבוצות שונות על השלטון במדינה. ב-1985 הודח אובוטה בידי גנרל טיטו אוקלו, ושנה אחר כך הובס אוקלו בידי מפקד צבא ההתנגדות הלאומית יוורי מוסבני. למרות פלישות חוזרות ונשנות של קבוצות מורדים שנתמכו בידי סודאן וקונגו, הצליח מוסבני בדרך כלל להשליט סדר במדינה ולשקם בסיוע המערב את הכלכלה המתפוררת. ב-1994 נבחרה אספה מכוננת והוכנסה לתוקף חוקה חדשה. ב-1996 נבחר מוסבני לנשיא ברוב גדול.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אוגנדה

אוגנדה מוגדרת כרפובליקה שבראשה עומד הנשיא אשר נבחר בבחירות כלליות כל 5 שנים. הנשיא הנוכחי הוא יוורי מוסבני (Yoweri Museveni) אשר נמצא בשלטון מאז 26 בינואר 1986 ומשמש גם כמפקד העליון של הכוחות המזוינים של המדינה.

הנשיא הוא גם ראש הרשות המבצעת, ותפקידו של ראש הממשלה שנבחר על ידי הנשיא הוא רק לסייע לנשיא בניהול הקבינט, אשר נבחר על ידי הנשיא מבין המחוקקים הנבחרים.

הפרלמנט של אוגנדה הוא פרלמנט חד ביתי. חברי הבית, שמאיישים את התפקיד לתקופת כהונה של 5 שנים, נבחרים ברובם על ידי הציבור הכללי בבחירות אזוריות ומיעוטם נבחרים או ממונים על ידי קבוצות אינטרסים חוקיות מיוחדות: הצבא האוגנדי, ארגוני עובדים, נשים (נציגה לכל מחוז בחירה), נכים וצעירים.

בחירות 2006

בבחירות שנערכו ב-2006, מפלגת השלטון, "תנועת ההתנגדות הלאומית", זכתה לכשני שלישים מן המושבים בבית המחוקקים ומוסבני נבחר ברוב של מעל 59% מהקולות. מועמד האופוזיציה העיקרי ד"ר קיזה בסיגייה (Kizza Besigye) קיבל 36% מן הקולות.
היו אלה הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות מאז 1980, לאחר שב-2005 בוטל במשאל עם החוק שאסר על השתתפות מפלגות אופוזיציה בבחירות. על אף ההתקדמות המסוימת לקראת דמוקרטיה, הן האופוזיציה והן ארגונים בינלאומיים מחו כנגד עיוותים חמורים בהליך הדמוקרטי. לטענותיהם, מפלגת השלטון השתמשה בתקשורת הממשלתית לתעמולה; מועמדי אופוזיציה בולטים סבלו מהתנכלויות, רדיפה משפטית, איומים ואלימות; וביום הבחירות עצמו אמנם לא היו אירועים אלימים, אך דווח על אי-סדרים בהצבעה ובספירת הקולות.

בחירות 2011

הבחירות האחרונות לבית המחוקקים ולנשיאות נערכו בפברואר 2011, ובהן התמודדו 8 מועמדים לנשיאות ושבע מפלגות. אחוז ההצבעה עמד על כ-59% מתוך 14 מיליון בעלי זכות בחירה. מפלגת השלטון, "תנועת ההתנגדות הלאומית", זכתה ב-263 מתוך 375 המושבים בפרלמנט (כ-70%), והמועמד לנשיאות מטעמה, יוורי מוסווני, זכה ב-68.38% מהקולות.

כלכלה

אוגנדה היא מדינה עשירה חלקית במשאבים טבעיים, (בעיקר זהב, נחושת, קובלט, בדיל וטונגסטן) בעלת אדמה פורייה לעיבוד ובעלת מאגרים גדולים של מינרלים, אך אלה כמעט ואינם מנוצלים. בשל נתונים אלו נחשבת אוגנדה לבעלת פוטנציאל טוב לפיתוח ולצמיחה כלכלית. עם זאת, חוסר יציבות פוליטית וניהול כלכלי כושל גרמו לנסיגה כלכלית של המדינה, והותירו את אוגנדה כאחת מהמדינות העניות ביותר בעולם ובעלת רמת פיתוח נמוכה ביותר.

