דליה (קיבוץ)
| |||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||
| מועצה אזורית | מגידו | ||||||||
| גובה ממוצע[1] | 204 מטר | ||||||||
| תאריך ייסוד | 1939 | ||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
| מוצא המייסדים | גרמניה, שווייץ, רומניה | ||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |||||||||
| - אוכלוסייה | 870 תושבים | ||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.2% בשנה | ||||||||
| |||||||||
(למפת הכרמל רגילה)   דליה | |||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 | ||||||||
| http://www.k-dalia.org.il | |||||||||
דַּלִיָּה הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר השוכן ברמת מנשה, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו. בצד הכביש ממחלף אליקים לקיבוץ גלעד.
היסטוריה והווה
הקיבוץ הוקם בשנת 1939 על ידי חניכי השומר הצעיר מרומניה וגרמניה, במסגרת יישובי "חומה ומגדל" ומנה בשנת 1945 כ-320 תושבים. שם היישוב נבחר בהשפעת הכפר הערבי השכן - דאלית א-רוחא (دالية الروحا). פירוש המילה העברית "דליה", הוא ענף של גפן.
בין שנת 1944 ושנת 1968 הוקם תיאטרון פתוח בטבע ליד הקיבוץ. בו התקיים "כנס המחולות של דליה" שהתפרסם בכל הארץ.
בקיבוץ נמצאים מפעלי התעשייה "זהר" לסבונים ודטרגנטים ו"ארד" לייצור מדי מים, שהיו מחלוצי פיתוח התעשייה הקיבוצית. כן נמצאים בבעלות הקיבוץ מפעל "ארד טכנולוגיות" ובית ההוצאה לאור "מערכת". לצד התעשייה קיימים בקיבוץ ענפי חקלאות - פלחה, מטעים, צאן ותבלינים - וכן אתר האירוח "זהר בדשא".[3]
דגם מוקטן של "חומה ומגדל" מוצג בקיבוץ.
בית הביטחון הישן של דליה
מבנים בקיבוץ ומאחוריהם אזור התעשייה
מבנים בקיבוץ
כלניות בקיבוץ
גן הפסלים
פסל בגן הפסלים
פסל בגן הפסלים
פסל בגן הפסלים
פסל בגן הפסלים
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קיבוץ דליה |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מנחם מרקוס, רמות מנשה - סקר נוף ומסלולי טיול הוצאת רשות שמורות הטבע, 1995, עמוד 13
| ||||||||||
