אלי רונן

אלי רונן
ايلي ليفي

לידה	20 באפריל 1953 (גיל: 71) ה' באייר תשי"ג קהיר מצרים.
תאריך עלייה	13 באוקטובר 1957
השכלה	בוגר תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן.
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
קצין משמרת גשר באח"י רשף במלחמת יום הכיפורים קצין גנ"ק באח"י תרשיש (סער 4) כולל במבצע פעמון החירות. מפקד אח"י תרשיש (סער 4) מפקד אח"י כידון (סער 4) במלחמת שלום הגליל מפקד פלגת סטי"לים ראש מחלקת תקציבים וכלכלה.
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
סמנכ״ל תכנון וכלכלה במשרד התחבורה. מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. יו"ר חברת המים הלאומית מקורות.

אלי רונן (נולד ב-20 באפריל 1953) הוא מנכ"ל ישראלי והבעלים של החברה היזמית Wise-Soutions בתחום המים והאנרגיה.

רונן כיהן בשלל תפקידים בכירים בשירות הציבורי והוביל שורת רפורמות בתחומי התחבורה, המים, האנרגיה והתשתיות הלאומיות. כיהן כיו"ר חברת המים הלאומית מקורות, כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, כמנהל מחלקת הביוב הארצית וכסמנכ"ל תכנון וכלכלה במשרד התחבורה. את שירותו הצבאי עשה בספינות סער בחיל הים. תפקידו האחרון היה ראש מחלקת תקציבים וכלכלה במפקדת חיל הים. השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.

משפחה במצרים

הילד אלי רונן בן שנה בשנת 1954.

משפחת לוי התגוררה בקהיר. האב ג'ק לוי פרחת עבד לפרנסתו כזבן בחנות משחקים. האם רג'ינה יוסף ממשפחת כהן עקרת בית. הבת שושנה ילידת 1945 והבן יוסף יליד שנת 1947.

ב-20 באפריל 1953, ה׳ באייר תשי״ג, יום העצמאות החמישי של מדינת ישראל, נולד בן ונקרא אלי על שם דוד מהמשפחה. באוקטובר 1956 עם פרוץ מלחמת סיני החל הממשל המצרי להתנכל ליהדות מצרים. יהדות מצרים נתפסה כמשתפת פעולה עם בריטניה, צרפת וישראל.

אבי המשפחה הבין את המצב וקיבל החלטה לעלות לישראל. הכוונה לעלות לישראל, חייבה הסתרה והתארגנות חשאית. בתעודת המסע של האב נרשם ג׳ק לוי פרחת על מנת להצניע את הזהות היהודית. בתעודת המסע של האם נרשם רג׳ינה יוסף כהן והילדים נרשמו בתעודת המעבר של האם.

בספטמבר 1957, הושלמו ההכנות. המשפחה החזירה את הבית בו חיו בדמי מפתח בקהיר לבעלים. עברה לאלכסנדריה, ומשם יצאה באוניית נוסעים "פואד" בהפלגה לפיראוס.

ביוון שהו כחודש ימים בעיירה בשם Kifissia הסמוכה לפיראוס עד הסדרת התעודות. משם הועלו לישראל על ידי הסוכנות היהודית בהפלגה באונייה Mediteranee ובדרכם עברו סערה קשה. בערב סוכות 13 באוקטובר 1957 הגיעו לנמל חיפה.

ילדות בישראל

העולים הועמסו על משאית, לנסיעה של שעות ארוכות. באישון לילה הובלו לעיירת העולים ירוחם. האב עסק בליטוש יהלומים. כעבור חצי שנה עברו לגור בחולון. האב עסק בגיהוץ בבית מלאכה לייצור חולצות. בשלב מאוחר יותר פתח חנות ממכר למוצרי חשמל בחולון.

שושנה האחות הבכורה ילידת 1945 - עבדה בבנק דיסקונט עד לפרישתה. האח יוסף יליד שנת 1947 - עבד כטכנאי בחברת IBM עד גיל הפרישה.