לאחר הזעזועים של שלטון אידי אמין החלה אוגנדה בתהליך שיקום ופיתוח כלכלי. תהליך זה זכה לברכת העולם שהזרים כספים רבים לצורך מימוש תוכנית זו. החל מאמצע 1984 גרמה מדיניות בזבזנית ובלתי שקולה של הממשלה לחידוש מלחמת האזרחים, והאטה את השיקום הכלכלי. מאז נטילת רסן השלטון ב-1986 נוקטת ממשלת מוסבני בצעדים חשובים לעבר שיקום כלכלי. תשתיות לאומיות שנהרסו במהלך מלחמת האזרחים או הוזנחו משוקמות (בעיקר מערך מסילות הברזל ומערך התקשורת).

ב-1987 נכנסה ממשלת אוגנדה למשא ומתן עם הבנק העולמי ועם קרן המטבע הבינלאומית על מנת לגבש תוכנית פעולה מסודרת לשיקום כלכלי בעזרת שני גופים בינלאומיים חשובים אלו. במקביל למשא ומתן החלה הממשלה לאכוף מדיניות כלכלית המיועדת לצמצום האינפלציה, לייצוב מחירי סחורות, ולשיפור מאזן התשלומים הלאומי. הממשלה גם המשיכה בשיקום התשתיות, הקלה על יזמות פרטית, וייעול המגזר הציבורי. מדיניות כלכלית זו נשאה פרי, והאינפלציה, שעמדה על 240% ב-1987 ירדה ל-42% ב-1992, ובשנת 2003 עמדה על 7.3%.

נכון לשנה זו החוב החיצוני של אוגנדה עומד על 1.456 מיליארד דולר, והיא קיבלה סיוע של 959 מיליון דולר. אוגנדה גם פעלה בשיתוף עם מדינות מפותחות על מנת לצמצם את החוב החיצוני שלה, ובחלק מהמקרים לבטלו כליל.

שיעור ההשקעות מתוך התמ"ג, גדל אף הוא ועמד ב-2002 על 20.9%, כאשר 14.9% משיעור זה שייך למגזר הפרטי שמשך השקעות חוץ רבות.

תוצרת חקלאית מהווה כיום את מקור ההכנסה העיקרי של מטבע חוץ. ייצוא הקפה הוא 27% מסך כל הייצוא. גידולים נוספים מלבד הקפה הם כותנה, תה, דגנים, קסאווה, דבש, דגים ובשר.

כמו כן, קיימים באוגנדה מספר פארקים לאומיים המאכלסים מספר רב של בעלי חיים, ואוגנדה נמצאת בתחרות עם שכנותיה, קניה וטנזניה על התיירות העולמית.

רוב ענף התעשייה מתבסס על התוצרת החקלאית בעקבות השקעות בשיקום התשתית, הוקמו תעשיות חדשות המייצרות חומרים עבור בניית התשתית. מוצרי התעשייה העיקריים הם מלט, סבון, קמח, סוכר, בירה, מוצרי בשר ועץ. באוגנדה 30,000 ק"מ של דרכים, מתוכם 2,800 ק"מ סלולות. במדינה מערך פסי רכבת באורך של 1,350 ק"מ, כאשר אלו רכבות משא בלבד ואין בה רכבות נוסעים כלל. מערך זה מחבר את הערים הראשיות של אוגנדה ומהווה חיבור תחבורתי בין אוגנדה לשכנותיה. לאוגנדה נמל תעופה בינלאומי באנטבה.

ליד העיר ג'ינ'גה (העיר השנייה בגודלה וחשיבותה באוגנדה, ובירת לוגנדה), שנמצאת על מקור הנילוס, ישנו סכר ועליו כביש. כביש זה מעל לנילוס מהווה כביש חשוב מאין כמותו, בהיותו מחבר בין מזרח ומערב אפריקה כולה, בהעברת סחורות, שכן בין המערב והמזרח בצפון אפריקה ישנן מלחמות בלתי פוסקות. גשר זה נתון לפיקוח צמוד של הצבא האוגנדי.

בריאות

בשנת 2012 תוחלת החיים המחושבת לפי זמן לידה הייתה 53.45 שנים. שיעור תמותת התינוקות היה 61 נפטרים לכל אלף לידות.

