אליעזר קרול
אליעזר קרול (21 במאי 1887 קרמנצ'וג, אוקראינה - 26 במרץ 1958 תל חי), עלה לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה. היה חבר בארגון השומר. עסק בשמירה במושבות זכרון יעקב וחדרה. היה בין מקימי התיישבות חברי "השומר" תל עדשים. שירת בגדודים העבריים ועבד בגדוד העבודה. התיישב בכפר גלעדי והיה שותף להקמת קריית שמונה.
קורות חייו
אליעזר נולד ב-1887 בעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה לפסיה ומרדכי קרול שהיו מחובבי ציון ובהתאם לכך החינוך בבית היה ברוח הציונות. החל משנת 1903 החלו פרעות באוקראינה ואליעזר היה פעיל בארגוני הגנה יהודיים. ב-1906 גויס לצבא הצאר אך נעצר באשמת חתרנות מהפכנית ונידון לארבע שנות מאסר. ב-1908 הצליח לברוח מהמאסר.
ב-1908 הצליחה משפחתו לסדר לו את הניירות המתאימים ובעזרתם עלה לארץ והגיע ל-זכרון יעקב שם גרה אחותו. בזכרון יעקב עבד בחקלאות ועקב תנאי העבודה הקשים היה שותף להקמת ועד פועלים בזכרון-יעקב[1].
בתקופת שהותו של אליעזר בזכרון יעקב נודע לו על הקמת ארגון "השומר" וב-1909 פגש את ישראל שוחט, שהגיע ליישוב כדי לגייס חברים חדשים לארגון, והתלהב מתאוריו של שוחט. בעקבות פגישה זו החליט אליעזר להפוך לשומר והחל לשמור על הגורן של הישוב[2]. בשנת 1910 התכנס ביישוב ועד "השומר" שהכין רשימת השומרים על מנת לשמור בחדרה. אליעזר ואשתו חיה נכללו ברשימה זו וכבר ב-1911 החל אליעזר לשמור בחדרה והיה שותף למספר תקריות עם ערביי הסביבה. ב-1912 חל סכסוך בין ארגון "השומר" לוועד של חדרה והישוב החליט להפסיק את ההתקשרות עם הארגון.
ב-1913 היו אליעזר וחיה שותפים לייסוד ההתיישבות שהקים ארגון "השומר" בתל-עדס (לימים תל עדשים).
ב-1918 התקיימה בטבריה ועידת "השומר" בה הוחלט שחברי הארגון יתנדבו לגדודים העבריים ולמשטרה הבריטית. בעקבות זאת התגייס אליעזר לגדודים העבריים, נשלח להתאמן במצרים ושירת בארץ במסגרת הצבא הבריטי. אליעזר שירת במשך כשנתיים ובתקופה זו היה חבר בקבוצת הבשקירים שעסקה ברכש של נשק לא חוקי והעברתו לטובת היישוב העברי[3].
בעקבות נפילת תל חי ב-1920 ערקו חברי הקבוצה מהגדוד העברי והצטרפו ל"גדוד העבודה" שם עסקו בסלילת כביש טבריה-צמח ובייבוש ביצות.
ב-1921 השתתפו אליעזר וחיה בשיקום קיבוץ כפר גלעדי (שננטש לאחר מאורעות תל-חי) ולאחר מכן התיישבו במקום. בקיבוץ המשיך אליעזר בפעילותו הבטחונית שכללה איסוף נשק ועזרה בהבאת עולים, בדרכי היבשה, מארצות ערב. ב-1949 עזר בהקמת קריית שמונה ושימש מנהל המעברה בשנותיה הראשונות.
בשנותיו האחרונות עסק אליעזר באיסוף חומר ל"ספר השומר". נפטר ב-1958 ונקבר בחלקת "השומר" בבית הקברות בתל-חי.
משפחתו
בעקבות עלייתו של אליעזר לארץ עלו גם הוריו, אחיו צבי קרול ואחותו עטרה קרול (אשתו של חיים שטורמן). גם האח והאחות הצטרפו לארגון "השומר".
אליעזר התחתן עם חיה דרכלר (אחותה היא דבורה דרכלר שנהרגה בחצר תל חי ואחות נוספת היא שרה ברזילי) ונולדו להם 3 בנים.
אליעזר כונה על ידי ערביי הסביבה "אבו חיעם"
מאמריו
- אליעזר קרול, בזכרון יעקב, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 103-105
לקריאה נוספת
- אמיר גולדשטיין, איש 'השומר' אליעזר קרול ועולי תימן בקרית שמונה, 1950-1949, עיונים בתקומת ישראל 25, 151-178.
קישורים חיצוניים
- אליעזר קרול באתר של נחמיה לבנון
- דוד תדהר (עורך), "אליעזר קרול", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3529, דוד תדהר (עורך), "אליעזר קרול", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3543
- מ. מייזלס, ה"סטחנובית" מכפר גלעדי - על חיה קרול, מעריב, 2 בינואר 1958
- אליעזר קרול נפטר, דבר, 27 במרץ 1958, המשך
- מניה שוחט, החייל לדוגמא - 50 שנות פעולתו של אליעזר קרול, דבר, 28 באפריל 1958
הערות שוליים
- ^ בנוסף לאליעזר קרול היו גם פעילים נוספים כמו אשתו חיה דרכלר, יוסף ברץ ובהמשך גם דוד בן-גוריון
- ^ יחד איתו שמר גם איש השומר צבי בקר
- ^ קבוצת הבשקירים מנתה 8 אנשי ארגון השומר וביניהם מיכאל עדין, שמואל הפטר וגרשון פליישר