בחולון עבר רונן את ילדותו, למד בי״ס יסודי ע״ש ״הס״ כולל מבחן הסקר. המשיך לבית ספר "תיכון חדש" בשנת 1969 בהיותו בגיל 16 הוציא תעודת זהות ושינה את שם משפחתו ל"רונן". עם סיום הלימודים בשנת 1971 עמד בבחינות הבגרות בהצלחה.

חיל הים

הרמטכ"ל דוד אלעזר חושף דרגות לחובלים המצטיינים אלי רונן, דרור אלוני ויעקב דאהן.

באוגוסט 1971 התגייס רונן לצה״ל, בבקו"ם הופנה לביתן חיל הים למיון והתקבל לקורס חובלים.

את הטירונות עשה רונן בבה"ד 4 שנמצא באותם הימים ברמאללה, בסיום הטירונות המשך בה"ד חיל הים קורס חובלים מחזור כ"א. ביוני 1973 הסתיים הקורס ורונן נקבע כחניך מצטיין, דרגות הקצונה הוענקו לו בטקס הסיום ע״י הרמטכ״ל דדו.

בסיום הקורס הוצב רונן לפי בקשתו כחניך מצטיין בפלגת ספינות סער 4 בפיקודו של סא״ל אלי רהב. סג"ם רונן שובץ בספינה הראשונה אח"י רשף בפיקודו של רס"ן מיכה רם בתפקיד קצין גשר.

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – קרב לטקיה

אלי רונן בגשר הסגור של אח"י רשף בתקופת מלחמת יום הכיפורים אוקטובר 1973

פלגת סער 4 התארגנה לקראת הפלגה סביב אפריקה לים האדום. צוות אח"י רשף כלל ימאים נבחרים משייטת ספינות הטילים התאמן והכשיר את עצמו לפי תורת הקרב לספינות סער כולל נוהל התגוננות מטילי אויב. רונן אסף ניסיון לקראת הסמכה לתפקיד קצין משמרת גשר בספינה.
בשבת 5 באוקטובר 1973, עוד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, יצאה אח"י רשף עם אח"י מבטח לאבטח בגזרה הצפונית. מאוחר יותר הצטרפה לכוח משימה בפיקודו של אל״מ מיכאל ברקאי, שיצא לתקיפת נמל לטקיה בסוריה.

טבילת האש, של רונן הייתה בקרב הסטי”לים הראשון במלחמה. בתפקיד סגן קצין גשר באח"י רשף. ניהול הגשר היה באחריותו, ומעליו היה קצין הגשר הבכיר אלכס טל שהגיע מלימודים במינוי חירום.
ההפלגה צפונה, כחלק מהערכות לתקיפת הצי הסורי. התגלתה בשעה 20:00 מטרה קטנה כ־50 מייל מערבית ללטקיה. לאחר שזוהתה כטרפדת כ-123, הותקפה בתותחים ואח"י רשף הייתה הראשונה שפגעה בה.
הכוח המשיך מזרחה, תוך כדי תנועה התגלתה מטרה שזוהתה כמקשת ת-43. אח"י רשף ירתה טיל גבריאל. רונן עקב מהגשר אחרי מעוף הטיל, והבחין בפיצוץ עז מכוון המקשת. הייתה זו הפגיעה הראשונה בטיל גבריאל בקרב.

תוך תקיפת המקשת, התגלו סטי”לים סורים בקרבת החוף ששיגרו טילי סטיקס, לעבר הכוח הישראלי. הוכרז ”טיל טיל טיל” והספינה נכנסה להתגוננות. רונן מילא את תפקידי קצין הגשר לכוון חרטום אל הטיל לשלוח רקטות הגנה ולהפעיל את התותחים. שני טילי סטיקס באו בזה אחר זה, חלפו קרוב ונפלו לים.