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של אוגנדה

אוגנדה שוכנת באזור קו המשווה בחלק המזרחי של מרכז אפריקה, והיא גובלת בחמש מדינות: קניה במזרח, דרום סודאן בצפון, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו במערב, רואנדה בדרום-מערב וטנזניה בדרום.

אף על פי שלאוגנדה אין מוצא ישיר לים, יש לה גישה למספר מקורות מים גדולים, כגון: אגם ויקטוריה, אגם אלברט, אגם קיוגה ואגם אדוארד. אוגנדה ממוקמת על רמה גבוהה ופוריה המהווה את רוב שטח המדינה. גובהה הממוצע הוא 900 מ' מעל פני הים ובמרכזה נמצא אגם קיוגה. אקלימה הוא טרופי ברוב האזורים, אך באזורים מסוימים הדבר שונה.

הערים החשובות ביותר באוגנדה ממוקמות בדרום המדינה, לחופי אגם ויקטוריה, כולל עיר הבירה קמפלה והעיר הסמוכה אנטבה.

ההצעה הבריטית מ-1903 ליישב את העם היהודי באפריקה זכורה כ"תוכנית אוגנדה", אך האזור שהוצע ליהודים נמצא בעצם בקניה של היום.

בשנת 1908, בעת ביקור באפריקה, הכתיר וינסטון צ'רצ'יל את אוגנדה בתואר "פנינת אפריקה".

מחוזות

ערכים מורחבים – מחוזות אוגנדה, נפות אוגנדה

אוגנדה מחולקת ל-4 אזורים מנהליים: צפון, מזרח, מרכז ומערב, שהם מחולקים ל-112 מחוזות. כל מחוז מחולק לנפות. מספר מחוזות נוספו בשנים האחרונות, ועוד 11 מחוזות נוספו ב-1 ביולי 2006. רוב המחוזות נקראים על הערים הראשיות במסחר ומינהל. כל מחוז מחולק לתת מחוז, נפות, תת-נפות, קהילות וכפרים.

5 ממלכות בנטו נשארו, אשר יש להם מידה מועטת של עצמאות תרבותית. הממלכות הן: טורו, אנקולה, בוסוגה, בוניורו ובוגנדה.

דמוגרפיה

אוכלוסיית אוגנדה מורכבת משבטים שונים. לאף אחד מהשבטים אין רוב משמעותי. לכן, באוגנדה מדברים שפות שונות רבות. האנגלית והסואהילית הן השפות הרשמיות במדינה.

מיסיונרים נוצרים ומוסלמים הגיעו לאוגנדה לראשונה ב־1860 וניסו להמיר את דתו של המלך. היום מרבית האוכלוסייה המירה את דתה לאחת מדתות אלו. בנוסף קיימת קהילה יהודית קטנה, הקוראת לעצמה אבאיודאיה.

עקב מספר השבטים הרב, רבים עדיין חיים בממלכותיהם, כך שהתרבות באוגנדה מגװנת. נוסף אליהם, הרבה מאד אסיאתים (בעיקר מהודו) שגורשו בתקופת שלטונו של אידי אמין שבים כיום לאוגנדה.

ראו גם

• יחסי ישראל אוגנדה

קישורים חיצוניים

• חומר רקע על אוגנדה, אתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
• רותם בר כהן‏, אוגנדה, אפריקה: המדינה שכמעט נולדתם בה, באתר וואלה!‏, 7 בנובמבר 2013
• גילי חסקין, מבט על אוגנדה – ארץ שכמעט הייתה למולדת. טיול לאוגנדה חלק ראשון: מאנטבה לאגם נקרובה, באתר של גילי חסקין, 2 בינואר 2016
• גילי חסקין, מבט על אוגנדה: “שווייץ של אפריקה”. חלק ב’: מאגם נקרובה חזרה לאנטבה, באתר של גילי חסקין, 2 בינואר 2016
• רועי גליץ, ‏להתאהב באוגנדה: המסע אל הענקים העדינים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2017
• רן רימון, מבצע אנטבה, באתר "ידיעות אחרונות", 21 באוקטובר 2017
• ליטל גאנה‏, וילה בג'ונגל: החיים באוגנדה, או כך היתה יכולה להיראות ישראל, באתר וואלה!‏, 26 באוקטובר 2017
• אורי יחזקיה, החיים באוגנדה פראים ושקטים, באתר "העולם המופלא-אפריקה" 5 בפברואר 2019