בנדיקטוס השלושה עשר (אנטי-אפיפיור)

אין לבלבל ערך זה, העוסק באנטי-אפיפיור, עם הערך "בנדיקטוס השלושה עשר", העוסק באפיפיור.

בנדיקטוס השלושה עשר (נולד בשם פדרו מרטינז דה לונה ב-1328 - מת ב-23 במאי 1423) היה אראגוני שנחשב בכנסייה הקתולית לאנטי-אפיפיור. מושבו היה באביניון, אך הוא הוכרז לאפיפיור על ידי תומכיו לאחר חזרת אפיפיורות אביניון לוותיקן.

ביוגרפיה

דה לונה נולד למשפחת אצולה באראגון והיה פרופסור למשפט דתי במונפלייה. ב-1375 הכריז עליו גרגוריוס האחד עשר כחשמן. ב-1376 הוא ליווה את גרגוריוס האחד עשר לרומא ולאחר מותו השתתף בבחירתו מעוררת המחלוקת של אורבנוס השישי לאפיפיור (ב-8 באפריל 1378). במשך תקופה ארוכה יחסית הוא תמך באורבנוס מול מתנגדיו, אך לאחר מספר חודשים שוכנע כי הבחירה לא הייתה חוקית והשתתף בבחירתו של האנטי-אפיפיור קלמנס השביעי. אורבנוס לא הסכים לרדת מכס האפיפיור, התרחש קרע בכנסייה (ר' הקרע המערבי). קלמנס השביעי לא יכול היה לשלוט ברומא ובהזמנת מלכי אביניון, העביר את הכס הקדוש לעיר זו. כשליחו של קלמנס, דאג לונה להשגת לגיטימציה בחצי האי האיברי ובממלכות הספרדיות (ממלכת קסטיליה, פורטוגל - עד 1385, ממלכת אראגון וממלכת נווארה).

בזמן פעילותו בממלכת נווארה, כפה על היהודים השתתפות בוויכוח בין דתי, ובו התמודד מול הוגה הדעות והרופא שם טוב אבן שפרוט. לפי אבן שפרוט בספרו אבן בחן, הויכוח הסתיים בהודאתו של החשמן שאינו יכול להוכיח את צדקת הנצרות ולחייב את היהודים לקבל אותה עליהם.

האנטי האפיפיור הבא היה קלמנס השמיני.