אשר ויזר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אשר ויזר
אשר ויזר.jpeg
ענף מדעי מדעי היהדות

אשר (אנשל) וַיזֶר (נכתב גם וייזר) (2 בדצמבר 190413 במרץ[1] 1982) היה פרשן וחוקר מקרא ולשון ישראלי.

ביוגרפיה

נולד ב-1904 בגולוגורי שבגליציה המזרחית ליהודה ויזר, סוחר, ולמחלה בת משה יצחק מעט. לאחר סיום לימודיו עבד בהוראה ברחבי פולין. עלה לארץ ישראל ב-1934, החל ללמוד מקרא ולשון באוניברסיטה העברית ב-1938.

לימד מקרא ולשון באוניברסיטת בר-אילן ואחר כך כמורה למקרא בגימנסיה הרצליה.

הישגו העיקרי היה פירוש לתנ"ך, שהשלים זמן קצר לפני מותו. ייחודו של הפירוש שהוא מחולק לשני מרכיבים: החלק הלשוני והחלק הענייני שמשלימים זה את זה עד כדי פירוש מלא.

פרסם מאמרים בלשון ומקרא באכסניות שונות, אותם קיבץ בספרו "מקרא ולשון" שיצא ב-1964. ד"ר ברוך בן-יהודה כתב את המבוא לקובץ. כתב ספר "דקדוק הלשון העברית" (תש"ט).

בשנת תשל"ז זכה בפרס הרב קוק לספרות מחקר וספרי עזר תורניים (פרס כבוד).

ספריו

  • ישעיהו; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: (דפוס לוריא), תש"ז.[2] (מהדורה ב: (דפוס תרבות), תשי"ג)
  • דקדוק הלשון העברית, תל אביב: יהודה, תש"ט 1948.[3] (מהדורה ב מתוקנת: תש"י; מהדורה ג מתוקנת: תשי"א; מהדורה מחודשת עם הוספות: תל אביב: ניב, תשכ"ו 1965)
  • איוב; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשי"א.[4] (מהדורה ב: תשי"ב)
  • תרי עשר; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשי"ג.[5]
  • יחזקאל; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשט"ו.
  • ירמיהו; מפֹרש על יד אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשט"ז.
  • משלי; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשי"ח.
  • מקרא ולשון: אסופת מאמרים בחקר המקרא והלשון, תל אביב: ניב, תשכ"ה.[6]
  • פרושי התורה לרבינו אברהם אבן עזרא על-פי כת"י ודפוסים ראשונים; עם מבוא, ביאורים, ציוני מקורות ומקבילות מאת אשר וייזר, 3 כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ו.[7] (התוכן: א: בראשית; ב: שמות; ג: ויקרא–דברים)
  • הערות על פרוש רש"י לתורה, תל אביב: דון, תש"ם 1979.
  • תנ"ך: מפורש פירוש חדש עם מבואות; בידי אשר וייזר, 17 כרכים, ירושלים – תל אביב: דביר, תשמ"א 1981.
  • הגדה של פסח; מפורשת בידי אשר וייזר; עיצב: חיים רון, ירושלים: דביר, תשמ"ג.
  • ספר המבואות לספרי התנ"ך, תל אביב: דביר, תשמ"ו 1986.
  • פרקי אבות; מפורשים בידי אשר וייזר, תל אביב: משרד הביטחון, תשמ"ז 1987.
  • מחקרים במקרא: אסופת מאמרים בחקר המקרא, תל אביב: יסוד, תשמ"ח 1988.
  • עוללות: פירוש למסכתות ברכות, פאה, דמאי וכלאים, תל אביב: [חמו"ל], תש"ן 1989.

בעריכתו

  • אשר וייזר (עורך), יד ושם: לנשמת ר’ ישראל זבולון בן טובים (שנה למותו), תל אביב: הוצאת בן טובים, תש"ך.
  • אשר ווייזר וב"צ לוריא (עורכים), ספר קארל: מאמרים בחקר התנ"ך: לזכר צבי קארל ז"ל, ירושלים: קרית ספר (פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל), תש"ך 1960.
  • אשר וייזר וב"צ לוריא (עורכים), ספר קורנגרין: לזכר ד"ר י"פ קורנגרין נשיאה הראשונה של החברה לחקר המקרא, תל אביב: החברה לחקר המקרא בישראל – סניף תל אביב על ידי הוצאת ניב (כתבי החברה לחקר המקרא בישראל), תשכ"ד 1964.
  • אשר ויזר (עורך), ספר סנהדראי, תל אביב: יסוד, תשל"ב. (קובץ מאמריו ומחקריו של ישראל סנדראי שנדפסו בכתבי עת שונים, דברי הערכה עליו ומאמרי מחקר מאת מחברים שונים)
  • צבי קארל, תרגום השבעים לתורה; ההדיר: אשר ויזר, ירושלים: החברה לחקר המקרא בישראל בשיתוף עם המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית על ידי קרית ספר, תשל"ט.[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0