הדס ממן שטינדל
| מקום מגורים | ישראל |
|---|---|
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום איכות המים | |
הדס ממן שטינדל היא כימאית ומהנדסת סביבתית ישראלית, פרופסור ומנהלת מעבדה באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בטיהור מי שתייה[1]. מחקריה עוסקים בדרכים לייעול ושיפור תהליך המיחזור וההתפלה של מי השתייה והשפכים בשיטה המבוססת על החדרת צורונים ראקטיביים למים על מנת לפרק את המזהמים[2].
קורות חיים
הדס ממן שטינדל נולדה ליעל, מורה ומנהלת בעברה וליעקב, פרופסור להנדסה סביבתית בטכניון חיפה שהתמחה בזיהום אוויר. לדבריה היא הושפעה ממנו רבות[3]. בגלל העבודה של אביה עברה ממן בילדותה ממקום למקום: היא גרה בישראל, באירופה ובארצות הברית. ומכיוון שבילתה רבות בטכניון שבחיפה תמיד ידעה שהיא רוצה עתיד אקדמי בתחום ההנדסה הסביבתית. לממן תואר ראשון בהנדסה כימית ותואר שני בהנדסת סביבה אותם קיבלה בטכניון חיפה, ואת הדוקטורט עשתה באוניברסיטת דיוק בקרוליינה הצפונית שבארצות הברית[3].
לממן בן זוג בשם דן ושלושה ילדים, ילדה וזוג תאומים[3].
שיפור איכות המים
פרופסור ממן שטינדל היא ראש התוכנית להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה וחוקרת בכירה במרכז לחקר המים באוניברסיטת תל אביב בנוסף היא מנהלת את המעבדה Water–Tech Laboratory עבודתה של הדס ממן מתייחסת לזיהוי, הבנה ופתרון בעיות מים שיצרו בני אדם בביסוס על ידע מדעי ופיתוחים טכנולוגיים. המעבדה של פרופסור ממן שטינדל מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ותהליכי טיפול במים על ידי החדרת פוטונים טבעיים, רדיקלים, מינים תגובתיים וננו-חלקיקים לתוך המים כדי לשפר את איכותם[4].
שלושת המחקרים המובילים והמשמעותיים ביותר של פרופסור הדס ממן שטינדל הם:
- שיפור איכות מים מושבים - שיפור איכות המים שעוברים התפלה לשימוש שני. (מכון טיהור שפכי גוש דן, בשיתוף עם פרופסור דרור אבישר, אוניברסיטת תל אביב)[5].
- מניעת ביופאולינג - תהליך הצמדות אורגניזמים- חיידקים למשטחים מימיים והיווצרות רשת מאורגנת המכונה ביופילם (כנרת, בשיתוף עם פרופסור אליאורה רון, אוניברסיטת תל אביב)[5].
- טיפול וניקוי שפכי בתי חולים לשימוש חוזר - מניע מחומרים מסרטנים או חומרים מסוכנים אחרים להגיע למי השתייה. (בית החולים תל השומר, שיתוף עם פרופסור דרור אבישר, אוניברסיטת תל אביב)[5].
בנוסף לאלו חוקרת פרופסור ממן במעבדתה את ההשפעות של חומרי הדברה ומזהמים אחרים על הבריאות בעיקר בקרב ילדים[5].
ממן טוענת שבשביל שינויים סביבתיים וטכנולוגים לא מספיקים ניסוים במעבדות ותכנונים, לפי דעתה מוכרח להיות גם מגע אנושי עם קהילה מקומית על מנת להבין את הבעיות הנקודתיות שלהם ולספק להם את המענה הטוב ביותר. הדס פועלת על מנת להעביר את דרכה לסטודנטים, כדי שיבינו שמעבר לחשיבות של הניסויים והטבלאות, יש חשיבות לדבר עם האנשים שאת הצורך שלהם צריך לפתור[3].
פעולה בהודו
פרופסור הדס ממן שטינדל ביקרה בהודו בפעם הראשונה לאחר סיום התואר הראשון שלה בהנדסה כימית ומאז התחברה מאוד למקום[3]. לדבריה היא מתעניינת מאוד בקשר שבין רוחניות ותרבות למדע וטכנולוגיה[3]. בקיץ 2018 היא, בן זוגה ושלושת ילדיהם נסעו לצ'נאי שהיא אחת הערים התעשייתיות הגדולות ביותר בהודו[3], כדי לחקור יחד עם פרופסור מוהאן מאוניברסיטת IIT Madras (שבטאמיל נאדו, מדינה בדרום הודו) דרכים יעילות למניעת זיהום שנגרם מהאינטראקציה הכימית של מי תהום ומי שתייה עם המזבלות הפתוחות (שיטה נפוצה להיפטרות מפסולת מוצקה בהודו - העברת האשפה לאתר פתוח ללא כל טיפול, ניהול או ניקיון)[6]. בתקופת הגשמים הנוזלים מחלחלים דרך המזבלות, והתוצאה היא שפכים מזוהמים ורעילים מאוד הכוללים מתכות רעילות, כלור אורגני, אמוניה, שאריות חומרי הדברה וכימיקלים[5]. מסיבה זו, אחד מתוך ארבעה מקרי מוות בהודו נגרם בגלל זיהום[7]. לדברי פרופסור ממן שטינדל, הסיוע לתושבי הודו - שחייהם בסכנה כתוצאה מערבוב הביוב והשפכים במקורות המים, נובע מחשיבות התרומה לחברה בעיניה[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פרופסור הדס ממן שטינדל, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ מרכז לחקר המים נחנך באוניברסיטת תל אביב, באתר coolair
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 גנגס סטייל, באתר גלובוס
- ^ Mamane Water-Tec Laboratory, אוניברסיטת תל אביב (ארכיון)
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 ד"ר הדס ממן שטינדל: מה באמת יש במים שלנו?, באתר youtube
- ^ מזבלה פתוחה, באתר מטח
- ^ משבר המים קווים לדמותו, באתר ליאור כותבת באחראיות (ארכיון)