בוצע מרדף אחרי הסטי"לים הסוריים תוך כדי ירי טילי גבריאל והם הושמדו. לקראת 23:00 התקבלה הוראה לנתק מגע להפליג מערבה להתרחק מהחוף מוקדם ככל האפשר. בסיכום טובעו חמישה כלי שיט סורים: שלושה סטי"לים, מקשת וטרפדת.

מבחינתו של רונן היה זה האירוע המשמעותי ביותר בשירותו הצבאי. עם הכניסה לנמל התבשר רונן ע״י מפקד הספינה מיכה רם על הסמכתו לקצין משמרת גשר. רונן המשיך בתפקידו באח"י רשף את קרבות הטילים וכל אירועי המלחמה.

שירות בים

קורס קציני גנ"ק ונשק עם מפקד בית הספר משה אורון במרכז, רונן שני מימין 1974.

קצין גנ"ק - בתחילת שנת 1974 הוצב רונן באח"י רומח (סער 4) תחת פיקודו של רס״ן אברהם אשור כממלא מקום קצין גנ"ק.

ביוני 1974 נשלח רונן לבה"ד חיל הים לעבור קורס קציני גנ"ק. ובסיום הקורס בפברואר 1975 הוצב כקצין גנ"ק באח"י תרשיש (סער 4) תחת פיקודו של רס״ן אפי אשד. באוגוסט 1975 נעשה רונן גם סגן המפקד תחת פיקודו של רס"ן שאול חורב שהחליף את אשד.

צוות אח"י תרשיש (סער 4) בעת עגינת הספינות בפילדלפיה במסגרת מבצע פעמון החירות, יולי 1976.

הפלגה לארצות הברית - ביוני 1976 תוכנן רונן לעבור להדרכה בבה"ד חיל הים אך התבשר ע״י מפקד שייטת ספינות הטילים אל״מ מיכה לצרוס שצורף לכוח, מבצע פעמון החירות כקצין גנ"ק נוסף באח"י תרשיש (סער 4) לתקופת ההפלגה.

שירות בחוף

הדרכה בחובלים - באוגוסט 1976 עם החזרה לישראל הוצב רונן לקורס חובלים כמדריך בשלב סטי"ל למחזור חובלים כ"ט. בסיום השלב, מונה ע״י מפקד ביה״ס לקצינים סא״ל אברהם בן שושן לשמש כמפקד שלב יסודות בקורס חובלים אותו העביר למחזורים ל"ב ול"ג.

גף סיורי ים - בשנת 1977 מונה רונן לתפקיד מפקד גף סיורי ים שהפעיל תצפית מוטסת במטוסישחף מבסיס בח״א 27 בצמוד לנמל התעופה בן-גוריון.

פיקוד ספינות טילים

במאי 1979 קיבל רונן את הפיקוד על אח"י עכו בשארם א-שייח'. בינואר 1980 עבר רונן לפקד על אח"י תרשיש (סער 4) שהגיעה לשארם א-שייח'. באותה שנה נרכשו חלק מספינות סער 4 על ידי צ'ילה. צוות המיועד מהצי הצ'יליאני התאמן באח"י תרשיש (סער 4), להכשרתם להפלגת אח"י קשת LM CHIPANA לצ׳ילה.

בדצמבר 1980 הצטרף רונן להפלגת אח"י קשת בשמה המעודכן LM CHIPANA לצ'ילה. הפלגה עם צוות צ׳יליאני, בפיקוד סא"ל אוסקר וידאל, שנמשכה כחודש ימים. יציאה משארם א-שייח', דרך מיצרי באב אל-מנדב, נמלי דרבן (דרום אפריקה) וקייפטאון, משם לפונטה ארנס בצ'ילה.

באוקיינוס האטלנטי היה בתנאי ים סוער, גלים בגובה של כ־10 מ׳, באוקיינוס האטלנטי. הים הסוער מנע אפשרות התקדמות לכיוון היעד, במשך כ־24 שעות התקדמה כ־40 מייל.

