הקשת ההלנית
הקשת ההלנית (באנגלית: Hellenic arc) היא מבנה טקטוני מקושת במזרח הים התיכון, באזור יוון והים האגאי. הקשת כוללת שקע אוקייני הקרוי "השקע ההלני" בצידו החיצוני, שתי קשתות איים: החיצונית שאינה געשית והפנימית שהיא קשת געשית, וים שולי - הים האגאי - בחלק הפנימי.
הקשת נוצרה כתוצאה מתנועת הלוח האפריקאי צפונה, היוצרת בים התיכון אזורי הפחתה רבים בהם נוחת הלוח האפריקאי מתחת ללוח האירואסייתי. באזור יוון הלוח האפריקאי נוחת אל מתחת ללוח האגאי.
הקשת ההלנית נמשכת מהאיים היוניים במערב ועד מזרחית לאי רודוס, שם נפגשת הקשת עם הקשת הקפריסאית.
תהום קליפסו שעומקה 5,267 מטר, היא הנקודה העמוקה ביותר בים התיכון. התהום היא חלק מהשקע ההלני ונמצאת באיים היוניים, ממערב למפרץ פילוס.
מבנה קשתות האיים
הקשת ההלנית מכילה שתי קשתות איים. הקשת החיצונית אינה געשית והיא אזור טופוגרפי מוגבה בקדמת הקשת הגעשית. בכמה אזורים מבנה זה מתרומם מעל פני המים ויוצר איים שאינם געשיים. בקשת החיצונית נמצאים האיים היוניים, כרתים ורודוס.
הקשת הפנימית נקראת הקשת הגעשית של דרום הים האגאי. זוהי קשת געשית פעילה הכוללת שורה של איים והרי געש: מתאנה, מילוס, סנטוריני, קולומבו (הר געש תת-ימי פעיל הנמצא כ-8 קילומטרים מצפון-מזרח לסנטוריני), קוס, ניסירוס ויאלי. אורכה של הקשת הוא 450 ק"מ, מהר הגעש מתאנה (הנמצא לחופי פלופונסוס) במערב ועד האי ניסירוס לחופי טורקיה במזרח.
געשיות
תופעות געשיות בקשת ההלנית מתרחשות כאמור רק בקשת האיים הפנימית. מבין כלל האיים בקשת הגעשית, רק באיים סנטוריני, קולומבו וניסירוס נרשמה פעילות געשית במאה השנים האחרונות. בסנטוריני התרחשה במאה ה-15 לפנה"ס ההתפרצות המינואית. ההתפרצות גרמה לפיצוץ הר הגעש הקדום שהיה במקום, והביאה להיעלמותה של התרבות המינואית. ההתפרצות מוערכת כהתפרצות בעוצמה 7 במדד ההתפרצות הגעשית והיא נחשבת לאחת מההתפרצויות הגעשיות ההרסניות ביותר.
סיסמולוגיה
הקשת ההלנית היא אחד האזורים הפעילים ביותר מבחינה סייסמית במערב לוח אירואסיה. באזור נמדדו מספר רעידות אדמה בעוצמה של 7 בסולם ריכטר במאה האחרונה.
באזור הקשת אירעו לפחות שני מקרים של רעידות אדמה בעוצמה 8 ויותר. בשנת 365 אירעה רעידת אדמה המוערכת כיום בעוצמה של 8 לפחות בסולם ריכטר. מוקד הרעידה היה סמוך לכרתים. הרעידה גרמה להרס רב באזור יוון, מצרים, קפריסין וסיציליה ולהרג של אלפים. מרבית הערים בכרתים נחרבו ונמצאו עדויות לכך שהרעידה גרמה לעלייה של 9 מטרים בגובה האי. הרעידה גרמה לגל צונמי שהכה בחופי דרום ומזרח הים התיכון והחריב את אלכסנדריה.
בשנת 1303 התרחשה בכרתים רעידה נוספת, גם זו מוערכת כיום בעוצמה של 8 בסולם ריכטר. מעריכים כי מוקד הרעידה היה באזור שבין כרתים לרודוס. הרעידה וגל הצונמי בעקבותיה גרמו לנזק רב במזרח הים התיכון כולל הרס המגדלור באלכסנדריה.
ראו גם
