הא בהא תליא
הָא בְּהָא תַּלְיָא הוא ביטוי בשפה הארמית, המובא בתלמוד, ופירושו: הדברים תלויים זה בזה,[1] שני הדברים כרוכים זה בזה.[2]
נעזרים בביטוי, בדרך כלל, כדי להסביר את הקשר בין שני טיעונים (או שתי הגדרות) הנובעים זה מזה.
המקור התלמודי
ועד כאן לא שמענו כי פליגי [נחלקו] אלא בעניין ההיתר לחלל עליו את השבת, אבל בכלל למולו לשמונה ימים — ודאי מהלינן ליה [מלים אנו אותו] אף שיוצא דופן אין אמו טמאה לידה! ומשיבים: הא בהא תליא [זו בזו תלויה], ואין כאן שתי מחלוקות, אלא הסבור שמחללים עליו את השבת סבור אף שמלים אותו ביום השמיני.
האמוראים דנים כאן בהלכות ברית מילה החלה בשבת. מובאות כאן שתי גישות לגבי מועד המילה, במקרה שהיום השמיני חל בשבת, ולגבי תאריך המילה של התינוק עצמו. הם מגיעים למסקנה, שאין הגישה האחת סותרת את השנייה, אלא נובעת ממנה – הא בהא תליא![3]
מקום נוסף בתלמוד שנעזר בביטוי נמצא בדיון במסכת נזיר.[4]
שימושים בעברית המודרנית
- דוד בן-גוריון, "המחנה העברי בהתנדבו לעבודת־הצבא מתנדב באותה שעה לעבודת התחיה בארצנו. עם יצירת המחנה העברי הלוחם ייווצר גם מחנה עברי עובד. הא בהא תליא".[5]
- "מעשים היטלריסטים גוררים תעמולה אנטישמית, והא בהא תליא", כותב "קול העם" בשנת 1960.[6]
- חגי סגל כותב במאמר משנת 1992: "מכאן תבין שמשמעת והרתעה הן כמעט שתי מלים נרדפות. הא בהא תליא".[7]
קישורים חיצוניים
- "הא בהא תליא", מטח
- "הא בהא תליא", אוצר עברית
- יוסי בלום-הלוי, "משפט אזריה ופרשת עמונה - הא בהא תליא", ערוץ 7, 1 בינואר 2017
הערות שוליים
- ^ האקדמיה ללשון העברית, הא בהא תליא
- ^ אברהם אבן שושן, המילון החדש, קרית ספר, תשכ"ו
- ^ הגרסה התלמודית המצוטטת נלקחה מפירושו של הרב עדין שטיינזלץ לתלמוד. המילים המודגשות הן אלו שמובאות במקור.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף י"ח עמוד ב'
- ^ דוד בן-גוריון, "שתי דרכים", פרויקט בן יהודה
- ^ קול העם, 6 במרץ 1960
- ^ חגי סגל, "הצבא הזה צועד במרץ לשנות ה-50", חדשות, 21 בפברואר 1992