בלילה שמע רונן תנועת מים מתחת לחדר המפקד והתריע על כך. הסתבר שאטם מעבר כבלים מהסיפון, יצא ממקומו והמים נכנסו מהסיפון.

במרץ 1981 חזר רונן לישראל והמשיך לפקד על אח"י תרשיש (סער 4) שהועברה על ידי מפקד מחליף רס"ן רון גינזבורג לבסיס חיפה.

בקיץ 1981 יצא רונן ללימודים אקדמיים בחוג משולב: כלכלה גאוגרפיה ומדעי המדינה, באוניברסיטת בר-אילן.

מלחמת שלום הגליל

ערך מורחב – הזירה הימית במבצע שלום הגליל

ב-5 ביוני 1982, בהיות רונן מהלך מבחני שנה א' באוניברסיטת בר-אילן. נקרא לחזור לשירות פעיל ולפקד על אח"י כידון (סער 4) שהייתה במספנת חיל הים בשלבי גמר שיפוץ.

אח"י כידון (סער 4) הוכשרה וחומשה ערב פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. עם פרוץ הקרבות הוטלה על אחי כידון משימת סיוע באש לכוחות היבשה. הספינה שהייתה מצוידת בשני תותח אוטו מלרה 76 מ"מ, ירתה במהלך הקרבות כ-500 פגזים לסייע באש לכוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף. אח"י כידון (סער 4) בפיקודו של רונן נתנה הגנה היקפית לכוח הנחתות בנחיתה בשפך נהר האוואלי.

אח"י כידון (סער 4) שהתה בכל מהלך הלחימה בים. צוותה לכוח בפיקודו של אל״מ דוד הרפזי, בהערכות למניעת התערבות כוח סורי.

אש מהים – ב-10 ביוני בשעה 04:00 לפנות בוקר, התקבלה הידיעה על כניסת הפסקת אש מתוכננת להיכנס בשעה 06:00. ניתנה הפקודה להפליג לכוון בירות לסייע לכוח הצנחנים באש מן הים לכיבוש שדה התעופה, בטרם תיכנס הפסקת האש לתוקף.

הכוח בפיקוד דוד הרפזי שמנה חמישה סטי"לים, הפלגה במהירות מרבית לשדה תעופה חלדה, לטווח ירי תותחים. ב 05:55 הגיע הכוח לטווח ירי, שדה תעופה ביירות הופצץ מהים ונכבש ע״י כוח צה״ל. ב-6 בבוקר נכנסה הפסקת אש לתוקף.

בהתקרבות לביירות, נעשה ניסיון של משחתת של הצי הסובייטי לחסום את נתיב ההפלגה של אח"י כידון (סער 4). רונן נאלץ לבצע תמרון חריף כדי למנוע התנגשות.

מצוד על ערפאת - במהלך הלחימה, נתקבלה ידיעת מודיעין שיאסר ערפאת צפוי לברוח מביירות על גבי יאכטה. כל אותו הלילה סייר רונן עם אח"י כידון (סער 4) בפאתי נמל ביירות, בחיפושי יאכטות. לפנות בוקר אותר אדם בים ע״ג מצוף במרחק 1,000 מטר מנמל בירות. היה חשד שמדובר במחבל ממולכד. כוח שייטת 13 שנמצא בספינה הונחה לבצע עליו חיפוש במים, לאחר שנשלל החשד הועלה לספינה. לאחר תשאול הועבר בספינת דבורה לנמל חיפה להמשך תחקור.

בספטמבר 1982 מסר רונן את הפיקוד על אח"י כידון (סער 4) לרס"ן אברהמי סרולוביץ וחזר ללימודיו באוניברסיטת בר-אילן.

מטה והדרכה

מדור לוחמה אלקטרונית - בשנת 1983 לאחר סיום הלימודים הוצב רונן לתפקיד ראש מדור לוחמה אלקטרונית בענף גנ"ק במחלקת אמל״ח. תקופה מרתקת בה נבחנו מחדש נוהלי הגנה נגד טילים מתקדמים תוך יישום אמצעים חדשים.

