גבעות גורל
גבעות גורל הן שטח הררי בנגב, צפונית לבאר שבע, דרומית ללהבים ולכביש 310, מזרחית לכביש 40 ומערבית ללקיה, בו עורכים חיילי חיל הרגלים ומרבית החילות הקרביים של צה"ל ניווטים כחלק מתקופת הטירונות שלהם. הגבעות הן חלק משמורת הטבע "גבעות להב".
גאוגרפיה ומידע כללי
גבעות גורל הן רכס בשמורת גבעות להב, או בשמה האחר "להב דרום" כדי להבדילה משמורת "להב צפון" שמצפון מערב ללהבים. הגבעות הוכרזו כשמורת טבע על ידי רשות הטבע והגנים. גבעות גורל נקראות בשם נפרד בגלל הניווטים המתרחשים בהן. שמן של הגבעות הוא שיבוש עברי ככל הנראה של שמו של הכפר הבדואי טֻוֵויל אַבּוּ גֵ'רְוַאל (או בעברית - שלוחת אבו ג'רוואל) שנהרס מספר פעמים בשטחן של גבעות גורל.
גובהן של גבעות גורל נע בין 300 ל-500 מטרים מעל פני הים. הן תחומות בין יער להב שבצפון, לקיה ויישובים בדואים נוספים במזרח, יער דודאים במערב ובאר שבע ובקעת באר שבע בדרום. בין הגבעות נמצאים ערוצי הנחלים בְּתָרִים, פֶחַר ועַלֶקֶת. בתחומן של הגבעות גדלים מיני פרחים וצמחים רבים.
גובהן היחסית נמוך, והעובדה שהן לא תלולות, הביאה לכך שרוב אימוני הניווטים של צה"ל, בנוסף לאלו שנערכים בגליל התחתון, נערכים בגבעות אלו. דרגת הקושי של הניווט בגבעות אלו היא בינונית נמוכה, בוודאי יחסית לשטחי הניווט הסמוכים מדרום באזור נבטים וממערב באזור משמר הנגב ובית קמה. אמנם פני הקרקע הם סלעיים, אך האגנים הברורים והניצבים שיוצרים הנחלים, קווי התבליט הבהירים יחסית, ומיעוט התכסית הופכים את השטח לנוח ללימודי ניווט והתמצאות בשטח מדברי.
בנייתה של שכונת רמות הצפונית של באר שבע, והתפתחותה לרמות ב', וגם רעיית הצאן של הבדואים, הביאו לכך ששטח ניכר מהגבעות נהרס, ומיני הצמחים שבהן נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.
על גבעה 503, הגבוהה מבין גבעות גורל, נמצאים שרידיה של מצודת פחר, מצודה ישראלית, המתוארכת למאה ה-9 לפנה"ס, והייתה הדרומית ביותר מבין מערכת המצודות הישראליות שבנה רחבעם כדי להגן על הממלכה מדרום.
קישורים חיצוניים
- אמיר טייג, "כל חייל שניווט פעם בגבעות גורל ישמח לשמוע שאת הג'בלאות החשופות החליפו וילות עם גינות פורחות", באתר TheMarker, 29 במרץ 2010