בית ספר פיקוד ימי - בקיץ 1985 קיבל רונן את הפיקוד על בי״ס לפיקוד ימי בבה"ד חיל הים והועלה לדרגת סא"ל.

פלגת ספינות טילים

סא"ל אלי רונן מפקד פלגה 33.

סא"ל אלי רונן מפקד פלגה 33 צופה אל ספינת המחבלים אנג'ל שנתפסה, 1988.

בקיץ 1987 קיבל רונן את הפיקוד על פלגה 33. תחת פיקודו היו שתי ספינות חוחית ושתי ספינות מדגם סער 4.

מיוני 1987 עד נובמבר 1987 שימש כמפקד אח"י עליה בנוסף לתפקידו כמפל"ג. בתקופת פיקודו בוצעו מספר מבצעים מוצלחים ע״י ספינות הפלגה.

מבצע מקצה שיפורים - מבצע חשוב התקיים בין ה-2 ל-8 באוגוסט 1988, לכידת ספינת המחבלים אנג'ל, שיצאה מנמל דוברובניק שבקרואטיה. מדובר במבצע לא מתוכנן, תוך כדי מבצע אחר במערב הים התיכון. הכוח בפיקוד רונן כלל 4 ספינות אח"י גאולה ספינת הפיקוד ועליה מפקד שייטת ספינות הטילים יוסי לוי כמפקד בכיר בים.

לכוח בים התקבלה ידיעה מהמודיעין הימי על יציאת היאכטה עם מספר מחבלים מנמל דוברובניק. המשימה תפיסת היאכטה בדרכה ללוב. האילוץ חייב תפיסה בלב ים ללא פגיעה בריבונות מדינות האזור.

לפי תכנון של רונן, בוצע קו חסימה סמוך לחופי המגף באיטליה. היאכטה נתפסה על הנתיב בדרכה ללוב בהתאם לתכנון,

עם תפיסת היאכטה הועלה צוות השתלטות בפיקוד אבי ארזוני. לאחר תשאול ראשוני העביר רונן את המחבלים לישראל עם אח"י גאולה. שאר הכוח השיט וגרר את היאכטה אנג'ל לנמל חיפה.

תפקידים בחוף

אג"מ בסיס חיפה – ביולי 1989 סיים רונן את תפקידו כמפל״ג 33 וקיבל את תפקיד מפל״ג אג״מ בסיס חיפה. הפעילות העיקרית בתקופה זאת הייתה מבצע אבק דרכים - סריקות למניעת חדירת סירות מהירות של מחבלים מובלות בכלי שיט.

המתקן הטקטי - בשנת 1990 מונה רונן למפקד המת״ט בבה"ד חיל הים. תורגלו תוכניות תקיפה כנגד הצי הסורי.

תקציבים וכלכלה - בשנת 1991 מונה רונן לרמ״ח תקציבים וכלכלה והועלה לדרגת אל"ם. מפקד חיל הים היה אז עמי אילון.

בתחילת תפקידו התמודד רונן עם בעיה תקציבית שנוצרה ברכישת הצוללת השלישית מסדרת דולפין. התנגד למימון הצוללת מתקציב חיל הים. וטען חייב היה להגיע מתקציב התעצמות צה״ל. העמדת תקציב בהיקף משמעותי לרכישת הצוללת, נעשה על חשבון רכישת מערכות לחימה לספינות סער. התקציב שהועמד לטובת הצוללת קוצץ בבסיס מתקציב חיל הים, והחיל נכנס למצוקה תקציבית קשה.

בקיץ 1994 סיים רונן את תפקידו כראש מחלקת תקציבים וכלכלה ויצא לחופשת פרישה. במרץ 1995, השתחרר רונן מצה״ל ויצא לגמלאות.

• 

  הרמטכ"ל אהוד ברק וגב' רונן מעניקים לאלי רונן דרגת אל"ם 1991.

• 

  אל"ם אלי רונן, 1994.

• 

  מפקד חיל הים עמי אילון נפרד מאלי וגב' רונן. 1994.

משרד התחבורה

שר התחבורה ישראל קיסר מקבל הסבר מאלי רונן 1995.

עם סיום שירותו הצבאי, מונה רונן בשנת 1994 לתפקיד סמנכ״ל תכנון וכלכלה במשרד התחבורה. תפקיד אותו מילא עד שנת 1997.

בתחילת תפקידו זיהה פער משמעותי בקידום מערכות הסעה המונית. רכבת ישראל, הייתה באותה עת כפופה לרשות הנמלים והרכבות בתקציב שנתי של 10 מיליון ש״ח. היה ברור שאין תוחלת לפיתוח הרכבת במסגרת ארגונית זו, עוד באותה שנה הוגדל תקציב הרכבת ל 90 מיליון ש״ח בשנה.

משרד התשתיות

באפריל 1997 עבר רונן למשרד התשתיות. הייתה זאת תקופת כהונתו של אריק שרון שר התשתיות הלאומיות. רונן מילא מספר תפקידים: סמנכ״ל תכנון ומדיניות, מנהל מנהלת הביוב הארצית, ראש פרויקט הגז הטבעי ומשנה למנכ״ל המשרד.

רונן נעשה ואחראי על רכבת ישראל שהוכפפה למשרד התשתיות הלאומיות, עם הקמתו בשנת 1996. בשנים 1997–1999 בהן הייתה תחת אחריותו של רונן הוגדל תקציבה ל-800 מיליון ש״ח בשנה.

באפריל 2003 מונה רונן לתפקיד מנכ״ל משרד התשתיות, תפקיד אותו מילא עד שנת 2007. במהלך שנותיו במשרד קידם מספר נושאים חשובים.

גז טבעי - בתקופה זו הוכנה תשתית הרגולציה בתחום הגז הטבעי, החלה הקמת מערכת הולכת הגז הטבעי, החלה הזרמת גז טבעי ממאגר מרי - B, תחנות הכוח החלו לעבוד על גז טבעי.

בשנת 2005 נחתם הסכם הגז הטבעי לאספקת גז ממצרים לישראל. במהלך התקדמות להסכם ביקר רונן במצרים מספר פעמים יחד עם שר התשתיות בנימין בן אליעזר, נפגשו פעמיים עם נשיא מצרים חוסני מובארק לקידום ההסכם.

תמ"א 38 - הוקמה ועדת מנכ״לים בראשותו של רונן לקידום תמ"א 38, שהיוותה את הבסיס לבניה של מבנים מחוזקים מותאמים לרעידות אדמה. תוכניות פינוי בינוי ושיפור פני הערים בישראל.

התפלת מי-ים - להערכתו של רונן הייתה התנגדות היסטורית במשרד האוצר להתפלת מי-ים. לאור משבר המים המתמשך, הפעיל רונן לחץ לרדת בהתנגדותם, מדינת ישראל נכנסה לעידן התפלת מי-ים. כיום ישראל מתפילה כ־600 מיליון מ״ק בשנה, ומתכננת לגדול ל-800 מיליון מ״ק בשנה.

• 

  השר אליהו סויסה עם אלי רונן, בפגישה עם נשיא מצרים חוסני מוברק נובמבר 1999.

• 

  רונן מבקר בבית הכנסת שער השמים (קהיר), 1999.

• 

  נשיא מצרים חוסני מוברק פוגש את רונן במסגרת הסכם הגז בין ישראל למצרים, מאי 2005.

חברת מקורות

בשנת 2007 מונה רונן ליו״ר חברת המים הלאומית מקורות. באותה תקופה חוותה ישראל משבר קשה בתחום המים. היה חשש אמיתי לקיום אספקת מים רציפה לאזרחי ישראל.

בהיותו יו״ר חברת מקורות וידא רונן ליישם את התוכנית לפתרון משבר המים. נקדחו בארות מים נוספים, הוגדל השימוש במי קולחים לחקלאות, הוקמו מתקני התפלה יבשתיים להתפלת מי-תהום. מדינת ישראל עברה את משבר המים החמור ללא הפסקת מים לבתים.

• 

  השר בנימין בן אליעזר מתקבל על ידי רונן ומנכ"ל מקורות עידו רוזוליו באגם בקעת בית נטופה 2007.

• 

  רונן מקבל את ראש הממשלה אהוד אולמרט בביקור במתקן הסינון של מקורות 2007.

• 

  רונן מגיש לנשיא שמעון פרס כרזה על הוצאת הבול לרגל 70 שנה למקורות ינואר 2008.

חבר בדירקטוריון

במהלך תקופות שונות כיהן רונן כדירקטור בכמה חברות פרטיות. כיום משמש רונן דירקטור בחברה ציבורית קנדית Else Nutrition העוסקת בפיתוח מזון לתינוקות מהצומח. החברה נמצאת בשלב שלקראת הנפקה בנאסד"ק.

חברה פרטית

בשנת 2010 סיים רונן את כהונתו כיו״ר חברת מקורות והקים חברה פרטית יזמית בתחום המים ואנרגיה - "ווייז יזמות מים ואנרגיה בע"מ" - WISE -Water Is Energy, הפועלת גם בימים אלה.

השכלה ואקדמיה

רונן למד לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן - חוג משולב כלכלה גאוגרפיה ומדעי המדינה. הלימודים נקטעו לתקופת מלחמת שלום הגליל ונמשכו אחריה. רונן סיים את הלימודים בהצטיינות בשנת 1983.

לרונן תואר שני בשנת 1986 במגמת כלכלה ומנהל עסקים בתחום המימון, באוניברסיטת בר-אילן.

כמרצה

• בין השנים 2007–2018 שימש רונן כמרצה בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל בתחום ניהול פיתוח תשתיות לאומיות ותהליכי קבלת החלטות, לתואר שני.
• מרצה בקריה האקדמית אונו פרויקטים בנושאי וקבלת החלטות לתואר שני.
• מרצה במכללה האקדמית כנרת ניהול פרויקטים לתואר ראשון למהנדסי מים.
• מרצה במכללה האקדמית נתניה פרויקטים בתחום תשתיות וקבלת החלטות, לתואר שני.

חיים אישיים

בשנת 1976 נישא לאילנה מבית חלפון. כיום ד"ר אילנה רונן מרצה בכירה וחוקרת חינוך, במכללת סמינר הקיבוצים. לזוג רונן נולדו ארבעה בנים.

משפחת רונן התגוררה ביישוב רעות עד תחילת 2019 שאז העתיקה את מקום המגורים לתל אביב. רונן חובב שיט ביכטות ומפליג מדי שנה באיי יוון ומקומות אחרים.

מקורות וקריאה נוספת

מדיה וקבצים בנושא אלי רונן בוויקישיתוף

• חג בלבן לצה"ל, ידיעות אחרונות, תמונת פתיחה, 13 ביוני 1973.
• שלמה מן, הפגזת ששת הימים, 'בין גלים' יוני 1982
• צביקה רייך, הצי הסובייטי הפריע 'בין גלים' הוצאה מיוחדת 13 ביוני 1982.
• צביקה רייך, כוח ההרתעה של חיל הים מנע מעורבות ימית סורית 'בין גלים' הוצאה מיוחדת מס 4 16 ביוני 1982

קישורים חיצוניים

• עמירם ברקת, אלי רונן וחברת מקורות 3 מאמרים בגלובס.
• לורין איצו, על החברה מישראל המצליחה בקנדה Will an Israeli plant-based infant formula go mainstream?, נובמבר 2019.
• אתר חברת וויז – WISE - Water is Energy

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30415453אלי רונן